מידע על אבץ חשיבותו והשפעתו לחדשים ולכל דכפין
מצרפת מידע על אבץ, שלדעתי הוא אחד המינראלים החשובים ביותר לתיסוף באוטיסטים: האבץ מארה"ב- המומלץ לטעמי, מוצר מעולה, הוא האופטיזינק של דוגלאס אבץ הוא תוסף מזון שעובד במאות מעגלים מטבוליים בגוף. המקורות שלו הם בשר, קטניות, אגוזים וגרעינים וזרעים שונים, אך אם אוכלים אותם עם חלב, (כמו גראנולה או קורנפלקס) אז הספיגה שלו אפסית בנוכחות חלב ובנוכחות קלציום. לאבץ תפקידים רבים בגוף, ומחסור בו משפיע באיברים שונים, כולל ריפוי פצעים למשל, אך אחת ההשפעות המשמעותיות שלו היא ברכישת טעמים ומידע לפה. מחסור באבץ מוריד את התחושה של הטעם, החוש הגוסטטורי וגורם לגרייה בפה והכנסת חפצים וחומרים או שרוולים למשל.. מצטטת על אבץ: "אבץ אחראי על ייצורם של חלבונים וחומצות גרעין, כמו גם על תפקוד תקין של ההורמון אינסולין שמחדיר את הסוכר לתאים. הוא מווסת צמיחה ומסייע לפעילות בלוטת הערמונית, להתפתחות איברי הרבייה ולריפויים של פצעים וכוויות. אבץ עוזר לטיפול בהצטננויות. מחקר אמריקאי על 100 נבדקים גילה שאבץ מצליח להפחית את משך ההצטננות בכמחצית. מחקר נוסף, שבו הודבקו 400 נחקרים בנגיף השפעת, גילה שמתן של 13.3 מיליגרם אבץ הצליח להפחית את עוצמת תסמיני ההצטננות בשלושת הימים הראשונים למחלה. מקורות טבעיים לאבץ: בשר רזה, מאכלי ים, לחם מחיטה מלאה, דגנים, קטניות. " אבץ קשור הגנה על האמייל של השיניים משחיקה ושמים אותו במי פה ומשחות שיניים. אבץ מגן מספיגת קדמיום שהיא מתכת רעילה ומוריד סיכון למחלות סרטן כמו הודג'קינס ואחרות. אבץ נמצא בגרעיני האיבר השמיעתי באוזן וקשור לויסות שמיעתי, לפיענוח מידע שמיעתי ולמניעת דלקות אוזניים. מחסור באבץ קשור לאי סדירות של המחזור ההורמונאלי והווסת בנשים, לתופעות קדם וסתיות (PMS) ולבעיות של פרוסטטה וזיקפה בגברים.. אבל מחסור באבץ משפיע גם על גדילת ילדים למשל. מחסור באבץ יוצר עור קשה או מחוספס ומגביר נטייה לדרמטיטיס אטופית. מחסור באבץ (ובויטמינים מקבוצת B) גורם לאקנה שממשיך בגיל המבוגר. ומפתיע ביותר.. מחסור באבץ קשור לסימני המתיחה שעל הבטן מההריון.. אז אם אתן רוצות בטן יפה, קחו אבץ והוא גם מוריד סיכון לרעלת הריון, אם לוקחים מספיק... ויש מחקר על כך. אגב, אבץ עובד במערכת החיסון, לא רק בנושא הצטננויות ולכן הוא מאד חשוב בנושא של פינוי רעלים מתאי הגוף. מחסור באבץ יוצר תופעה הנקראת פיקה, ומאופיין בגרייה של הפה והכנסת חומרים וחפצים רבים לפה. לצערינו יש אוכלוסיות עם נטייה למחסור באבץ ולעומת זאת, עם נטייה לאגור נחושת. התופעה נצפתה בילדים עם אוטיזם, פיגור, תסמונת דאון וגם ילדים עם ADHD או הפרעות אחרות . והיות ונחושת ואבץ מתחרים על הספיגה וגם נחושת מגיעה מאגוזים, אך נפוצה בשוקולד , אז ספיגת נחושת איננה מאפשרת ספיגת אבץ. סימנים של עודף בנחושת הן הפרעות בחוש הריח ורחרוח או רגישות לריח, כאבי ראש ולפעמים גם כאבי בטן או אי נוחות. נבדקה לדוגמא אוכלוסיה עם פיגור ונמצא כי 15.5% מהם היו עם פיקה. באותם נבדקים עם פיקה, הראו כי 54% מתוכם היו עם רמות נמוכות של אבץ בגוף. תיסוף של אבץ איכותי, קשור לחומצות