מידע

[zr38]

מידע

שלום לכולם בפעם האחרונה שכתבתי לכם ..היתה לי הודעה אופטימית לגבי המחלה של אשתי לצערי מאז המצב דרדר מאוד..המחלה נמצאת בכל מקום עם כמויות עצומות של גרורות (אחסוך לכם את התיאור) למעשה הרפואה הקוונציונאלית מרימה ידיים אבל,קראתי על שיטת טיפול שנקראת B17 שאלותיי אליכם יקיריי: 1) האם מכירים מטפל אמין שמטפל בשיטה זו? 2) האם הטיפול וחומרין מותרים בכלל בישראל. ואם לא האם ידוע לכם איפה באירופה ניתן ואפשר לטפל בשיטה זו. 3) עולה שאלה של נסיעה לטיפולים באחת הארצות במרכז אמריקה ..האם להטיס אותה ? כשהסיכויים לריפוי הם חלשים,הנסיעה היא קשה מאוד והיא מאוד חלשה, שוב מזכיר בארץ לא נגיע כבר אפילו לעצירה של המחלה? 4) האם לספר לה מה באמת מצבה כשברור לי שזה ישבור אותה סופית?? 5) האם יש מקום להכין את הילדים ( בני 5 ו 8) מה הולך לקרות? יקיריי אנא ענו לי ומהר.. תודה zr

 

[אילת החן]

zr יקר לי כל כך

צרפתי אותך לאייסי שלי ושלחתי לך הרבה תגובות. אני מצפה שתתקשר ובינתיים, מאחלת לכם הרבה כח. בידידות, אור ואהבה, אילת.

 

[נאחזת בתקווה]

zr38 יקר

קודם כל נעים מאוד שמי ליטל הצטערתי לשמוע שהמצב לא טוב אני לא ממש יכולה להשיב על התשובה לגבי הטיסה אבל יש לי שאלה אליך שמעת על הרב אלימלך פירר.? זהו רב שלמעשה לא מבין ברפואה אבל רואה צילומים ויודע לאן להפנות לאיזה פרופסורים ורופאים . לאחרונה הרב והאירגון שלו עזרה למרפא זכו בפרס וקיבלו מענק תרומות גדול מחו"ל . הרופאים בבתי החולים הגדולים ביותר מורידים בפניו את הכובע. ומקרים כמו אישתך הם אתגר בשבילו. אצל אבא שלי גם המצב די מסובך(גרורות ובלאגן) דיברנו איתו והוא ממש סייע ועדיין מסייע אני חושבת שאין מה להפסיד ושווה לך לנסות לדבר איתו הוא בחסד עליון אני לא יודעת אם אתה מעוניין אם כן תרשום לי אני יגיד לך איך להגיע אליו הוא ממש מבוקש וקשה להגיע אליו מאוד לי לקח חודש וחצי אבל עכשיו יש לי טלפון ישיר אם תהיה מעוניין אמסור לך אותו אישית תודיע לי אני ממליצה ליטל

 

[אביתר27]

נאחזת בתקווה, תיקון טעות ../images/Emo15.gif

את הרב פירר לא זכיתי לפגוש אבל שמו הולך לפניו, ועד כמה שידיעתי מגעת אמנם נכון שלא למד רפואה במסגרות פורמליות, אבל להגיד עליו 'למעשה לא מבין ברפואה' נשמע .................צורם. הרב פירר בעל ידע נרחב ברפואה ואוטודידקט בתחום, למד ומבין הרבה מאוד ברפואה (אחרת לא היה יכול ליעץ ברצינות כפי שעושה). במסגרת פועלו הוא מפנה אנשים למומחים בתחום הספציפי הנדרש, לצורך כך עליו להכיר את המחלה הספציפית אופייה, אופן התקדמותה, סיבוכים אפשריים, טיפולים שונים ויעילותם (תרופות, ניתוח, או כל שיטה אחרת), כמו כן דואג להתעדכן בכל החידושים הרפואיים ומקושר היטב עם כל המרכזים הרפואיים בארץ ובעולם. בטוח מבין ברפואה יותר מהאדם הממוצע ברחוב (ולא אתפלא אם הוא מבין ברפואה יותר מכמה רופאים ממוצעים).

 

[נאחזת בתקווה]

סליחה אם טעיתי בניסוח..

