מיואשת מעצמי

princesa4

New member
מיואשת מעצמי

זוכרים את הסיפור על הגבר הגרוש שהלוואתי לו 2500 שח? אז ככה בפעם האחרונה שהתקשתי אליו במילא לא רציתי כבר לטוס עם כל החששות והפחדים לטוס עם חבר שלו . אז עוד לפני שהספקתי לדבר הוא אמר שהוא והחבר שלו החליטו שהם טסים לבד . כמובן ששיניתי את הטון הדיבור שלי . ישר שאלתי והזכרתי לו שבתחילת החודש הזה(יולי) הוא הבטיח להחזיר לי את הכסף ורצתיתי תאריך מדוייק. הוא אמר "לא אמרתי שום דבר על תחילת החודש, אני יחזיר לך בסוף החודש הבא כשיהייה לי". מאוד כעסתי עליו באותו הרגע . גם התעקשתי שידגיד לי מתי בדיוק והוא שאל "מה את דואגת לכסף? טוב תדאגי מה אני יגיד לך" שאלתי אם בטוח יחזיר לי והוא אמר שכן. עברתי התמוטטת עצבים בבית ואחרי זה ג שלחתי לו הודעה שאבא שלי עבר אירוע מוחי ושאני מצטערת שהלוואתי לו כסף . לא קיבלתי יחס כלום. עברו עליי ימים קשים. נורא קשים . בכיתי בבית ושקעתי בדיכאונות. ואז אמרתי דיי ושפכתי את ליבי לאמא. סיפרתי לה הכל...אבל הכל. די הופתעתי ממנה שהיא קיבלה את זה שאני לא בתולה בהבנה ואפילו ברכה אותי כמו חברה טובה. (אני ממשפחה שמרנית במיוחד האבא). הסברתי לה על ההלוואה והיא אמרה לי שאליי לנדנד לו כל יום , שגם אם הוא לא יענה לי הוא יראה את השם שלי והוא יתייאש. אמרתי לה גם על נושא ההקלטה שהמליצו לי והיא אמרה שאולי זה יהיה מספיק לדבר איתו בטלפון . כמובן שלדעתי לא יעזור כי הוא יכול לטעון שהוא לא חייב לי כלום . הרגשתי מוזר שסיפרתי לה אומנם קיבלתי אוזן קשבת אבל לא בדיוק תמיכה מלאה . מאז לא ממש דיברנו עליו. מדי פעם היא שואלת את נושא ההלוואה ואני מתחמקת. יש לציין שבאותו הזמן שהתקשרתי אליו התקשרתי גם למקום העבודה הישן שלי שפוטרתי עקב חוזה שמונע ממני לקבל פיצויים. המנהל בעצמו הציע לי פעם לחזור עוד כמה חודשים וזה בדיוק מה שעשיתי חזרתי לשם. מאז שחזרתי לעבודה אני יותר מחייכת, שוב רואה לקוחות חביבים ובגדול די מרוצה מבחינה מקצועית. כבר באותו יום שחזרתי נתקלתי בו ונמנעתי מלתת לו שירות . הרי באותו יום שחזרתי הוא היה אמור להיות בטורקיה...כל כך זעמתי אליו , ששיקר לי לא יודעת מה..פגע עמו בנשמתי. מאז פשוט התרחקתי ממנו . כל פעם שהוא בא לקבל שירוצת , מישהו אחר מטפל בו ואני עושה לו פצופים זועמים . הו כבר הבין את הרמז אני חושבת שאני ממש כועסת עליו. אני יודעת שאלי להשיב את הכסף , להתמודד עם המצב כי כל סוף שבוע אני שוב חוזרת לדיכאון על איך נתתי לו בכל את הסכום הזה שהוא לא ראוי לא והוא אפילו לא טס ! כמובן אני גם מרישה מאוד לא מושכת והרבה עצב בלב . אני חושבת על ההקלטה אבל פוחדת להתקשר , להעז ..א יודעת אם כדי לתת לאמא לדבר איתו. אמא הציה לי להתקשר קודם לפני , לנסות להקליט אותו ושאם הוא יגיד לא או ינסה להתחמק לתת לה לדבר עימו. אבל הוכחה שהבאתי לו. לחשוב לרגע כשהייתי בים והוא ביקש ממני את הטובה הזאת , את הסכום ולרע ניסיתי להתחמק בתשובה שאני צריכה לחשוב על זה . הוא תקף אותי שאם אני עונה לו "לא" מצידו אני יכולה לא להתקשר אליו בכלל . נורא הלחיץ אותי., אני מתוך תקווה שיעריך אתז ה הסכמתי אלא מאז הוא התרחק ואז הבנתי שהיה יותר טוב אם הייתי טורקת לו את הטלפון בפרצוף ולא להביא לו אבל כבר מאוחר. מדי סוף שבוע שי לי קונפליקט עצמי אם להניח לכסף ולנסות להתעלם ממנו ולהנות מעבודה שלי ומדברים הקטנים שעושים לי טוב בנשמה לבין הרמון להתעמת איתו , לא מגיע לו גרוש ממני פגע בי המון , שעה לי טראומה עם גברים. אני באמת מפחדת להכיר מישהו, ישר עובר לי בראש "הוא ירצה רק דבר אחד". להילחם על הכסף? אם כן אז איך? אני וצה להעז לנסות להקליט אבל מפחדת מעצמי שאגרר שוב למצב רע
 

