מיואשת ואומללה... (ארוך)

[boringvered]

מיואשת ואומללה... (ארוך)

אני לא פה הרבה כי אני הייתי טרודה בענייני. אני מידי פעם מספרת לכם על הקשיים שלי להתקדם בעבודה וגם הפעם הנושא הוא כזה, אבל הפעם במקום ניחושים יש עובדות, עובדות שקשה לי להתמודד איתן אבל כנראה שאני אאלץ. בגיל 28 למדתי ניהול רשתות של מיקרוסופט. נכנסתי לתחום כי אהבתי אותו והוא דיבר אלי והיה לי מעניין וקל להשתלט על הנושא. אבל מי שלומד קורס כזה לא מתקבל מיידית להיות מנהל רשת. צריך להתחיל בתחתית הסולם והתחלתי כטכנאית. ואז שנה לאחר מכן פרץ משבר ההייטק. אפשר להגיד שהוא די טרף לי את הקלפים. נתוני הפתיחה שלי לא היו כל כך טובים עקב היותי אז מתקרבת לגיל 30 ונשואה... ואשה בתחום שרוב דריכת הנשים בו היא .... כמעט ולא קיימת. מנהלת הרשת הנשית היחידה שהכרתי הייתי ילדונת בת 20 וקצת... אני מרגישה שדחיתי במידה מסויימת הקמת משפחה כי כל הזמן קיוויתי שאני אצליח לבסס את עצמי בתחום ניהול הרשתות ואחר כך ממעמד כזה כבר יהיה לי יותר קל להפוך לאם... אבל הגעתי לגיל 32 ולא יכולה להגיד שממש התקדמתי. עשיתי יותר במקום העבודה שלי אמנם כי דחפתי את עצמי וניג'סתי ואנשים כן ראו כי טוב, אבל אף פעם לא נתנו לי ללכת עם זה עד הסוף. בשנתיים האחרונות בצעתי תפקיד של טכנאית וע. למנהל רשת לאחר שאחד ממנהלי הרשת שהיו אצלנו עזב. עוד לפני שהוא עזב החלטתי שהשעון הביולוגי שלי לא ימתין לנצח לקידום המקצועי שלי ועשינו מעשה ויצרנו את גל. ואז מנהל הרשת הנ"ל עזב והמצב היה לא רע... אבל, עכשיו מכניסים אצלנו מערכת חדשה ויצאה דרישה למנהל רשת נוסף... כן, ממש צריכים אצלנו מישהו ורציתי את התפקיד ומנהל הרשת אפילו כתב למנהל התשתיות וביקש אותי כי - יש לי הסמכה, יש לי נסיון, יש לי הכרות עם המערכות ואנחנו עובדים טוב ביחד ואני מתאימה ומסוגלת להכנס למערכת החדשה... אבל - מנהל התשתיות ענה לו ש... הוא היה שמח אם אני הייתי זו שתכנס לתפקיד אבל (ואני מצטטת) "ורד לא מוכנה/יכולה לעשות שעות נוספות" והתפקיד הזה ידרוש שעות של אחה"צ, ערב ויותר "ולכן צריך להמשיך הלאה"... ואני חשבתי הרבה לאחר מכן תוך כדי המון דכדוך... בעצם ההחלטה שלי היא בין הקריירה שלי לבין המשפחה שלי... בין המימוש העצמי שלי לבין האושר של ילדתי. הייתי מוכנה לעשות יותר שעות, אבל בגדר הסביר. התפקיד הנ"ל, לפחות כפי שתואר, יהיה קשה גם לאדם שאינו הורה. מדובר בתפקיד שידרוש כוננות סביב השעון, גם בסופי שבוע. מצב שבו בן אדם לא כל כך יכול לעזוב וללכת כאוות נפשו... מצב שבן אדם לא יכול לתכנן כלום... או לפחות התפקיד נראה ככה על הנייר כי מי יודע כמה תקלות תהיינה באמת... ובכל מקרה, האדם הנוסף הזה מיועד להיות זה שיעזור למנהל הרשת הקיים בכל הפרוייקטים הנוספים שיכנסו ... וזה התפקיד שבו חשקתי... קצה נפשי בטכנאות. אני יכולה לעשות יותר... כולם יודעים את זה וזה לא עוזר לי... ואין לי מושג מתי תהייה עוד הזדמנות קידום כזו במקום העבודה שלי... אני רואה איך החלום שלי להתקדם מקצועית בתפקיד שלי בעצם נגוז עקב הורות. אני לא מסוגלת להיות מאושרת רק מהיותי אמא. זו לא אני. ואני לא מסוגלת מצד שני להזניח את הילדה שלי. הגעתי למצב שבו נראה לי שטעיתי בבחירה המקצועית שלי... והצער הוא שאני אוהבת את המקצוע שלי אבל הוא פשוט .... יורק אמהות החוצה. ולקום ולחפש משהו אחר במקום אחר מאוד מאוד לא פשוט - קנינו דירה ויש לנו המון *המון* הוצאות... זה לא הזמן להמר, מה גם שכמו שהשוק כרגע, וכשהתחרות העיקרית שלי מקצועית היא בחורים, שיש להם הרבה פחות קושי להתגמש יחסית אלי בכל מה שקשור לשעות עבודה... חלקם גם צעירים ורווקים, חלקם גם זכו להתקדם כי נתנו להם קורסים, מה שאני לא זוכה לו כי אני בתח'לס לא מנהלת רשת בצורה פורמלית אז גם מקצועית אני לא מתקדמת... בקיצור... אני חובטת את ראשי בקיר ולא יודעת מה לעשות... לא יודעת... וזהו...

