ממש לא מגדילה יותר מדי ראש...
קודם כל, אני לא מבשלת המון, כי צהריים הם אוכלים בצהרון, ויומיים בשבוע הם אצל אבא שלהם.
אבל יש אצלנו ענייני אלרגיות שמסבכים מאוד את כל הנושא, ובתכלס מחייבים שבכל ארוחה יהיה בשר. הילדון אלרגי לביצים, חלב וכל סוגי האגוזים, כך שכל הווריאציות על טוסט וחביתה לא קיימות אצלנו. ואותו ילדון אלרגי לא סבור שלחם עם פסטרמה/סלמון זה נחשב ארוחת ערב. ואותו ילדון אלרגי, אם הוא מקבל אוכל שלא נחשב בעיניו, פשוט מסתפק בעיגולי מלפפון לארוחת ערב. וכשאותו ילדון אלרגי גם נמצא מתחת לאפס בכל עקומות הגדילה, קצת קשה לשחרר ולהגיד - לא נורא, כשיהיה רעב הוא יאכל.
אז כל הסיפור של האלרגיה, והגדילה, התיישב לי יפה יפה על פוביה מבישול שכנראה ינקתי ממטרנת אימי, וכל פעם כשמגיע סופשבוע וצריך להתארגן לקניות, ולהחליט מה מבשלים לסופ״ש ושיהיה לשאר השבוע לארוחות ערב, זה מעורר בי חרדות ובאסה ברמות בלתי פרופורציונליות לעניין עצמו.