מיואשת

[שבלולקה]

מיואשת

אני לא מוצאת מה לאכול. בעיה שהתחילה בגיל צעיר. אני זוכרת סצנות אימה של אמא שלי שניסתה להאכיל אותי בחומוס או בכבד או בסוגים שונים של שוקולד. במקרה הטוב ירקתי, במקרה הרע, הקאתי. כשהייתי בערך בת 3, אף נלקחתי למיון בשל תת תזונה. לא אהבתי את האוכל בגן החדש, ופשוט העדפתי שלא לאכול. לדאבוני הבעיה טרם נפטרה, ומחמירה עם הזמן, עד כדי כך שבמשך כמה שעות דיברתי עם החבר שלי, והוא הציע לי רשימה ארוכה של מזונות, ועניתי למרבה תסכולנו בסרוב וקריאות גועל על כל ניסיון שלו. לא פעם אני מוצאת עצמי רעבה, מסתובבת במטבח, פותחת מגירות, ארונות, מקרר, ופשוט לא מוצאת מה לאכול. ראוי לציין, שלא חסר לנו דבר בבית, מה גם שאמי באה לקראתי ומוכנה לקנות לי כל מזון שאחפוץ בו, אך לשווא. נתון מעניין נוסף, הוא העובדה שאני טבעונית. במעבר לטבעונות (אני טבעונית כבר כמה שנים) לא היו לי ויתורים כואבים כמו, אני משערת, לאנשים אחרים. פשוט גם ככה מעולם לא נמשכתי לבשר או חלב. למען האמת, אלו שני הדברים שהכי מגעילים אותי. אני אוכלת, הייתי חייבת לאכול כדי להגיע לאן שהגעתי (כיום אני בת 20). עיקר הבעיה היא שמאכלים שאני כבר מוצאת לנכון להכניס לפי, נמאסים עליי תוך זמן קצר מידי. (בדר"כ כשאני מוצאת כבר משהו טוב, אני "מתבייתת" עליו, עד שהוא יוצא לי מכל החורים. אבל שוב - אני בסה"כ מנסה לשרוד...). דבר מוזר שקרה לי אתמול: כבר כמה חודשים שממש לא מתחשק לי אורז. אני חושבת על אורז בחלחלה. אתמול בערב החבר שלי הכין לעצמו אורז, ומבלי משים, טעמתי כמה כפות והיה לי טעים וטוב. אני לא יודעת מה גרם לי לעשות זאת, וכבר מבולבלת מעצמי. מיותר לציין שכרגע אני רעבה. שמתי את ההודעה במס' פורומים, לא הייתי בטוחה לאן הבעיה שלי שייכת. תודה לעוזרים.

 

[d a p h n a]

האם התייעצת עם אנשי מקצוע בנושא?

תראי, באופן עקרוני אפשר להסתדר עם כמות די מוגבלת של מזונות בתנאי שאת מקפידה לקבל גם פחמימות (לחם, פסטה, תפוחי אדמה , אורז וכד'), גם חלבונים (במקרה שלך כטבעונית קטניות כמו עדשים ושעועית ומוצרים כמו טופו, טבעול וכד') וגם ירקות ואולי גם לוקחת תוספי תזונה כדי להשלים את החסרים שלך. יחד עם זאת, מאחר ולפי מה שאת אומרת זה לא שיש כמות קטנה אבל קבועה של אוכל שאת אוהבת, אלא כמות קטנה ומשתנה של דברים שאת מוכנה לאכול, אולי כדאי להתייעץ עם מישהו מקצועי בתחום כדי לעזור לך לנסות ולארגן תפריט שתוכלי לחיות איתו ולקבל מספיק אוכל מזין. אני יודעת שלפעמים קשה למצוא תזונאים שלא עושים בעיות עם אורך החיים הטבעוני, אבל נראה לי שבכל זאת אפשר עם קצת מאמץ ואולי זה שווה את זה. בנוסף (וכמובן אני לא מומחית בנושא אלא רק מציעה הצעה), מאחר ונראה שאת מקשרת את חלק מהגועל שלך מאוכל למה שאמא שלך הכריחה אותך או לא הכריחה אותך לאכול בתור ילדה, אולי כדאי לשקול לדבר עם פסיכולוג כדי לראות אם אולי הסיבה להגעלות שלך מאוכל לא נובעת מבעיה עם האוכל עצמו אלא ממשהו אחר.