 

[משוש30]

מה אני אגיד לך? דילמה מאד מאד לא

פשוטה. קודם כל שאלה: אם תגידי שאת מוכנה לשעות הנוספות יתנו לך את התפקיד בטוח? אם תקחי את התפקיד תדעי לך שיסתכלו עליך בשמונה עיניים האם את מוכנה לזה? האם יש מי שיטפל בילדה כשהיא חולה או בשעות שאחרי הגן? עד כמה אתם זקוקים לכסף? עד כמה המימוש העצמי חשוב לך? עד כמה את מוכנה לעשות שינוי מקצועי בשביל לראות את הילדה? אם את לוקחת את התפקיד האם עם הזמן הלחץ מתחיל לרדת? אף אחד בעולם לא יכול לייעץ לך רק להשתתף בצערך שאת עומדת בפני דילמה כל כך קשה. את צריכה לקחת את הדילמה לדון בה עם בעלך עם עצמך ולהגיע להחלטה. כל מה שתבחרי בו לא מושלם. אבל תנסי להיות הכי כנה עם עצמך מה את באמת רוצה ומה יעשה לך טוב.

 

[boringvered]

הי משוש

אחרי כמה שעות של התחבשות עצמית כרגע אני במצב רוח קצת יותר טוב. אני חושבת שבטח עוד יהיו רגעים של תסכול... אבל אני מנסה לעכל דברים ולחשוב מה הלאה. הדבר הכי בעייתי בתפקיד כפי שהוגדר זו אי הוודאות שבו. נאמר הייתי צריכה לעבוד משמרות, או סופי שבוע, אבל הדבר היה מוגדר לי מראש, אז במצב כזה, אם הנושא מממממש קריטי לי, אני יכולה להתארגן מראש עם מטפלת/סבתא/אבא... אבל התפקיד הוא בעצם לא ברור. יהיה מנהל רשת נוסף שאמור, אם הבנתי נכון, לעבוד בשעות היום, ואם יש נפילה של מערכת להשאר מעבר לשעות היום ולטפל במערכת - גם אם מדובר בנפילה באמצע הלילה, בסוף שבוע ואלוהים יודע מתי. היינו, אותו אדם שיעשה את התפקיד אף פעם לא יוכל לדעת אם היום יש לו זמן פנוי או לא... התפקיד הוא בעייתי לא רק לאמהות, אלא גם להרבה אנשים אחרים כי הם פשוט צריכים להיות זמינים בכל רגע ובאופן הכי מיידי שיש ואמא עם תינוקת לא יכולה להיות כזו ספונטנית... ועד כמה שזה נשמע מופרע, אני לא מחפשת להתקדם בשביל הכסף - אני פשוט מחפשת מימוש עצמי. כן, זה חשוב לי מאוד, אבל מצד שני אני לא בן אדם אנוכי שישים רק את עצמי בראש הסולם ואזניח את הבת שלי למען המימוש העצמי שלי. אני מרגישה שהמחיר פה הוא יותר מידי יקר. צודקת שאף אחד לא יכול לייעץ לי... השתפכתי כי פשוט אני כל כך מלאה באכזבה ותסכול. אני כל כך רוצה לעשות משהו יותר מעניין ואני מוצאת את עצמי נאלצת להגיד לא. החשש הכי גדול שלי הוא שיגיע אדם נוסף ובסוף יתברר שאין לו כל כך הרבה שעות לילה וסופי שבוע של תקלות. שהוא יוכל באמת להיות עוזר באופן מלא למנהל הרשת הנוכחי ושאני שכל כך קיוויתי לתפקיד וכבר עושה אותו באופן לא רשמי כבר יותר משנתיים בעצם "אוכל אותה" כי ויתרתי עקב חשש משעות עבודה לא נורמליות. להיות כנה עם עצמי זה אומר ש - הכי טוב לנפש שלי זה מימוש עצמי בתחום הסיסטם, אבל להבין שאני לא חיה לבדי ושיש עוד אנשים שתלויים בי וזקוקים לי והמימוש לי יפגע בהם... אין פה מצב אידיאלי לצערי. תודה ו

