מידה כנגד מידה בתורה. (פרשת ויצא)

מידה כנגד מידה בתורה. (פרשת ויצא)

בבוקר (לאחר החתונה), כאשר מתגלה הדבר ליעקב
הוא מטיח דברים קשים כנגד לאה ואומר לה:
"מה זאת? רמאית בת רמאית! ולא הייתי קורא לך רחל
ואת עונה לי הן?
אמר לו לאה: ויש סופר (מורה) שאין לו תלמידים?
לא כך היה אביך קורא לך עשיו ואתה עונה לו?
אף אתה קראת לי (רחל) ואני עניתי לך". (מדרש רבה)

כאשר מתלונן יעקוב בפני לבן וקובל:
"מה זאת עשית לי, הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רימיתני?"
מתחסד לבן ומשיב תשובה ארסית ומלאת אירוניה:
"לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה",
כאילו רוצה לומר: אצלכם כנראה מקובל ש "הקטן קופץ בראש"
ונוטל את הבכורה ואת הברכות, אולם אצלנו יש תור ויש סדר.

הקב"ה מדקדק לצדיקים כחוט השערה
צדיק ורע לו רשע וטוב לו?
 
והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו...

שבת שלום!


 
"תכלית הידיעה – שנדע שלא נדע".


הדת אינה מחייבת דבר.
היא (התורה) ממליצה: "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם". "יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר"
מתוך זה... "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ".

יהודה, יש להתבונן, לחקור ולהבין ממקום של אהבה.
עיקר האלוקות נמצאת בלב של כל אחד.
חייבת להיות כמיהה עצומה לאמת.

שבת שלום!
 
שבעתי די מהפרחים,קצת רצינות,אפשר?

אחלה שיר,אבל אינו תואם את הפסוק בהקשרו.
אמנם הקדמת את המכה,לפני השיר.

אולי נהיה רציניים?
 
למה אתה חושב שאני לא רצינית?


האם אתה מתבונן בדעתך בכל מעשיך?
האם הקדשת את תשומת ליבך לעצמיותך?
האם יש בך כמיהה עצומה לאמת?
"הַלֵּב יוֹדֵע אִם לעֵקֶל אִם לעֲקַלְקַלּוֹת"..האם אתה מקשיב ללב?
האם אתה רציני?

שבוע טוב!
 
אמר רבי צדוק הכהן:

האדם אינו מניח דבר בעולם שאינו מחפש אחריו,
תר אחרי הרים וגבעות, במדבריות ובישימון.
חותר לדעת מה בים ומה מתחת לים, מה על הכוכבים ומה בחלל.
רק דבר אחד אין הוא מחפש אחריו - את האלוהים שבקרבו.

יהודה, חבל!
וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי??
לא חופרת רק אומרת.

אחת שאכפת לה.
 
אלוהים שבקרבו

אלוהים זו הגדרה טקסטואלית
למה שאני אהיה מחוייב לטקסט,אמנם דובר עברית אנכי
אך אין זה מחייב אותי שלא אדבר גם ג'יבריש.

את המרחב אני מכיר,אך מדוע אני מגדיר את המרחב כטקסט מטמטי או מילולי?

אמנם בהכרה אני יכול להשתמש ככל העולה על רוחי
אם אשתמש בלשון אחרת,בטרנצנדטיות,אמנם אני יכול ליצור עולם ומלאו
אך הטרנצדנטיות הופכת לפסכולוגית,ומגבילה אותי בעולם המעשה והתנוע.

כמו החוקים הדתיים.
אני בעד חופש,אך נמנע ממני כבר ליצור שפה משלי.
 
הו, עכשיו אנחנו מדברים ברצינות.

יהודה היקר, אתה כותב כל -כך יפה ורהוט.
היה מי שאתה! חופשי ומאושר!
"היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם."
הקדש את תשומת ליבך המלאה לדבר החשוב ביותר בחייך - לעצמך!
צור שפה משלך, כל אוצרות הטבע והרוח עומדים לרשותך.
השתמש בדעת בצורה נכונה.
רצה את מה שראוי לרצות, ורצה זאת באופן הנכון.
בהצלחה!
 
לרשותי? אמר רבי עקיבא:הכל צפוי והרשות נתונה

הכל צפוי:מבחינת:צפי..צופה ורואה.
הרשות נתונה:כבר ניתנה ונעשתה.

אז מה אעשה?
 
גלה את עצמך מחדש וצא לדרך חדשה.

צא לדרך של מודעות עצמית,
וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים
וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה –
דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ,
עַיִן רוֹאָה
וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת,
וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין (אבות)
יהודה, הרשות נתונה לכל מי שחי במודעות.

המשך יום נעים.
 
תמוה קצת,לא נראה לך?

את מצטטת פרקי אבות,ומאידך אני חושב על הכנסת.
ואני תוהה,האם ישנה של הפרדה של דת מהמדינה.
אם אני זוכר,ליבוביץ,כעס על בן גוריון,על כך,שהוא רצה שהדת תהא כפופה למדינה.
עכשיו אני חושב על חברי הכנסת,שהם מאה ועשרים,כמו הסנהדרין.

אז,כפי שאני רואה את זה ומבין,מה שלמעלה ממני,זו המדינה.

אין לי אפשרות לראות אחרת.

הייתי שואל,אם כבר זו המדינה,כיצד היית רואה כנכון לשלב,את הדת במסגרת המדינה.
הרי ישנם מחלוקות,כיצד הם באים לידי ביטוי?
 
את מדברת לצאת לדרך של מודעות

אני מודע לזה,שהאזרח נתון בידיה.
הדרך היחידה,לצאת למודעות,היא ללמוד מדעי המדינה,משפטים וכיוצ'ב
לרוץ לכנסת,להיות חבר בה,אם אני רוצה להשפיע,כי השפע השופע,הוא ממנה והלאה,הלא כן?
או שאני טועה
ואם אני כבר כחבר כנסת,אז הייתי מביא קיצבאות ללמוד משפטים,לאזרח חינם,כדי שידעו את זכויותיהם,ויהיו מודעים להלך הרוח.

אתם בוחרים בי לכנסת?
 
אני הייתי שם במקום החרדים שלומדים חינם ומקבלי משכורות

והייתי משתדל לעשות לזה חדל והפסק
ונותן תיקון מועדף לאזרח "החילוני" לימודי משפטים חינם.

הייתי מנסה לראות בכף המאזניים,כיצד זה בא לידי ביטוי.


אז אתם בוחרים בי?
 
למעלה