מטרות

מטרות

ועוד הודעה מאותו הפורום על הדהרמה הפעם בעיניין מטרות. ----------------------------------------------------------------- מטרות כשלעצמן אין להן שום חשיבות, החשיבות טמונה בתועלת שלהן. ברמה היום יומית כפי שטבע זאת יפה דהרמהטל אפשר לראות זאת כך: יש לי מטרה לקנות אוטו, האוטו עצמו אין לו חשיבות, החשיבות טמונה בתועלת שאפיק מכך שיהיה ברשותי אוטו ולשימושי. זוהי הבנה מידית ופשוטה שכל אדם שעיניו בראשו מבין. אך מי שתספק רק בכך מפספס את התועלת האמיתית. ראיה זו גורסת שהתועלת ממטרה מסויימת תושג רק לאחר השגת המטרה. ראיה רחבה יותר גורסת שישנה תועלת רבה שמושגת או לפחות ברת פוטנציאל השגה כבר מרגע בו הוגדרה המטרה והאדם פועל להשגתה. בדוגמא שלנו, הוא הופך בקי יותר בשוק המכוניות במהלך חיפושיו, הוא פוגש אנשים שאולי תורמים לו משהו חשוב שלא היה פוגש אחרת ועוד רשימה ארוכה של תועלות שניתן לאתר בדרך אם רק יודעים שזה שם. לעיננינו, להגיע להארה זו יופי של מטרה ואני רק יכול לנחש שלא מעט תועלת ממומשת בעקבות השגתה. האם האם כל אחד ששם לו למטרה להגיע להארה בין בחיים אלו ובין באחרים יודע למצות את התועלות הנקרות בדרכו, לא כפרס ניחומים לנישרכים מאחור אלא כדבר עצמו. היכולת למצות את התועלת הטמונה בכל רגע ורגע של ההליכה בדרך (אגב מונח מטעה ביותר) היא היא הדבר עצמו. כדברי משפט שאינני יודע את מקורו. כאשר הולכים על שביל המוביל אל ראש הר, עינינו נשואות אל ההר אך כאשר הגענו אל ראש ההר אנחנו מוצאים עצמינו עדיין עומדים על השביל אך כבר אין הר. ההר אליו היו עיננו נשואות איננו ההר העומד מתחתינו כי אם ההר שהגשמנו בתוכינו. ברכות
 

tlingit

New member
מכיוון קרוב ומתחבר

כשמחפשים פתרונות (שהופכים בכך למטרה שאליה מנסים להגיע או שאותה מנסים להשיג) אני תמיד חוזרת לשאלה מה הצורך? כי רק מתוך בירור של הצורך האמיתי, תהיה אפשרות למצא את הפתרון שבאמת יענה עליו מצא חן בעיני ההקשר הרחב ששמת את המטרות
 
ראית המטרות כ"אמצעי מתווך"

תודה אבי. גרמת לי ללטש (לשייף, לעדן, להבריק.... פתאם עולות בי מלים נרדפות רבות לתחושה הזו.... כמה כייף
) את מערכת הקשרים שאנחנו רוקמים עם המטרות שלנו. האימון, בהיותו תהליך המוגדר כ*מאפשר מימוש מטרות* מעודד מערכת קשרים מסויימת של אדם עם מטרותיו. כבר מזמן, אני חושבת שהמערכת הזו , שהאדם מנהל עם מטרותיו - ראויה שתורחב, תתעדן, תתעגל.... עד כדי שמימוש המטרה האימונית תהפוך להיות רק אחת מהמטרות ואולי בכלל..... אמצעי מחד - אמצעי לפגוש את מה שנמצא מעבר למטרה האימונית ( שקט פנימי , חופש, אפקטיביות, שמחה, סיפוק וכו') ומאידך - אמצעי לפגוש את הדרך *אל* המטרה הזו. להכיר אותה, להכיר את עצמך תוך כדי הצעידה בה, לפגוש דברים חדשים במהלך הצעידה, לאמץ את החירות ליצור פניות וסטיות במהלכה, להניח לעצמך רגע לעצור, להתבונן, לנוח.... לפגוש *אני* אחר במהלכה, להכיר את הפרחים הקטנים שבצידי הדרך ואת הנופים הגדולים שמקיפים אותה... כבר מזמן חושבת שהמטרה האימונית היא לא היעד... אלא רק אמצעי.... תודה אבי
ענת
 
זהירות פראדוקס

ראשית אני תמיד שמח לקרוא את נקודת המבט שלך על דברים, את לא סתם מרחיבה את ממציאה אותם מחדש ואני מוצא אותם מעוררי השראה
תודה. התובנה הזו שאנחנו שותפים לה יש בה פראדוקס לכאורה שיש להתרגל אליו התועלות הן החשובות אך אך חשוב שהאמצעי (המטרה) ימצא בפוקוס כיוון שללא פוקוס על האמצעי לא תהיינה תועלות. בניגוד ל"שכל הישר" שרוצה לשים פוקוס איפה שחשוב. והנה דיאלוג קצר שממחיש את הפרדוקס ברכות
 

yael1492

New member
מטרות

לטעמי, המטרות הן לקבוע פגישה עם עצמי ולבחון מחדש את החיבורים, להדק, לכוון. אפשר לא לנסח בהתחלה, אפשר להתלבט, לחשוב. להגיע להארה... איפה בתוכי נמצאת ההארה? לדבר על הארה בעיניי זה לדבר על חלקים פנימיים מוארים שיש לי, רק בהחצנה. לא בטוח שאני ממש בתוך הדיון, אבל...
 