ות. ורד

 

[משוש30]

רגע!../images/Emo62.gifאם את תכלס עובדת

בזה פחות או יותר שנתיים יש לך הערכה כמה בעיות יש וכמה פעמים צריך להישאר מעבר לשעות העבודה הרגילות לא? האם זו לא אינדיקציה? חוץ מזה האם את חייבת להתחייב לתקופה מסויימת? אולי תתחילי ומקסימום אם תחליטי מתוך המקום עצמו שזה לא מתאים יהיה לך הרבה יותר קל, כי לפחות ניסית?

 

[boringvered]

לא... זה לא מדוייק

מכניסים מערכת חדשה לגמרי. אין לאף אחד הערכה בדיוק איך יהיה אופי העבודה של מנהל הרשת שיהיה באחריות המערכת. מה שברור זה שמדובר במערכת שכשהיא לא תעבוד יהיו הפסדים כספיים ולכן היא חייבת להיות זמינה באופן מלא וכל נפילה שלה תהיה קריטית. עכשיו, כמה נפילות תהיינה, כמה המערכת יציבה, מה יהיה סדר הגודל של הנפילות... לא ברור... אף אחד לא יכול להגיד לי שהתפקיד בסופו של דבר לא ידרוש יותר מידי שעות לילה וסופי שבוע, או שהתפקיד יהיה כזה שהאדם שיעשה אותו לא יהיו לו חיים... ושוב תודה!

 

[stanga I]

מה לגבי רוטציה בין האנשים?

סבב כוננות? ברוב המקומות שאני מכירה עובדים בצוות (אמנם יש ראש צוות, ודווקא בדר"כ הוא/היא עושה פחות תורנויות) ויש סבב תורנות. כמה פעמים בשבוע תורנות לילה on call וסבב סופי שבוע. לא מבינה למה הכל צריך ליפול על בנאדם אחד. בתור אשת סיסטם בעבר, תמיד עבדתי ככה... <סליחה שאני ככה מתפרצת לדיון. בדיוק חשבתי עלייך אתמול ולאן נעלמת>

 

[boringvered]

שאלה מצויינת

יש המון אי ודאות לגבי התפקיד - אבל, נתחיל מזה שיש כבר איש סיסטם אחד וכאן יהיה איש נוסף, ויתכן והם יחליטו שהם שניהם יצטרכו לעשות תורנות כלשהי ואם זה ככה, זה מספיק. לי האמת ממש לא ברור איך הם מצפים מאדם לעזור לאיש הסיסטם הנוכחי בכל שאר הפרוייקטים שעומדים להיכנס וגם לתמוך במערכת החדשה בשעות מטורפות (בנוסף ליום עבודה רגיל) על בסיס שיתכן ויהיה יומי. לא ברור לי איך בן אדם יכול לקחת עבודה כזו שבה מראש בעצם מוסבר לו שאין לו חיים כי הוא מחוייב למערכת... ולכן, או שהם פשוט עושים טעות ולא חושבים רחוק ונכון, או שמנהל התשתיות שלנו משתמש בנושא הזה כדי למנוע ממני את התפקיד, אבל בפועל התפקיד לא יהיה כזה 'לא שפוי'... ואם כבר - מה את עושה היום? נדיר לי לפגוש נשות סיסטם... אני מחפשת נשות סיסטם ישראליות בנרות כדי לחלוק - כי התחושה שלי היא שאני נטולת קבוצת תמיכה בנושא כי אנחנו כל כך מעטות... ורד

 

[stanga I]

