מידת העצמאות בעבודה

fj3651

New member
מידת העצמאות בעבודה

שלום רב לכל חברי הפורום היקרים,

לאחר כ-5 חודשים במקום עבודתי החדש, גיליתי בדיעבד שישנו יתרון 1 מאוד מרכזי שהיה לי במשרתי הקודמת, ובמבט לאחור לא ידעתי שהוא בכלל יתרון - וכה גדול:
בעבודתי הקודמת המנהל הישיר שלי פשוט הרעיף עלי עצמאות בקבלת החלטות (כל עוד כמובן אני מספק את הסחורה), שזה עבורי הבעת אמון הכי גדולה שיש.
משרתי הנוכחית היא מעין כלוב של זהב: אומנם שכר ותנאים סוציאליים משמעותית משודרגים לעומת העבודה הקודמת, אולם המנהלת פשוט מתערבת חדשות-לבקרים בסמכויותיי, מגבילה את הצעות הייעול שאני מנסה להעביר, והכי חמור מבחינתי - מתערבת לי די בעקביות בעבודה ובקבלת ההחלטות בה, ללא קשר לתוצאות האפשריות של המהלכים שלי.
כשעזבתי את משרתי הקודמת לא תיארתי לעצמי, והאמת גם לא חשבתי - שמידת העצמאות שמה שונה לטובה ממקומות אחרים, ושישנו שוני בין מידת השליטה של מנהלים על כפיפיהם.
כעת משאני יודע בוודאות משיחה שקיימנו שהמנהלת הנוכחית לא "תשתנה", שכן מסתבר בדיעבד שהיא מצפה למעין YES-MAN בחלק ניכר מהפעילות, ובהנחה שפשוט קשה לי מאוד לסבול/לחיות עם שיטת הניהול הזו, השאלות הן:

1. כיצד אני מתקדם כעת? "לנשוך שפתיים" ולוותר על הסיפוק מהעבודה? שנה ורבע לקח לי למצוא את העבודה הזו (!), איך אני אוזר כוחות ומחפש שוב פעם עבודה בדיסקרטיות?
2. איך אני מוודא להבא במשרה הבאה (אם וכאשר כמובן) מהי מידת העצמאות הצפויה במשרה, ומה הסביבה החברתית במחלקה/צוות/ארגון?

תודה לכל העונים והעונות :)
 
צריך

לנשוך שפתיים ולחכות לרגע המתאים לעזוב. תתחיל לחפש אבל בינתיים לא מומלץ לשרוף גשרים (או משכורות...)
 
איך לשחרר ולהמשיך הלאה?

שלום, fj3651

החלטה לא פשוטה לפניך.

יחד עם זאת, כבר בתוכן של ההודעה שלך, עשית בעיניי את שיקולך בעד ונגד לגבי העתיד שלך.

אתחיל מיחסך לעבר,

אינני יודע באיזו מידה באפשרותך כרגע לשחרר בקלות את העבר, כוונתי בין היתר ל-
- ההחלטה שקיבלת לעזוב מקום העבודה הקודם,
- הזמן והמאמץ שהשקעת בחיפוש ומציאה של מקום העבודה החדש,
- ואף יחסך לכך שלא ידעת לקחת בחשבון את הצורך שלך בעצמאות במקום העבודה.

הרי נטייה לקחת דברים שניתנים לנו כמובנים מאליהם היא לעתים רק חוסר ידיעה בלבד. ולא מעבר לזה.
ועל הטעויות לא משלמים. מטעויות לומדים.

לכן עכשיו, הייתי מציע לך לקחת בחשבון את הצורך הזה שלך בעצמאות, מה שלא עשית בעבר,
ובלי לעזוב את מקום העבודה הנוכחי, להתחיל לחפש מקום עבודה חדש.

הדרך הטובה להתמודד עם העבר, אינה "לנשוך שפתיים",
אלא לקבל את עצמך כמו שאתה (לרבות הטעויות שעשית) ולחפש מקומות חיוביים בך ובהחלטות שלך.