princesa4

New member
המשך

היום במקרה אחרי ת'קופה של שבועיים שלא ראיתי אותו במקרה שוב ראיתי בעבודה . הוא דיבר בטלפון והפסיק . מישהו אחר טיפל בו ואני התיישבתי בצד . הוא ראה אותי אמר :"******* את חיה?! למה את עצובה? הייתי רצינית כזאת ולא ידעתי איך להתנהג . אחר כך החלטתי להיות מחוץ לראייה שלו והלכתי למשרד. אירי זה התקרבתי לעובד החדש ואמרתיש פעם הייתי דלוקה עליו. אז העובד אמר שהלקוח הזה דיבר עם בחורה בשם כלשהו ואמר לה שידבר איתה מאוחר יותר. זה הרתיח אותי והעציב אותי שוב. הרגשתי קנאה וביחד עםן זה מודעות לזה שזה חסר בסיס , שבין אם הוא פנוי או לא אין לי סיכוי איתו. זה מדכא אותי לחשוב שיש מישהי אחרת שכן תכבוש אותו ואני נכשלתי . אני שמסרתי לו את הבתולים שלי , את הנשמה שלי. בגלל זה זה מפחיד אותי להתקשר אליו כי הוא ידע להיות נחמד ולהרוס לי הכל . מה אין לי מזל באהבה נשבר לי כברררררר
 
פרינססה יקרה.

