מיאוס מראיונות עבודה

[תמיד רציתי שיקראו לי]

מיאוס מראיונות עבודה

כפי שרשמתי בכותר ת למעלה נמאסו עליי כל ראיונות העבודה שאליהם אני נגשת ויש פעמים שאני מגיעה לראיון ורק רוצה לעבור אותו וללכת הביתה פשוט נמאס לי כבר מכל התחקור הזה של למה את דווקא מתאימה לנו ולמה עזבת מקום העבודה הקודם שבו עבדת אני מרגישה לפעמים כמו מכונה מזה שחוקה בעניין הזה והכי נמאס לי מהמראיינים הלא מקצועיים שאליהם אני מגיעה אשר שואלים שאלות שבכלל לא קשורות לעניין שאליו הגעתי מה דעתכם סליחה על הקיטור אבל הייתי חייבת להוציא את זה כבר

 

[אילת לבנון1]

ראיונות עבודה

הי, אני מבינה שאת כבר זמן הולכת לראיונות עבודה ולא מתקבלת. מצד אחד , מאד מובן התסכול שלך והתחושה שאת צריכה להוכיח את עצמך כל פעם מחדש ומאידך, ככל שתחווי את החוויה כמתסכלת, כתחקיר שבא "לחפש אותך", ככל שתרגישי כמו מכונה, כך הסיכוי שלך למצוא עבודה קטן. מראיינים מחפשים אנשים שיש בהם התלהבות, רצון ללמוד, מוטיבציה וכל אלה לא יכולים לבוא לידי ביטוי כשאת מגיעה לראיונות עם תחושה של חוסר חשק. לדרך המחשבה שלנו יש המון השפעה על הדרך שבה אנו מתנהלים ועל מי שאנו. המון בהצלחה! אילת לבנון אימון אישי וייעוץ קריירה

 

[anchi1512]

מסכימה מאוד עם אילת ועוד...

מסכימה מאוד עם אילת. ככל שתגיעי לראיונות בתחושת מיאוס כך ילך ויפחת הסיכוי שלך להתקבל לעבודה. אכן נתקלים לא אחת במראיינים מאוד לא מקצועיים, אך הם עדיין המראיינים ואלה אשר יחליטו לגבי העסקתך ולכן עליך לכבדם אם לא בגין מקצוענותם אזי בגין תפקידם בחייך. מעבר לכך, דווקא ניסיונך הרב אמור להיות לצידך בראיון הבא. הכוונה לכך שאת יודעת היטב מה השאלות הנשאלות בראיונות ולכן התכונני לקראתם, כתבי התשובות על דף והתאמני עליהם מול חבר/ה או מול המראה ו/או הקליטי עצמך, התאמני גם על שפת הגוף שלך. וכשתקשיבי ו/או תביטי בעצמך, חישבי - האם היית מקבלת את עצמך לעבודה? ברגע שתאמרי כן [בכנות ובהסכמה מלאה] זה יהיה המועד בו תתקבלי לעבודה. מציעה לך לפתוח דף חדש במערכת היחסים שלך עם ראיונות עבודה ורק ללמוד מהעבר, למען ולעבר עתידך. בהצלחה רבה

ענת

 

[copperkidd]

מבין לליבך בעניין המראיינים ה"צולעים"

ככה זה במדינת כסת"ח... כל מיני בעלי שררה שקיבלו קצת כוח, מחליטים מי יעבוד ומי לא. וכעת בנימה נעימה יותר... באמת שצריך לדעת גם איך לראיין. ויש על כך סדנאות שלמות. אך אל תתייאשי. תתייחסי לזה כמו אל משחק על במה. ותשאלי את עצמך, האם אני מצליחה למכור או להעביר את המסר שלי. את תשארי פעורת פה לנוכח הקלות בה נימתך ומבטייך יכולים להשפיע על המראיינים. קחי את המושכות לידייך. גם מותר לך לנהל בעקיפין את הראיון שבו את מרואיינת. נניח ושואלים אותך... מה מידת הנעליים שלך... (סתם המצאתי עכשיו בכדי להמחיש) תעני לדוגמא, שהן מדהימות וממש נוחות, ניתן לצעוד איתן ממש המון.... אני לא שמעתי פה שום מספר או מידה כתשובה... ובכל זאת כבר מזמן שכחנו מה הייתה השאלה... נכון? אז תהיי בטוחה שגם המראיין הלא מקצועי, כבר מזמן שכח מה הוא רצה ממך בעצם. אני מניח שלא חידשתי לך הרבה במיוחד, אולי רק זוית ראיה אחרת.... קלילה אולי... אבל שנסי מותנייך... ויאללה...שלוש ארבע לעבודה ולמלאכה... ובהצלחה!!!!!

 

[copperkidd]

ועוד משהו

תירגול תירגול תירגול גייסי חברה שפשוט "תצלוב" אותך בשאלות מהתחת (סליחה על הביטוי) בראיון שהמציאה עבורך. עם שאלות קשורות יותר וגם פחות. כך תלמדי שיש דברים נוראיים פחות...ושזה קטן עלייך. אני בעד פרקטיקה, אז נחמד לומר מה צריך לעשות... (מסר לאיילת) אך לא פחת חשוב ה"איך"... בכדי לגבש לעצמך דרך פעולה מתאימה.