היום זה קצת מסובך

אני בחו"ל, ועכשיו יש לי עסק משלי ועוד לא נכנסנו לשלב המכירה, בינתיים בפיתוח. כך שאני בתחום שונה לגמרי (הייתי סיסטם Unix), ואם הייתי צריכה היום לחזור לתפקיד ההוא עם השעות והכוננויות, לא בטוחה שהייתי בוחרת בזה. אולי בגלל הזמן שעבר (שנתיים ו-4) ובגלל שבעלי עובד וגם לומד וכדאי שמישהו יהיה כמה שיותר זמן עם בתנו. היתה תקופה ששנינו עבדנו בתפקידים דומים (כאן בחו"ל) בתחום הסיסטם, אבל הנסיבות (הלידה, וגם העובדה שהפרוייקט שעבדתי בו נגמר ובעצם לא היה לאן לחזור) - הרחיקו אותי מהתחום. אולי אחזור לזה בעתיד...אבל רק אם לא תהיה ברירה. הכיוון שלי כרגע זה להמשיך עם העסק ולהצליח איתו, ואז הסבה גדולה לכיוון יעוץ הנקה. האמהות שינתה אותי ובגדול, זה בטוח.

 

[rona25]

אין אפשרות לעשות חלק מהעבודה מהבית?

את חייבת להיות פיזית במשרד אם המערכת נופלת? סליחה על הבורות אני לא מכירה את התחום, אבל אולי שווה לבדוק?

 

[boringvered]

גם שאלה מצויינת

לפי דעתי תהיה כזו אפשרות, אבל שוב... זה קושר אותך לבית... בעיני צריך לגייס בן אדם שאין לו חיים מחוץ לעבודה. איש הסיסטם הנוכחי שלנו הוא כזה... אבל, הוא הולך כל יום לכמה שעות לחדר כושר לדוגמא... אז מה, בשעות כאלה אין תמיכה? האדם צריך להיות קשור למחשב שלו ולטלפון שלו ולעזוב את מה שהוא עושה ומיד לטפל בתקלה... ואם הוא נסע לאכול א. ערב עם ההורים שלו בצפת? אם הוא בסרט עם חברה... לא יודעת, כמו שכתבתי למעלה - יש משהו לא הגיוני בהגדרת התפקיד. האמת, עלתה בי מחשבה להציע להם לעשות תורנות פעם בשבוע בתור עזרה. היינו שיהיה לאדם שיגיע יום בשבוע שהוא פנוי ואני בכוננות. יום בשבוע שהוא מוגדר לי מראש שאני לא מסתובבת, שאני מחכה לקריאות... אני אדבר מחר על זה עם הבוס הישיר. כמובן שאותו מנהל תשתיות יוכל להגיד שזה יעשה איש הסיסטם הנוכחי... אבל נראה...

 

[yaelia]

אוי ורד,

כבר יותר משנה אני עוקבת אחרי התסכולים המקצועיים שלך, ולמען האמת, זה רק הולך ומסתבך. מה שמשה אומרת מאוד נכון. את חייבת לחשוב בצורה מאוד מחושבת על מה שיעשה לך טוב עכשיו ועל הגשמת החלומות שלך (אמרה זאת שמתפשרת על עבודות זבל כדי להיות עם הבן שלה כמה שיותר...). אם כן תקחי על עצמך ניהול מערכות עם כל מה שכלול בזה (כולל מטפלת לשעות אחר הצהריים), ותתני לזה תקופת ניסיון מבחינתך. שנה למשל או שישה חודשים לראות מה קורה? יש מצב כזה? לשנות בחזרה/ להתפטר/ למצוא עבודה אחרת אפשר תמיד.

 

[boringvered]

הי יעל ../images/Emo25.gif../images/Emo140.gif

כפי שכתבתי למאשה - קשה לדעת אם אני אזדקק למטפלת אחה"צ כי יכול להיות ששבועות המערכות יתפקדו נהדר ואני אוכל לצאת כל יום מוקדם, או לחילופין, שבועות של קריסות חוזרות ונשנות של מערכות שיאלצו להשאר שעות על גבי שעות בעבודה. לא יכולה להתחייב... זה כל כך בעייתי. בתכל'ס, לא ברור לאנשים אצלנו מה יהיה אופיו של התפקיד. מדובר במערכת חדשה לגמרי ויתכן שכל עוד היא תהיה לא יציבה יהיה למנהל הרשת החדש המון עבודה בלילה... אבל אח"כ... אולי בכלל לא... לגבי מציאת עבודה אחרת, סביר להניח שאפשר, אבל אני חוששת שהעבודה האחרת לא תשפר את מצבי המקצועי ושוב אני אתחיל מאפס... אבל כן, שוקלת את הנושא בהחלט. תודה! ורג

 

[rona25]