אביתר כנראה שלא ניסחתי את עצמי טוב התכוונתי שאין לו תואר של רופא מהמניין כלומר הוא לא פרופסור לרפואה או מנתח עולמי. אבל ברור לי שהידע שלו הוא נרחב והיקפי ואם זה לא היה ברור לי לא הייתי מחפשת אותו נואשות בכל מקום אפשרי כדי להשיג את חוות דעתו. קראתי עליו ואני מורידה בפניו את הכובע. מצטערת אם התפרש שאני חושבת שאין לו ידע ברפואה אך כוונתי הייתה שאין לו התמחות ספציפית בכל התחומים אבל למעשה הוא מבין בכולם . מקווה שתיקנתי את עצמי ליטל

 

[אביתר27]

ט.ל.ח. ../images/Emo8.gif - מנוסח להפליא ../images/Emo45.gif

 

[אדומה2]

סעיפים 4,5

היי, לצערי אני לא יכולה לענות על הסעיפים האחרים, שחשובים לא פחות, אז אני אכתוב את דעתי על הסעיפים המוזכרים. אני חושבת ש- 5 הוא פועל יוצא של ההחלטה של 4. אני לא חושבת שאפשר להכין ולדבר עם הילדים הצעירים כל כך מבלי לשתף את אימא שלהם במה מדובר. אז אני חוזרת לסעיף 4. האם לספר. אבא שלי חולה בסרטן כבר שנתיים. באוגוסט 2003 שאלתי את הרופא מה המצב והוא אמר שלדעתו יש עוד שנה. לפני שלושה שבועות הוא אמר שלדעתו יש גג חצי שנה. אבא שלי שאל לראשונה את הרופא על מה מדובר ביום חמישי האחרון, וגם אז- הוא שאל "כמה יש לי, 5 שנים?" הרופא אמר שלדעתו זה הרבה. לאחר דיבורים על נושאים אחרים, אבא שלי שאל "אז על מה אנחנו מדברים פה, שנתיים?" והרופא נתן את אותה תשובה (אני לא הייתי שם, אבל המטפלת הייתה והיא סיפרה לי, הוא לא מדבר איתי על זה עדיין), וזהו, שם אבא שלי עצר, הוא לא שאל עוד. מה שאני מנסה לומר לך, זה שכנראה האנשים שחולים בסרטן שואלים את מה שהם רוצים לדעת, בזמן שהם רוצים לדעת. אני ואח שלי גם התייעצנו עם מטפלת שגם עברה את עניין הסרטן באופן אישי (ליוותה חברה) וגם מלווה מטופלים עם סרטן והיא אומרת שזה העניין, שואלים את מה שרוצים לדעת- בין אם במודע ובין אם לא. מצד שני, במקרה הזה, יש 2 ילדים קטנים מעורבים שאולי שווה לתת לאשתך את ההזדמנות להיפרד במקרה הצורך, או אולי לכתוב מכתב במקרה הצורך.... נורא קשה לדעת. אתה חושב שהיא הייתה רוצה לדעת? אתה חושב שזו איזו שהיא ידיעה שיכולה גם לדרבן אותה קצת, לחזק אותה ולא רק לשבור אותה? למה אתה רוצה לספר לה?-- כל אלו שאלות שאני נשאלתי ע"י המטפלת וזה עזר לי לעשות קצת חושבים, אז אני מקווה שזה יעזור גם לך. האם היא שואלת שאלות על המצב? אני יודעת ומכירה את המצב בו אתה נמצא, ולא נותר לי אלא לחזק את ידייך. לא מתוך אופטימיות עיוורת, אלא מתוך סולידריות. יעל

 

[ha4]

zr38!

אני ממש מצטערת לשמוע על ההידרדרות של אשתך, ואני עוד יותר מצטערת שאני לא יכולה לעזור לך בקשר לטיפולים ולטיסה. אבל אני כן יכולה לנסות לייעץ לך בקשר לילדים ולאישתך... אדם שחולה סרטן רוצה לדעת מה מצבו, אין מה לעשות, כשאבא שלי היה חולה הוא רצה לשעת את כל האמת וככה היה אין מה לעשות כמה שזה קשה חייבים להגיד ולספר, לאבא שלי וכך גם לאישתך יש את המזל שהם יכולים להיפרד ממשפחותיהם, ולבלות את הזמןהאחרון שלהם עם האנשים שהם אוהבים אבל בשביל זה הם צריכים להיות מודעים למצבם אולי אתה חושב שזה ישבור אותה אבל אם המצב הוא באמת קשה כמו שהוא והזמן ספור.. אתה חייב לידע אותה כדי שתוכל להיפרד מכולם! בקשר לילדים שלך, בתור ילדה של מישהו שהיה חולה סרטן שנתיים וחצי אני חושבת שמחובתך לספר לילדים... כמה שזה קשה וכואב (ותאמין לי יש לי אחות בת תשע שהיתה צריכה לחוות את הכל) אתה חחיב את זה להם.. כי אח"כ הם ייכעסו ויחשבו שהזמן שלהם עם אימם התבזבז. אני יודעת שבמשך השנתיים וחצי האלה לא רצו להדאיג אותי וליידע אותי מה קורה כדי לחסוך לי את הכאב... אבל בחודשים האחרונים שלו שכבר ידעו שהמצב חשוך מרפא סיפרו לי הכל וכך גם לאחותי הקטנה.. זה דבר קשה אני יודעת, וזה לא דבר שמאלחים לילדים קטנים או לאנשים מבוגרים.. אבל הילדים צריכים להיות מודעים למצב של אמא שלהם ובכך יוכלו להתחיל להתמודד מעכשיו וזה לא יבוא להם בבום... אם תרצה אני אוכל לדבר עם אחותי הקטנה ואולי שהיא תוכל לעזור לילדיך הקטנים, כי אני יודעת שזה יותר קל לחלוק רגשות כאלה עם בנאדם שעובר את אותו הדבר.... מקווה שתהיו חזקים, ושבסוף הכל יסתדר... ואם אתה מאמין בניסים אולי יבוא עליכם נס!!!! מקווה שכך יהיה.. ושאשתך לא תסבול יותר מידי!!!