אמינו, הוריד את הסימפטומים של הפיקה. סיבות למחסור באבץ: Factors Related to Zinc Deficiency Diet—low in zinc or high in copper; high in fiber, phytates, clay, alcohol, or phosphates, all of which bind zinc in the intestines and reduce absorption; food grown in low-zinc soils. Aging—when zinc absorption and intake are often reduced. Pregnancy—when zinc needs are increased. Growth periods—infancy, especially with increased copper intake levels and for those on low-zinc formulas; puberty, especially in adolescent boys. Birth control pills—use of these increases copper levels and thus reduces zinc. Premenstrual symptoms—associated with low zinc. Increased copper intake—high copper intake in water, food, or supplements will reduce zinc. Fasting or starvation—causes zinc depletion and increases needs for zinc. Serious illness or injury—causes zinc depletion and increases needs due to tissue healing. Hospitalization—stress of illness or treatment, particularly intravenous therapy without zinc supplementation. Stress—increases zinc use and needs. Burns—increases needs for tissue healing and dealing with stress. Acute or chronic infections—greater requirements from stress and for healing. Surgery—increased requirements for dealing with stress and for healing. Alcoholism—often associated with low zinc intake and higher needs; alcohol flushes zinc from the liver, causing increased losses. Diuretic therapy—may cause extra zinc losses. Psoriasis—rapid skin activity may deplete zinc. Parasites—cause zinc depletion and poor absorption. Malabsorption—from pancreatic insufficiency or after gastrointestinal surgery. Cirrhosis—zinc levels may be half of normal. Renal disease—causes increased zinc Chronic disease—metabolic and debilitating disease such as cancer. Athletics—increased zinc losses in sweat. Cadmium toxicity—interferes with zinc absorption and utilization. האבץ שאני ממליצה עליו הוא אכן קשור אמינו והוא של חברת דוגלאס. אני ממליצה עליו ולא על מוצרים דומים לו, כי דוגלאס מייצרים מוצרים היפואלרגניים עם מעט מאד פילרים בקפסולות שלהם (פילרים כמו מגנזיום סטראט וחומצה סטיארית או דיקלציום פוספאט שמצויים בהרבה תוספים לא איכותיים וממש לא מיטיבים עם הגוף). את האופטיזינק של דוגלאס אני מזמינה מאמרסון אקולוג'יקס אבל יש מקומות נוספים שמוכרים אותו. מוצר מאד איכותי ומצלח ותזמינו כמובן קפסולות ולא טבליות, כי קפסולות ניתן לפתוח וטבליות מכילות הרבה יותר פילרים. המינון הוא שתי קפסולות ביום, ולהקפיד לתת אחרי הארוחה ולא אחרי מוצרי חלב כי חלב כאמור איננו מאפשר את ספיגתו. אבץ נספג הרבה יותר טוב עם בשר אדום מאשר עם אורז ופחמימות. כל נושא המינון תלוי בספיגת הילד ודורש בדיקת RBC של DDI, אך מגיל 5-6 המינון הוא שתי קפסולות ליום ואז ההשפעה מהירה יותר. חג שמח, ובילוי נעים, תלמה.