הייתי שם, בדיוק לפני שנה

עבדתי קרוב ל 4 שנים בחברה מאוד ידועה ומוכרת באותו תפקיד, השכר היה ממש טוב, באו לקראתי אחרי חופשת הלידה ונתנו לי לעבוד 70% משרה לבקשתי, אבל לא ראיתי שום קידום באופק. הטריגר לעזיבתי היה לאחר שהתמודדתי על תפקיד מאוד מבוקש במכרז פנימי בחברה, שהיה תפור עלי ונרמז לי על ידי מי שגייס שאני מאוד מתאימה לו, ולא עברתי את הסינון. במקומי הביאו בחור צעיר וכמובן גבר, כי דרישות המשרה היו המון שעות בעיקר אחה"צ, ועלי היתה כבר "סטיגמה" של אמא שעובדת מעט שעות והולכת ב 15:00. שלא תביני -הייתי עובדת טובה וקיבלתי תעודת הצטיינות ושבחים מפה עד להודעה חדשה, אבל אפילו מנהלת משאבי אנוש הסכימה איתי שבמסגרת אילוצי השעות שלי אין לי כ"כ לאן להתקדם גם בתפקיד רוחבי ובעיקר ניהולי. אז עזבתי, בתנאים טובים וקיבלתי פיצויים וכל מה שהגיע לי. עזבתי יפה - ומצאתי עבודה יותר טובה, יותר קרובה הביתה והפלא ופלא אפילו קידמו אותי אחרי תקופה קצרה לנהל פרוייקט. עדיין יש לי אילוצי שעות אבל אני עובדת המון מהבית והוכחתי את עצמי. אני לא אומרת לך לעזוב, אבל לפעמים יש למקומות עבודה בעיקר ותיקים איזו סטיגמה עלייך ועל תפקודך. ובמקום חדש את יכולה להתחיל מחדש, בצורה נקייה ולהוכיח את עצמך, וכן אפילו להתקדם בלי משבצת "אמא מוגבלת בשעות" אם את ממש טובה. את כותבת "אני רואה איך החלום שלי להתקדם מקצועית בתפקיד שלי בעצם נגוז עקב הורות" זה לא צריך להיות ככה! האם את מוכנה לעבוד כ"כ הרבה שעות נפשית? ומה יהיה אם יהיה לך תינוק חדש בקרוב? שוב תתחילי את אותו הגלגל והדילמה מחדש. מילת המפתח היא סבלנות, לי ברור שכרגע כל עוד הילדים קטנים אני ב hold מבחינת קריירה, את הזמן הזה אני מנצלת ללמוד בזמני החופשי מקצוע שיקדם אותי אח"כ כשהילדים יגדלו לנו. ויש סיכום במשפחה: הבעל כרגע עסוק בהתקדמות ובהבאת המשכורת העיקרית, אח"כ בגילאי 35 ומעלה היוצרות יתהפכו, ואני אפרוץ קדימה, אחרי שאסיים תואר שני חבל על הרגשות השליליים והתיסכול, זה מקום עבודה לא חתונה קתולית זה מאוד מאוד מפחיד לצאת אחרי המון שנים החוצה, אבל אחרי שעושים את הצעד רואים שהשד לא כזה נורא. גם את כמובן לא תעזבי עד שתמצאי משהו אחר כך שיש לך יתרון על פני אנשים אחרים. בהצלחה

 

[boringvered]

תודה רונה

קראתי והתעניינתי - רציתי רק לציין שאצלי המצב של ON HOLD הוא קצת בעייתי, כי אני כבר השנה אהיה בת 35. לחכות 5-10 שנים לא ריאליסטי. במידה מסויימת כשאני מסתכלת אחורה הבחירה המקצועית שלי הייתה שגויה במובן שאולי המקצוע מתאים אבל הגיל שלי הוא בעוכרי... ולחשוב למה לא עשיתי דברים כשהייתי צעירה יותר... זה פשוט כבר לא ישנה כלום, מלבד העובדה שהיום אם מישהי תשאל אותי האם ללמוד ניהול רשתות בגיל מסויים... אז היו לי תשובות יותר חכמות. אני חוששת לצאת עכשיו שוב לשוק העבודה. היציבות שהשגתי לעצמי חשובה לי, אבל אם יגיעו מים עד נפש, יתכן ואני אנסה, וזאת רק אם אני אמצא תפקיד שיתחשב באמהות שלי (אני מוכנה להתפשר בגדר השפוי) ויקדם אותי מקצועית... ולעיתים נדמה לי שאלו הן דרישות כבדות מידי... תודה תודה!