אין דיון להיות בו ../images/Emo13.gif

אם קראת את השירשור ומצאת משהו חשוב בתוכך מספיק כדי להעלות אותו הנה כנראה שה"דיון" פגש אותך במקום הנכון. אהבתי את התובנה על ההארה. תודה
 

isaacm

New member
המקום של המטרה

נהניתי לקרא את ההודעה שלך, אבי. וענת כל פעם עושה את זה מחדש, כאילו לא היה קודם, נו מילא.
איכשהו, כמו כל דבר אחר, אני רואה במטרה דבר זמני, כמו כל השלבים בדרך. שהרי משמעותה של המטרה - עד שתושג. משהושגה המטרה - הרי לא אוכל לשמר אותה, טיבעה כטיבעו של כל דבר אחר - זמני. ומכאן שבהשגת המטרה בעצם הריני מסלק אותה ומפנה מקום למטרה הבאה. וכשאני חושב על דוגמת ההר, הרי שאחרי שהגעתי לפסגת ההר - לפני שאוכל לטפס על הפיסגה הבאה עלי להגיע לבסיס הפיסגה הבאה - וגם זה חלק מהשגת המטרה הבאה. אני חש שמילותי קטנות מהביע את גודל הרעיון - אבל ברור לי שהרעיון ברור לכם. איכשהו איציק
 

isaacm

New member
איך בא מקומה של המטרה לידי ביטוי?

מאד רוצה לשתף, לא כל כך מוצא את המילים. אימון, שיחה. "יכול להיות שמחוייבות זה לא דבר שנוח לך איתו?" . . . "כמה רחוק לדעתך אפשר לברוח ממחוייבות?" . . . "נראה לי שאתה מעדיף לפעול מעצם היותך ולא מעצם מחוייבותך, איך זה נשמע לך?" . . . . . . מה אתם חושבים? יש אפשרות שאדם ישיג את מטרותיו ללא מימוש מחוייבות באופן ישיר? (התשובה היא כן אם יש משמעות כלשהי של המשפט, אצלכם, שבה התשובה תהיה כן, ולא אם אין כזו אפשרות) זה נשמע לי תהליך מאד מעניין - ואני מלא ציפיה לראות לאן ואיך הוא מתגלגל. סקרן לקרא את דיעותיכם. איציק
 
בטח שיש ../images/Emo13.gif

דברים מתממשים לנו בחיים גם כשלא התאמצנו עבורם לא עשינו כלום כדי שיקרו ולא התחייבנו.... יש לנו כל מיני מלים כדי לתאר את זה : קוראים לזה *ניסים* או *צירופי מקרים* או *סינכרוניות של החיים* או *לא תאמינו מה קרה לי.....*
או... כל שם אחר. לפעמים, אנחנו רוצים דברים - והם קורים. כן... בלי מחוייבות שלנו. השאלה היא אם לתבנית הזו של ארועי חיים אנחנו מכוונים באימון. והתשובה היא כמובן שלא. בעיקר מפני שבאימון - אנחנו מפתחים, בין השאר, תפיסה של מנהיגות עצמית או מנהיגות פנימית תפיסה לפיה, אדם יכול וזכאי ליותר מאשר המתנה פאסיבית בחייו. זכאי לנהל אותם ולא רק להתנהל בתוכם. תפיסה לפיה - אדם לומד לזהות את רצונותיו (=המטרות שלו) , להתחבר לזכות שלו לזכות בהן, להתחבר ליכולת שלהן להשיג אותן ולהתחבר לעשיה ולזכות בהן. באופן כזה, המטרות שלו, יש לקוות, תושגנה מהר יותר, נכון יותר ואפקטיבי יותר מאשר היו מושגות בדרך אחרת, פאסיבית יותר. לילה טוב (ולי יש רק מטרה אחת - לפגוש חלום נחמד, סטטיסטית - יש סיכוי שהוא יקרה גם ללא מחוייבות שלי
) ענת
 
בהחלט

מחוייבות נדרשת כשאין תשוקה ואהבה אם תגיד לילד, "יש לך מטרה ללכת פעם בשבוע ללונה פארק ולאכול גלידה במקום יום בבית ספר" נראה לך שיש מקום להוסיף את השאלה "האם אתה חושב שתוכל להיות מחוייב למטרה זו?" ואגב דבריה של ענת אנשים אומרים *ניסים* או *צירופי מקרים* או *סינכרוניות של החיים* או *לא תאמינו מה קרה לי.....* לא בגלל שבאמת אין להם קשר להשגת התוצאה זה פשוט בגלל שאין להם מושג איך הם משיגים את התוצאות שלהם בחיים, אז פעם זה קורה ופעם קורה משהו אחר אדם שהשיג תוצאה לכל הפחות הייתה לו את התבונה לזהות אתה ככזו, זה בכלל לא טריוויאלי אם תסתכל על אנשים שמפיקים תוצאות בלי סוף ואף פעם לא מרוצים ומבחינתם "זה שום דבר" זה לא עיניין ללמוד להיות מחוייב, זה אולי Second Best החוכמה היא לזהות איך אתה מפיק תוצאות בחיים שלך באופן שמעורר בך השראה ולהפעיל את זה.
 
למעלה