Nירי Nסיקה
New member
מטפלת נחשית
עד שסוף סוף הצלחנו להביא מטפלת, ונתנו לה כמה זמן להתרגל היא התגלתה לנו כנחשית. כל הזמן עם הפלאפון שלה, ועם ה- SMS, אתמול כשהייתי אצל סבתא שמעתי לפחות 8 צלצולים של הודעות SMS בשעה אחת. סבתא יכולה לדבר אילה, והיא קוטעת אותה באמצע המשפט ואומרת לה בסדר, בסדר. אין לה כל יחס חם ואישי אליה, היא לא מחייכת אליה, קרה והולכת כמו אבמית. לא פלא שסבתא לא אוהבת אותו כלל. כשמגיע הזמן לצאת לחופש מתחילה להתארגן שעתיים לפני כן, ורק אז היא מתחילה לשמוח ולחייך. לא מנקה שום דבר בבית, וגם כשהיא מנקה היא "מורחת". רק עושה לסבתא לאכול דואגת שהיא תשב על הכיסא הנדנדה שלה ולא תזוז משם. כמעט ולא מוציאה אוטתה לטייל, וגם כשהיא מוציאה אותה לטייל, תמיד היא נופלת, וחוזרת הביתה עם שריטות ופצעים ברגליים. הולכת לחדר באמצע היום וישנה שעת צהריים (בלי לומר לנו אפילו) ואנו בטוחים שהיא עושה זאת גם כשאין אף אחד בבית, בגלל זה היא גם נועלת את הדלת שמישהו לא יפתיע אותה ושיהיה לה זמן להתארגן שלא נתפוס אותה. היא גם מאוד חכמה ומתחוקמת ולפעמים מנסה לסדר אותנו. היא גרה אצלנו ממש כמו בארמון. יש לה חדר קטן משלה, עם מיטה נוחה וארון לבגדים, היא אוכלת טוב, אפילו אמרה לנו פעם שאוכל כמו שהיא אוכלת אצלנו היא לא אכלה מימיה בארץ שלה (כל יום שישי ארוחת ערב משפחתית) ואפילו חושבת שאנחנו עשירים (פעם בקשה מאתנו שנקנה לה כבד היא אמרה "בשביל סבתא" שסבתא בכלל לא אכלה כבד מאז פרוץ המחלה). וכל הזמן נרתעת בגלל שהיא מפחדת מסבתא (שתרביץ לה וכו'). אני לא מפחדת מסבתא, והיא הרביצה לי לא פעם אחת, וזה לא מזיז לי והיא... פשוט אצלנית ומנוולת!!! מה אפשר לעשות... אנחנו רוצים להחליף אותה. האם אתם חושבים שמטפל גבר, יוכל לעשות את העבודה יותר טוב? כי הוא יהיה יותר אגרסיבי איתה, ולא יפחד ממנה???
עד שסוף סוף הצלחנו להביא מטפלת, ונתנו לה כמה זמן להתרגל היא התגלתה לנו כנחשית. כל הזמן עם הפלאפון שלה, ועם ה- SMS, אתמול כשהייתי אצל סבתא שמעתי לפחות 8 צלצולים של הודעות SMS בשעה אחת. סבתא יכולה לדבר אילה, והיא קוטעת אותה באמצע המשפט ואומרת לה בסדר, בסדר. אין לה כל יחס חם ואישי אליה, היא לא מחייכת אליה, קרה והולכת כמו אבמית. לא פלא שסבתא לא אוהבת אותו כלל. כשמגיע הזמן לצאת לחופש מתחילה להתארגן שעתיים לפני כן, ורק אז היא מתחילה לשמוח ולחייך. לא מנקה שום דבר בבית, וגם כשהיא מנקה היא "מורחת". רק עושה לסבתא לאכול דואגת שהיא תשב על הכיסא הנדנדה שלה ולא תזוז משם. כמעט ולא מוציאה אוטתה לטייל, וגם כשהיא מוציאה אותה לטייל, תמיד היא נופלת, וחוזרת הביתה עם שריטות ופצעים ברגליים. הולכת לחדר באמצע היום וישנה שעת צהריים (בלי לומר לנו אפילו) ואנו בטוחים שהיא עושה זאת גם כשאין אף אחד בבית, בגלל זה היא גם נועלת את הדלת שמישהו לא יפתיע אותה ושיהיה לה זמן להתארגן שלא נתפוס אותה. היא גם מאוד חכמה ומתחוקמת ולפעמים מנסה לסדר אותנו. היא גרה אצלנו ממש כמו בארמון. יש לה חדר קטן משלה, עם מיטה נוחה וארון לבגדים, היא אוכלת טוב, אפילו אמרה לנו פעם שאוכל כמו שהיא אוכלת אצלנו היא לא אכלה מימיה בארץ שלה (כל יום שישי ארוחת ערב משפחתית) ואפילו חושבת שאנחנו עשירים (פעם בקשה מאתנו שנקנה לה כבד היא אמרה "בשביל סבתא" שסבתא בכלל לא אכלה כבד מאז פרוץ המחלה). וכל הזמן נרתעת בגלל שהיא מפחדת מסבתא (שתרביץ לה וכו'). אני לא מפחדת מסבתא, והיא הרביצה לי לא פעם אחת, וזה לא מזיז לי והיא... פשוט אצלנית ומנוולת!!! מה אפשר לעשות... אנחנו רוצים להחליף אותה. האם אתם חושבים שמטפל גבר, יוכל לעשות את העבודה יותר טוב? כי הוא יהיה יותר אגרסיבי איתה, ולא יפחד ממנה???