נברתי עבורך בארכיון הפורום ולמרבה הפלא גיליתי תשובה ממני אלייך באוקטובר 2007 . אני מעתיקה אותה מילה במילה כי לטעמי שום דבר לא השתנה בה ובך: " איני ממהרת לעשות הבחנות ואבחנות והייתי מציעה לך שבנוסף, שימי את לבטייך בפורום השכן: ייעוץ פסיכולוגי, אבל לטעמי יש לך מה שנקרא במונחים הלועזיים: infantilism - מאפיינים ילדותיים, גופניים או פסיכולוגיים, אצל אדם מבוגר. את בעצמך היטבת לתאר שדיברת בסגנון של ילדה קטנה . איני מבינה מה זאת אומרת "חפירות" , לא ממש פירטת אבל הם חזרו הרבה פעמים בסגנון כתיבתך. סגנון כתיבתך מעיד, לטעמי, שיש לך פער בין גילך הכרונולוגי לבין גילך המנטאלי. מציעה לך בחום לטפל בזה כי את עלולה לחוות אכזבות ואי הבנות מצד הסביבה שמנסה להבין אותך אבל כמדומני את משדרת התנהגות של ילדה קטנה. זה מבלבל ולעיתים מביך מעבר לזה זה יעשה עימך רק עוול ובטוחני אם ראית לנכון לשתף אותנו בזה, שאת כן חשה שיש איזושהי בעיה מסויימת רק אינך יודעת מהי. ממליצה לך בחום גם להתייעץ מבחינה פסיכולוגית בנדון. בהצלחה רבה. " אכזבותייך בשנתיים האחרונות, מעידות שלא ממש לקחת את עצמך לידיים וכיוון שכעת את יותר בוגרת מדאז , צר לי לומר לך- אינך ילדה יותר. אף אחד לא ייקח אחריות על מעשייך אף אחד לא יחליט בשבילך. קחי את עצמך וצאי לדרך : העזי , דעי את חובותייך וזכויותייך ותפעלי . תחשבי כמו בוגרת: מישהו עשה לך עוול, אפילו ברמה פלילית- השיבי מלחמה בכלים המקובלים . לא מעוניין להחזיר? הבהירי לו את עמדתך (לא במסרים או במכתבים , פנים מול פנים) ונתקי עימו מגע . פשוט ככה. ללא חרטות, ללא בכיות, ללא רחמים עצמיים. תצמחי מזה, תגדלי מאירועים כאלו כי את פשוט חייבת זאת לעצמך. קחי קורסים בהעצמה אישית אם לא בא לך ללכת לטיפול אינטנסיבי שלטעמי יפתור את הבעיה שלך.
 
למי תודה? למי ברכה?

לך! למי שעוסקת במלאכה! והלא ייעוץ פילוסופי זו מלאכה שמחייבת לעתים חיפוש בארכיוני הפורום או בארכיוני הנשמה. מה דעתך חברתי, שנארגן מפגש פורום בעשרה בספטמבר על גגות תל אביב (אני מתכוון לגג מסויים אבל לא רציתי לקלקל את רוח השיר ההוא). זה לא סותר כמובן את כמיהתי לשוב וללגום איתך קפה בצוותא!
 
התיפול מהכיסא

אם אומר לך שאני מתפדלעת וזקוקה לגמילת אינטרנט דחוף! ד"ר הבובה חולה! מפגש פורום? על גגות ת"א? בשמחה (כל גג מפח לוהט, מבחינתי, זה מצויין) ואני אף פעם לא מוותרת על קפאין טוב שממריץ את הדם ועוזר לקמטים (אל תשאל, אני בהדחקת גיל טוטאלית כאן וימבה תכשירי רול קופאין לסימני ההבעה שלי ) .
 
נפלתי מהכיסא

את תיאומי הקפה בינינו נעשה כבר באופן יותר דיסקרטי... (אני תיכף פותח את הג'ימייל) ! אבל לגבי מפגש הפורום, את חושבת שעשרה בספטמבר זה תאריך טוב? להתחיל לפרסם?
 
נראה לי שכן.

רגע, אבדוק ביומן שלי (פרצוף של אדם חשוב מאוד המעלעל ביומנו עב הכרס) - איזה מזל: אין לי כלום על הפרק באותו יום חמישי . אבל מן הראוי (כמובן ) שתשאל אחרים. פרסם מודעה פומבית. כעיקרון אני גמישה (רק במטאפיסיס) .
 
אז

זוז מהמיקרופון ותן לי אותה : יקירתי שלי . מה שלומך? מקווה שתגיעי למפגש הפורום שהמנהל הכחול מתכנן לנו . כמובן ששלישיה זה מעט מידי.
 
לא מתאפקת...

את ואני נפגש לנו, יקירתי, עוד הרבה לפני התאריך האמור... כבר מתגעגעת... וגם אליך אני כבר מתגעגעת, ישראל יקירי... לא מרגיש מקופח, נכון?
 
למעלה