 

[אפרת12]

לא אהבתי את הסיכום שלך

אם את אוהבת את מה שבחרת בו, ואם את יודעת (ואת יודע וקיבלת על זה פידבקים) שאת טובה בזה - את לא טעית. יתכן שהחלום נגוז - אבל אולי עדיף מתעכב או מתפתל - בשל ההורות. אני בעד לא להרים ידים. את לא מרוצה מהמקום מסיבות שונות. לעשות שינוי (שינוי נוסף) זה לא סוף העולם, והרבה פעמים (אבל אי אפשר להבטיח) זה מתגלה כצעד הנכון ביותר עבור מי שעושה אותו. היו כל כך הרבה דגלים ותמרורים - ניסית לבדוק, לרחרח קצת במקומות אחרים

לבדוק אם בכל מקום זה ככה

כי אני חושבת שלא בהכרח. אני מכירה בחור, שגם הוא עשה את השינוי בגיל מתקדם - הרבה יותר ממך, והוא עבר הרבה גלגולים בדרך. ואוהב מאוד להיות מנהל רשת ולכן הוא מתמיד בזה עד היום. וראה זה פלא - למרות שהוא בחור, הוא לרוב עובד בשעות סבירות, ומצליח ליהנות מהחיים ולטפח משפחה. יש לפעמים דברים קצת מטורפים, אבל זה לא משהו קבוע (האמת היא שאני כבר לא בקשר קבוע איתו, אבל לפחות ב-3 השנים הראשונות שלו במשרה הנוכחית זה היה ככה)

 

[boringvered]

הי אפרת

כן, אני אוהבת מאוד את מה שאני עושה... הטעות שלי לא הייתה בבחירת המקצוע, אבל בהערכה שניתן להתקדם במקצוע כזה בגילי. מעבר לכך גם יש נסיבות שלא הייתה לי שליטה עליהן כמו נפילת הדוט.קום לדוגמא... אני מאוד ריאליסטית ומתוך התעסקות בתחום במשך 5 שנים אני גם יודעת כמה קשה לאשה לפרוץ קדימה בגלל הסטריאוטיפים הגבריים. גבר מראש מצפה שאשה לא תצליח בתחום. אני עובדת עם גברים וכשהם רואים שאני כן מבינה, כן יודעת, עולה על דברים מהר ואפילו טובה יותר מהם זה מעורר אצליהם פליאה... כשהם כבר מבינים שאני 'בסדר' (כהגדרתם), אז היחס משתפר פלאים, אבל עד שאני פורצת את המשוכה הזו, אני מראש פסולה עד שהוכחתי אחרת. זה נשמע נורא אבל זו המציאות. הדוגמא הכי בסיסית היא עם מנהל התשתיות שלנו שהוא בהחלט שובניסט לא קטן. כשהגיע הייתה לו תקלה בפאלם שלו. אני בן אדם יסודי, בדקתי את התקלה ומצאתי שהיא קשה לפתרון ושהדבר ידרוש ממני מחקר מעמיק והרבה בדיקות. במקום לסמוך עלי שאני אסתדר לבד המנהל תשתיות שעוד לא הכיר אותי אז, אמר לי שאני אתייעץ עם הטכנאי השני ושהוא יסביר לי... זה היה משפט מעליב של בן אדם שלא הכיר אותי כמעט, לא ידע מה הנסיון שלי עם תקלות מסוג זה, לא ידע מה היכולות שלי... מראש הוא החליט שאני לא מבינה וצריכה שיסבירו לי. בסופו של דבר אותו טכנאי לא הסתדר ואחרי הרבה בדיקות אני פתרתי את התקלה. מנהל התשתיות נרגע ביחס הזה לפחות... היום קשה לו למצוא בי דופי מבחינה מקצועית... אבל זו רק דוגמא לכמה התחום הזה קשה לנשים. וכן, מנהל הרשת הנוכחי שלנו עובד פחות שעות ממני. הוא רק מגיע יותר מאוחר ויוצא יותר מאוחר ומשום מה זה קובע... ולא העובדה שאני מגיעה ב- 7:30 כל בוקר ויוצאת ב- 16:00. לא העובדה שאני גם הייתי יכולה לצאת כל יום ב- 15:30 לפי תנאי העבודה של המקום שלנו שקובע שאמא צריכה לעבוד 8 שעות ולא 8.5 בכל יום. מנהל הרשת מגיע כל יו0 ב- 9:00 או אחרי כן ויוצא ב- 17:00... ההבדל בינו לביני זה שאם יש משהו שדורש ממנו להשאר, אז אין לו שום סיבה שבגללה הוא לא יכול להשאר... אם הייתי יודעת שזה יהיה אופיו של התפקיד החדש, אבל המערכות החדשות שיכנסו באמת קריטיות, ומכאן השוני. אני לא ניסיתי כבר המון זמן לחפש עבודה נוספת. מהרבה בחינות מצאתי מקום עבודה נוח וקשה לקום וללכת. הייתה לי תקופת אבטלה קצרה שדי השפיעה עלי במובן של צורך בבטחון במקום העבודה ואני מתקשה לוותר על הבטחון הזה, אבל אתמול הצצתי בעיתונים. אני חושבת שאולי אני אגיש לפחות קו"ח. לפחות לדעת מה השווי שלי עכשיו בשוק אחרי 3 שנים במקום עבודה שדי תרם לי מבחינת הידע. דבר נוסף שנאמר לי זה שצריכה להכנס עוד מערכת... אולי אז יהיה לי מקום להשתלב בתחום המקצועי... וגם חשבתי אולי לראות אם במקום הנוכחי אני אוכל אולי להתפתח למשהו אחר, בתחום העיצוב הגרפי ובניית האתרים. אני עוסקת בתחום בחובבנות כבר כמה שנים, ואולי זה המקום לשנות כיוון לתחום שאני אוהבת גם כן, אבל שהוא בטוח פחות תובעני מתחום הסיסטם. במידה מסויימת קשה לי לחשוב על עזיבת התחום... יש לי כנראה המון גאווה שאני מתקשה בגללה לקבל שמישהו אחר יבוא ויקח לי את התפקיד... (צריך להודות בחולשות גם...)... אבל צריך להיות ריאליסטים גם כן. לחכות עוד כמה שנים שהילדה או הילדים יגדלו כנראה שיהיה מאוחר מידי בשבילי ... אני אהיה בת 40 לפחות אם לא יותר, וזו חברה אכזרית מאוד שיורקת נשים בגיל הזה... אלא אם כן הן כבר הגיעו למשהו... תודה אפרת

