מיואשץת מהחיים..ומהמפעל
רציתי לספר להם שארי ששלושה חודשים מאז השחרור אני בבית וסוף סוף מצאתי מפעל שהעבודה בה היא מועדפת בצפון ..תאמת אמא שלי שבחה את המקום ואמרה כמה ש-2 החברות שלה מפסוטותלעומת המפעל שהיא עובדת.. למרבה הציפיות - גודל האכזבה.. אומנם האחראית שם די סבבה , נחמדה , יש הסעות מאורגנות , אך זוהי עבודה של 12 שעות [לחדשים 8 שעות עד שיסתגלו] , ישנם טיולים , חדר אוכל , הרבה תנאיםסציאלים טוביים , אך אולי בשל העובדה שמעולם לא עבדתי , לא אהבתי את העבודה .. האחרית אמרה לי שי מצב שאני יעבוד בימי שישי ואף בימי שבת ואלי להיות מוכנה לכך ושהעבודה במשמרות בוקר-לילה . החלטתי לתת לזה צאנס למרות שמה שראיתי לא אהבתי.. כמעט כול העובדות שם רוסיות ואני ותיקה בארץ וכבר התרגלתי להיות בסביבה של צעירים בין אם זה בצבא בבית הספר .. רצוני היה לעבוד בעיקר עם צעירים ישראליים , להשתלב בחברה שכך שאם העבודה לא תהיה משהו לפחות יהיה לי עם מי לדבר , עם מי לבלות בסופי שבוע .. גם בנים לא היה שם רק עובדות רוסיות לרוב ומבוגרות .. בהפםסקות לא היה עם מי לדבר ..ואני תוהה האם אלי לעבוד בלי קשר לחיי החברה , ולא להיות מפונקת כמו שהייתי תמיד.. גם אני אחת שלוקח לי זמן להסתגל לעבודה , והעבודה שם עם מכונות ועם בוץ שצריך לשטוף מידי פעם ולעשות רישום...החלטתי לתת לזה צאנס למרות שאני לא בטוחה בצעד שלי בכל זאת ..התקשתי למצוא עבודה , ובתחנות הדלק לא חזרו אלי.. אמא שלי לא מוכנה לשמוע על זה שאני אווצר על העבודה הזאת כי היא אומרת שאני מחפשת תירוצים כדי להתחרפן בבית ושהעבודה נועדה שיבצעו אותה ולא שעשוע עם אנשים.. אני חסרתביטחון , מעולם לא היה לי חבר וללמוד לא הכי בא לי למרות שיש לי תעודת בגרות עם נכשל אחד ממקצועות החובה.. אני שואפת למצוא חבר וחברות חדשות מחוץ לצבא.. עצות גברותי..בבקשה..אני עצובה.... שאלתי האם יש מפעליםאחרים שאתם יכולים להמליץ לי ולתת סוג של פעיליות במפעלים נקיים יותר שכייף לעבוד בם ...כי אני רוצה לדעת מה לעשות עם עצמי .. האם להתפטר או מה...?
רציתי לספר להם שארי ששלושה חודשים מאז השחרור אני בבית וסוף סוף מצאתי מפעל שהעבודה בה היא מועדפת בצפון ..תאמת אמא שלי שבחה את המקום ואמרה כמה ש-2 החברות שלה מפסוטותלעומת המפעל שהיא עובדת.. למרבה הציפיות - גודל האכזבה.. אומנם האחראית שם די סבבה , נחמדה , יש הסעות מאורגנות , אך זוהי עבודה של 12 שעות [לחדשים 8 שעות עד שיסתגלו] , ישנם טיולים , חדר אוכל , הרבה תנאיםסציאלים טוביים , אך אולי בשל העובדה שמעולם לא עבדתי , לא אהבתי את העבודה .. האחרית אמרה לי שי מצב שאני יעבוד בימי שישי ואף בימי שבת ואלי להיות מוכנה לכך ושהעבודה במשמרות בוקר-לילה . החלטתי לתת לזה צאנס למרות שמה שראיתי לא אהבתי.. כמעט כול העובדות שם רוסיות ואני ותיקה בארץ וכבר התרגלתי להיות בסביבה של צעירים בין אם זה בצבא בבית הספר .. רצוני היה לעבוד בעיקר עם צעירים ישראליים , להשתלב בחברה שכך שאם העבודה לא תהיה משהו לפחות יהיה לי עם מי לדבר , עם מי לבלות בסופי שבוע .. גם בנים לא היה שם רק עובדות רוסיות לרוב ומבוגרות .. בהפםסקות לא היה עם מי לדבר ..ואני תוהה האם אלי לעבוד בלי קשר לחיי החברה , ולא להיות מפונקת כמו שהייתי תמיד.. גם אני אחת שלוקח לי זמן להסתגל לעבודה , והעבודה שם עם מכונות ועם בוץ שצריך לשטוף מידי פעם ולעשות רישום...החלטתי לתת לזה צאנס למרות שאני לא בטוחה בצעד שלי בכל זאת ..התקשתי למצוא עבודה , ובתחנות הדלק לא חזרו אלי.. אמא שלי לא מוכנה לשמוע על זה שאני אווצר על העבודה הזאת כי היא אומרת שאני מחפשת תירוצים כדי להתחרפן בבית ושהעבודה נועדה שיבצעו אותה ולא שעשוע עם אנשים.. אני חסרתביטחון , מעולם לא היה לי חבר וללמוד לא הכי בא לי למרות שיש לי תעודת בגרות עם נכשל אחד ממקצועות החובה.. אני שואפת למצוא חבר וחברות חדשות מחוץ לצבא.. עצות גברותי..בבקשה..אני עצובה.... שאלתי האם יש מפעליםאחרים שאתם יכולים להמליץ לי ולתת סוג של פעיליות במפעלים נקיים יותר שכייף לעבוד בם ...כי אני רוצה לדעת מה לעשות עם עצמי .. האם להתפטר או מה...?