מצרפת מידע על אבץ, שלדעתי הוא אחד המינראלים החשובים ביותר לתיסוף באוטיסטים: האבץ מארה"ב- המומלץ לטעמי, מוצר מעולה, הוא האופטיזינק של דוגלאס אבץ הוא תוסף מזון שעובד במאות מעגלים מטבוליים בגוף. המקורות שלו הם בשר, קטניות, אגוזים וגרעינים וזרעים שונים, אך אם אוכלים אותם עם חלב, (כמו גראנולה או קורנפלקס) אז הספיגה שלו אפסית בנוכחות חלב ובנוכחות קלציום. לאבץ תפקידים רבים בגוף, ומחסור בו משפיע באיברים שונים, כולל ריפוי פצעים למשל, אך אחת ההשפעות המשמעותיות שלו היא ברכישת טעמים ומידע לפה. מחסור באבץ מוריד את התחושה של הטעם, החוש הגוסטטורי וגורם לגרייה בפה והכנסת חפצים וחומרים או שרוולים למשל.. מצטטת על אבץ: "אבץ אחראי על ייצורם של חלבונים וחומצות גרעין, כמו גם על תפקוד תקין של ההורמון אינסולין שמחדיר את הסוכר לתאים. הוא מווסת צמיחה ומסייע לפעילות בלוטת הערמונית, להתפתחות איברי הרבייה ולריפויים של פצעים וכוויות. אבץ עוזר לטיפול בהצטננויות. מחקר אמריקאי על 100 נבדקים גילה שאבץ מצליח להפחית את משך ההצטננות בכמחצית. מחקר נוסף, שבו הודבקו 400 נחקרים בנגיף השפעת, גילה שמתן של 13.3 מיליגרם אבץ הצליח להפחית את עוצמת תסמיני ההצטננות בשלושת הימים הראשונים למחלה. מקורות טבעיים לאבץ: בשר רזה, מאכלי ים, לחם מחיטה מלאה, דגנים, קטניות. " אבץ קשור הגנה על האמייל של השיניים משחיקה ושמים אותו במי פה ומשחות שיניים. אבץ מגן מספיגת קדמיום שהיא מתכת רעילה ומוריד סיכון למחלות סרטן כמו הודג'קינס ואחרות. אבץ נמצא בגרעיני האיבר השמיעתי באוזן וקשור לויסות שמיעתי, לפיענוח מידע שמיעתי ולמניעת דלקות אוזניים. מחסור באבץ קשור לאי סדירות של המחזור ההורמונאלי והווסת בנשים, לתופעות קדם וסתיות (PMS) ולבעיות של פרוסטטה וזיקפה בגברים.. אבל מחסור באבץ משפיע גם על גדילת ילדים למשל. מחסור באבץ יוצר עור קשה או מחוספס ומגביר נטייה לדרמטיטיס אטופית. מחסור באבץ (ובויטמינים מקבוצת B) גורם לאקנה שממשיך בגיל המבוגר. ומפתיע ביותר.. מחסור באבץ קשור לסימני המתיחה שעל הבטן מההריון.. אז אם אתן רוצות בטן יפה, קחו אבץ והוא גם מוריד סיכון לרעלת הריון, אם לוקחים מספיק... ויש מחקר על כך. אגב, אבץ עובד במערכת החיסון, לא רק בנושא הצטננויות ולכן הוא מאד חשוב בנושא של פינוי רעלים מתאי הגוף. מחסור באבץ יוצר תופעה הנקראת פיקה, ומאופיין בגרייה של הפה והכנסת חומרים וחפצים רבים לפה. לצערינו יש אוכלוסיות עם נטייה למחסור באבץ ולעומת זאת, עם נטייה לאגור נחושת. התופעה נצפתה בילדים עם אוטיזם, פיגור, תסמונת דאון וגם ילדים עם ADHD או הפרעות אחרות . והיות ונחושת ואבץ מתחרים על הספיגה וגם נחושת מגיעה מאגוזים, אך נפוצה בשוקולד , אז ספיגת נחושת איננה מאפשרת ספיגת אבץ. סימנים של עודף בנחושת הן הפרעות בחוש הריח ורחרוח או רגישות לריח, כאבי ראש ולפעמים גם כאבי בטן או אי נוחות. נבדקה לדוגמא אוכלוסיה עם פיגור ונמצא כי 15.5% מהם היו עם פיקה. באותם נבדקים עם פיקה, הראו כי 54% מתוכם היו עם רמות נמוכות של אבץ בגוף. תיסוף של אבץ איכותי, קשור לחומצות אמינו, הוריד את הסימפטומים של