 

[אמאאור]

תגובה לא סימפטית, אבל ריאלית

עצוב לי לומר את זה, וכמובן שאף אחת לא צריכה להסכים איתי, אבל ככה אני רואה את הדברים: גם בעידן הפוסט-פמיניסטי, עדיין אישה צריכה, בצורה מסוימת, לבחור מהו העיסוק העיקרי שלה - אימהות או קריירה. זה נכון במיוחד לעולם ההיי-טק, שבו העובדים הם בעצם ה"כושים של המאה ה-21", עובדים שעות על גבי שעות, ואמנם משתכרים יפה באופן יחסי, אבל מצופה מהם להיות עבדים של מקום העבודה ולהשקיע את מיטב זמנם ומרצם בחברה. לאימהות שלא רוצות להיות "אמהות של סופשבוע", עולם ההיי-טק קשה במיוחד. מנסיוני בעולם הזה, ובמיוחד בתפקידים טכניים שבהם יש רוב גברי מוחץ, מאוד קשה ואולי אפילו בלתי אפשרי להיות גם אשת קריירה וגם אמא, ותמיד צד אחד יפגע - או ההתקדמות המקצועית והקריירה, או הילדודס. בתקופה שעבדתי בהיי-טק, עבדתי 12-13 שעות ביום באופן רגיל, והרבה פעמים לקחתי עבודה הביתה. בתקופות לחוצות של הוצאת גירסאות למוצר או בעיות קשות אצל לקוח מסוים, הייתי עובדת גם 14-15 שעות. גם במהלך השישבת היה מאוד מקובל לקבל שיחות טלפוניות בנושא עבודה או לקבל שיחות מלקוחות בחו"ל, ובמקרים חריגים גם הוקפצתי למשרד. כמובן שאי אפשר היה לומר: סליחה, זה סופשבוע, מגיע לי לנוח ולא לעבוד יום אחד בשבוע. אני מאוד מכירה ומזדהה עם התחושות שלך. בתקופתי, הייתי כמעט האישה היחידה בצוות הטכני המקצועי. זה נכון - אין הרבה נשים שהולכות לכיוון הזה, ולא בגלל שאין לנו היכולת לעסוק בזה, להיפך! - אלא בגלל דרגת המחויבות הגבוהה הנדרשת מאישה שמנהלת צוות טכני. כמעט לאורך כל שנות הקריירה שלי עבדתי מול רוב גברי מוחץ, כי ככה זה - הרבה נשים לא מנסות אפילו להיכנס למעגל הזה. בצוותים שלי היו בעיקר גברים, כאשר אלו שהיו אבות לילדים היו "סופגים אש" מהנשים שלהם, אבל לא היתה להם ברירה, ואלו שלא היו בעלי משפחה, היו פשוט חיים בעבודה ובוכים שאין להם משפחה. אני מכירה מקרה אחד של מישהי, שהיתה אם, והיתה לה אופר צמודה. לאותה אישה זה התאים לראות את הילד שלה בבוקר כשהוא מתעורר, בערב אחרי שהלך לישון, ולתפקד כאמא בסופשבוע. אני מכירה מקרה אחר, של מישהי שילדה 3 ילדים, ורק אז עשתה את הפריצה הגדולה שלה, כשהקטן היה כבר בערך בן 5. אני רואה כמה אופציות - האחת היא להיות עצמאית, ולמצוא עיסוק או תחום מקצועי, שמאפשר לך לעבוד בשעות גמישות להפליא, כולל אמצע הלילה, ואיכשהו לשלב בין העיסוק לבין הבית בלי לפגוע יותר מדי באף אחד מהם. . זה ידרוש ממך לעשות שינוי כיוון די מאסיבי, וללכת ללמוד תחום כמו ניתוח מערכות, או כתיבת אפיונים, או כתיבה טכנית. תחום כזה דורש בעיקר הרבה עבודה מול המחשב, ופחות הכרח לעבוד בשעות שהמשרד עובד. אפשר הרי להיות מקושרים מהבית ולקבל אימייל ומסרים וכו' מהמשרד, ופיזית, להיות במשרד פחות שעות. תוכלי להגיע למשרד 2-3 פעמים בשבוע ליום עבודה בן 9 שעות, למשל, ואת השאר - להשלים מהבית. זה קשה, וזו עבודה תובענית מאוד, אבל אפשרית. האופציה השניה היא להחליט, שכרגע את מתמקדת בבית ובמשפחה, ובעוד כמה שנים, כשהילדים יהיו קצת יותר גדולים, את חוזרת ובגדול לעולם המקצועי, ממקום אחר ועם בשלות שונה לגמרי, ואז גם ישנה האפשרות, שתפקידים ניהוליים יהיו יותר מתאימים עליך. עוד אופציה: לנסות ללכת לכיוון פחות טכני ופחות "יורק אימהות", כמו משאבי אנוש, שיווק, גרפיקה - שוב, שינוי כיוון שדורש לימודים והתמקצעות, אבל מאפשר תנאי העסקה כשכירה, ומשרה "נורמלית" פחות או יותר. אני מצטערת אם אני נשמעת פסימית, אני לא רוצה לדכא. אני באה ממקום שמאוד מכיר את הלבטים שלך, ואני יודעת שההתמודדות לא קלה, כי קשה לוותר - לא על הקריירה, ולא על גידול הילדה וגם הילדים הבאים. בנתיים שולחת לך