בינתיים קבל חיבוק זה ומסור אותו לכל משפחתך!!!!

 

[bestofhealth]

B17

שלום ZR38, תאורך על מצבה הקשה של אשתך נגע לליבי. החומר אליו אתה מתכוון נקרא LAETRILE והוא מופק מויטמין B17 שנמצא בשקדים מרים, שקדי אפרסקים, שקדי שזיפים, מיץ עשב חיטה, פולי פול והכי הרבה בשקדים של גלעיני מישמש. יש מספר קליניקות במכסיקו המתמחות בטיפול ב -LAETRILE. אם תרצה כתובות, שמות וטלפונים אוכל לספק עבורך ולהמליץ על הטובות בהן. יחד עם זאת, מבין שורות הודעתך, אני מבין שמצבה די קשה, היא חלשה ונסיעה מטלטלת שכזו יתכן ותהיה קשה מדי עבורה. ישנם אולי מספר דברים נוספים שניתן לנסות כאן בארץ. הדבר הגרוע ביותר שניתן לומר לחולה הוא כי אין יותר מה לעשות ואפסה כל תקוה. דעתי היא כי צריך להמשיך ולנסות כל הזמן, ולו רק כדי שהמטופל לא יאבד תקווה ונפשו תדעך לחלוטין ותקדים בכך את דעיכת הגוף. אני מכיר ורואה מקרים (גם קשים ביותר) בהם מצליחים לעיתים להגיע לרמיסיה ולעיתים אף להירפא. אני יועץ ומדריך באונקולוגיה טבעית. במידה ותרצו הכוונה או יעוץ אתם מוזמנים לפנות אלי, ואעשה ככל שאוכל ללא בקשת תמורה במקרה דנן. גובי - יועץ באונקולוגיה טבעית יועץ פורום אחת מ-9 379322-058 469096-052

 

[אביתר27]

../images/Emo24.gif לאשה ולילדים.

אוף, זה כל שיש לי להציע. ולקוות שתצליחו, מה שלא תעשו

 

[פי3ית]

zr38

לצערי אין לי משהו אמיתי שעשוי לעזור,,,וזה כואב אבל בהחלט כדאי ואפילו רצוי להכין את הילדים אולי אפילו ע"י עזרה מקצועית, לספר להם שאמא מאוד חולה אבל לה אל תגיד כלום, מספיק מה שהיא כבר יודעת. אני מקווה שלא תשברו ותהיו חזקים כן כן, זה נשמע בנאלי אבל אין מה לעשות ולפעמים קורים גם ניסים הלוואי ויפקוד אותכם נס אמן

מחזיקה לכם אצבעות

 

[ציפורלילה]

zr שלום

מעציב לשמוע שאין שיפור במצב של אשתך. אני לא מכירה את סוג הטיפול ששאלת עליו, אז בזה לצערי לא אוכל לתרום. אני חושבת שאם יש מקום שמטפל בשיטה הזו כדאי להתאמץ ולהגיע אליו, השאלה היא באמת כמה הטיפול יהיה יעיל שאכן שווה את המאמץ. אם לספר לה, נראה לי שאדם במצב הזה, אפילו אם הדברים לא נאמרים בקול, המחשבה שהמצב לא טוב נמצאת באיזשהו מקום. האמירה של הדברים נותנת להם חיזוק ואולי פשוט לתת לה להעלות את הנושא. לגבי הילדים, סביר להניח שהם מרגישים שמשהו לא בסדר, אבל כיוון שבין אשתך ובינך הדברים לא נאמרו, אז אולי עדיף לא לספר לילדים עדיין. אבל אם לספר, אז רצוי ששניכם תקחו את הילדים יחד כדי לשדר לילדים את החוזק שיש בין שניכם, בעיקר במידה והם ישאלו שאלות שעלולות להיות לא פשוטות למענה. אולי כדאי לך לפנות לעו"סית או פסיכולוגית של המחלקה כדי להתייעץ איתה ולקבל תמיכה והכוונה לדרך ההתמודדות עם השיחה הזו. מאחלת לכם את הכוח לעבור את התקופה הזו גלי