ולגבי העתיד,

נכון, שאין הרבה דרכים לוודא את האקלים במקומות העבודה, בלי שנחווה אותם בפועל,
כי מערכות יחסים לא פורמליות לרב אינן גלויות, ואין הרבה מקורות מידע לגביהם לפני שהתקבלנו,

אבל כבר עכשיו, לדעתי, עומדות לפניך מספר אפשרויות:
1. במידה ויש אנשים שאתה מכיר מהתחום, לבדוק אם מישהו בין מכריך עבד בחברה זו או אחרת אליה אתה מגיש מועמדות,
ולשאול אותם על מידת העצמאות שניתן לקבל שם. תבחן להרחיב את מעגל ההיכרויות שלך באמצעות לינקדאין.
2. באפשרותך לחשוב על סדרת שאלות שתוכל לשאול את מעסיקים החדשים בראיונות עבודה הבאים,
שתשובות עליהן, באופן זה או אחר, תשפוכנה אור על שיטת הניהול במקומות העבודה החדשים ובמידת העצמאות שחשובה לך.
3. כמו כן, באפשרותך לציין כבר בראיון עבודה ובאופן ישיר את החשיבות של מידת העצמאות שלך במקום העבודה. ולבחון את התגובה של המראיין.

בהצלחה.
 

fj3651

New member
תודה רבה לך מר בן-דוד

אולם במידה ואכן אשוב למעגל חיפוש העבודה, כיצד אני מסביר סיטואציה שכזו לארגונים?
הרי עם כל הרציונל שמאחורי החלטה שכזו, סביר להניח שמרבית הארגונים יחששו אוטומטית מאי-יציבות תעסוקתית כביכול של המועמד, איך אני מתגבר על זה?
האם זה לגיטימי פשוט "לדלג" בקורות החיים על ההיסטוריה הקצרה הזו בת 5 החודשים במשרתי הנוכחית?
 
הצד השני של החשש הוא הזכות והלגיטמציה שלנו לשינוי ולשיפור

בשמחה, fj3651

הייתי מציע לך אולי נקודת מבט קצת שונה על מצב.
ספר לי באיזו מידה אתה יכול להתחבר אליה?

נתחיל מכך, שהדרך הבטוחה והמצליחה ביותר לחפש עבודה היא דווקא כשיש לך אחת.
וזאת עובדה ידועה.

למה? כי בתור מועסק אתה לעולם בנקודת חוזקה.
לכך 2 סיבות:
- קודם כל כי יש לך כבר מקום עבודה.
- שנית, כי אתה הוא זה שבוחר מקום חדש, ולא הפוך.

שתיהן אגב מחברות אותך לתודעת שפע.

שנית, בוא נבדוק את הרציונל?
אני יודע מה אני שווה, ואני מחפש מקום משופר לתרום את היכולות שלי:
- לשפר את תנאי תעסוקה,
- להרחיב את מידת העצמאות בתפקיד שלי,
- לגוון את התפקיד,
- לאתגר את עצמי עם משימות חדשות.
- לשנות, להשתפר ולהתקדם.

איך זה נשמע לך?
 

fj3651

New member
נשמע נהדר מר בן-דוד

תודה שוב על ההסתכלות החיובית על המצב, שכמובן אותה אציג ו"אשווק" למראיינים לכשאתחיל שוב לחפש עבודה ובדיסקרטיות.
הבעיה שתתעורר הינה ההסבר של עזיבת מקום עבודה לאחר 5 חודשים, ככל שאנסה לשדר את האמת, עדיין יהיו ארגונים שלא יראו זאת בעין יפה, וזה לא יקל עליי כלל את הסיטואציה.
 
איך אתה יודע?

הצגה ו-"שיווק" הם מינוחים בעייתיים, יכולים להזיק, ואף אינם הכרחיים במידה והינך מבין את המשמעויות העומדות מאחורי דרך ההסתכלות הזאת.
הסתכלות זו אינה "חיובית", היא הזכות המולדת שלך. אני מציע לך להתבונן לעומק הדברים ולא לוותר לעצמך.

לגבי עזיבה: מי אמר שעזבת?
ואיך אתה יודע בכזו וודאות שתתעורר בעיה?
 
למעלה