הפיקה. סיבות למחסור באבץ: Factors Related to Zinc Deficiency Diet—low in zinc or high in copper; high in fiber, phytates, clay, alcohol, or phosphates, all of which bind zinc in the intestines and reduce absorption; food grown in low-zinc soils. Aging—when zinc absorption and intake are often reduced. Pregnancy—when zinc needs are increased. Growth periods—infancy, especially with increased copper intake levels and for those on low-zinc formulas; puberty, especially in adolescent boys. Birth control pills—use of these increases copper levels and thus reduces zinc. Premenstrual symptoms—associated with low zinc. Increased copper intake—high copper intake in water, food, or supplements will reduce zinc. Fasting or starvation—causes zinc depletion and increases needs for zinc. Serious illness or injury—causes zinc depletion and increases needs due to tissue healing. Hospitalization—stress of illness or treatment, particularly intravenous therapy without zinc supplementation. Stress—increases zinc use and needs. Burns—increases needs for tissue healing and dealing with stress. Acute or chronic infections—greater requirements from stress and for healing. Surgery—increased requirements for dealing with stress and for healing. Alcoholism—often associated with low zinc intake and higher needs; alcohol flushes zinc from the liver, causing increased losses. Diuretic therapy—may cause extra zinc losses. Psoriasis—rapid skin activity may deplete zinc. Parasites—cause zinc depletion and poor absorption. Malabsorption—from pancreatic insufficiency or after gastrointestinal surgery. Cirrhosis—zinc levels may be half of normal. Renal disease—causes increased zinc Chronic disease—metabolic and debilitating disease such as cancer. Athletics—increased zinc losses in sweat. Cadmium toxicity—interferes with zinc absorption and utilization. האבץ שאני ממליצה עליו הוא אכן קשור אמינו והוא של חברת דוגלאס. אני ממליצה עליו ולא על מוצרים דומים לו, כי דוגלאס מייצרים מוצרים היפואלרגניים עם מעט מאד פילרים בקפסולות שלהם (פילרים כמו מגנזיום סטראט וחומצה סטיארית או דיקלציום פוספאט שמצויים בהרבה תוספים לא איכותיים וממש לא מיטיבים עם הגוף). את האופטיזינק של דוגלאס אני מזמינה מאמרסון אקולוג'יקס אבל יש מקומות נוספים שמוכרים אותו. מוצר מאד איכותי ומצלח ותזמינו כמובן קפסולות ולא טבליות, כי קפסולות ניתן לפתוח וטבליות מכילות הרבה יותר פילרים. המינון הוא שתי קפסולות ביום, ולהקפיד לתת אחרי הארוחה ולא אחרי מוצרי חלב כי חלב כאמור איננו מאפשר את ספיגתו. אבץ נספג הרבה יותר טוב עם בשר אדום מאשר עם אורז ופחמימות. כל נושא המינון תלוי בספיגת הילד ודורש בדיקת RBC של DDI, אך מגיל 5-6 המינון הוא שתי קפסולות ליום ואז ההשפעה מהירה יותר. חג שמח, ובילוי נעים, תלמה.