השתתפות ואמפתיה.

 

[ו שתי]

אור,

תיארתי יפה את כל מה שרציתי לכתוב. לצערי אני עדיין לא מצאתי את הדרך להצלחה במגזר העסקי בלי לעשות ויתורים מרחיקי לכת על חיי משפחה כמו שאני הייתי רוצה, או על דברים אחרים שלא רציתי לוותר. ורד, אולי כדאי לחשוב על תחום משיק או דומה, שהשעות בו נוחות יותר, לפחות עד ש...?

 

[אפרת12]

אני חייבת לתקן לגבי ניתוח מערכות

למרות שזה נשמע לכאורה משהו שאפשר לעשות מה

, יש עם זה שתי בעיות: 1. בארץ עדין לא התרגלו לזה 2. צריך להיות נוכח בהרבה ישיבות שכמובן חלקן בערבים ותמיד יש דד ליינז, וחוץ מזה שגם מצפים ממך להיות ר"צ או מנהלת פרוייקט ואז שוב הלכו השעות הנורמליות נכון שיש תקופות שאפשר (ורצוי) לעבוד יום פה יום שם מהבית, אבל זה לא דבר שאפשר להסתמך עליו

 

[cookie1]

אור- מסכימה עם מה שכתבת

עם כל הצער שבדבר אני בהחלט שיש בחירה בין אמהות לקריירה ושניהם לא הולכים יד ביד. אני עבדתי בעבר בתחום משאבי האנוש בהייטק, וצר לי לבשר שגם תחומים אלו אינם "ידידותיים לאם". פתרון ? אין פתרון אחד או פתרון קל. כל אחת צריכה להחליט מה נכון עבורה. אני באופן אישי בהחלט חושבת שאפשר לעשות *קריירה* גם אחרי עידן הילדודס. אמנם זה לא כאן ועכשיו, וזה מתסכל בהסתכלות של הרגע אבל זה אפשרי. לבינתיים שולחת לך