 

[שבלולקה]

תודה לך

היכן אוכל למצוא רשימה של תזונאים כאלו? השתדלתי ליצור בעצמי תפריט מזין. אני פשוט כ"כ לא אוהבת קטניות. במשך שבועיים הכרחתי את עצמי לאכול מנת חלבון, אבל כמה אפשר? גם חלב סויה אני כבר לא מסוגלת לשתות. אני לא בטוחה בקשר לאמא שלי. אמנם היא הכריחה אותי בילדותי לאכול דברים, אבל מנגד, כשראתה שזה לא עוזר, באה לקראתי. תמיד הציעה לי מזונות שלדעתה אוהב, השתדלה לא לערבב את מה שכבר אכלתי בצלחת (זה היה ממש מטרד עד לגיל מאוחר יחסית) וכו'. האם ישנם גם פסיכולוגים שתומכים באורח החיים הזה? כבר נתקלתי בתגובות בכלל לא סימפטיות. אני מפחדת לנסות שוב. תודה.

 

[d a p h n a]

אני בטוחה שישנם גם תזונאים וגם פסיכולוגים

שתומכים או לפחות מקבלים בהבנה טבעונות. אני לא יכולה לתת לך רשימה או להגיד לך על אנשים מסויימים, בין היתר כי אני צמחונית ולא טבעונית וצמחונות זה אורח חיים שיש כלפיו קצת יותר הבנה. לגבי התזונה עצמה - אני לא מומחית לתזונה (יש כאן אנשים שמבינים יותר ממני), אבל עד כמה שאני מבינה הגוף שלנו צריך לקבל את אבות המזון השונים - פחמימות, חלבונים, ירקות ושומנים (כן, צריך לאכול שמן בכמות קטנה, אחרת המערכות לא מתפקדות כמו שצריך). אני לא חושבת שאפשר לקיים תזונה בריאה בלי חלבונים. עכשיו, הקושי הוא שמאחר ואת טבעונית (וכמובן אני מכבדת את זה) ואת גם לא אוהבת מוצרי חלב, אז אין לך את מקורות החלבון היחסית פשוטים של חלב וביצים, ואז חייבים לחפש את זה במקומות אחרים - קטניות וסויה. מן הסתם קטניות זה משהו שיכול להיות בעייתי למישהו שהוא בררני באוכל, אבל את צריכה לחשוב אם אולי יש דרך שבה את יכולה לשלב אותן בתזונה שלך באופן שלא יהיה בעייתי ולא יגרום לך להרגיש כאילו את "מכריחה" את עצמך. אני לא יודעת ספציפית איך הבררנות שלך באוכל מתבטאת, אבל כמה אפשרויות שאני יכולה לחשוב עליהן לשלב חלבון בתזונה יכולות להיות: מעדנים מסויה (יש כמה מעדנים די טעימים לטעמי), מאכלים כמו פלאפל שבהם את לא ממש מרגישה את זה שמדובר על קטניות אבל בכל זאת מקבלת אותן, או מאכלים שבהן קטניות משולבות עם דברים אחרים (כמו מג'דרה). כאמור, קצת קשה להציע לך תפריט ספציפי בלי להתייחס למגבלות שאת מטילה על עצמך מעבר לטבעונות (כל אחד לא אוהב דברים אחרים). בנוסף, הסיבה שהצעתי לנסות לחפש פסיכולוג מתאים היא שנראה שצורת האכילה הזו מעיקה עלייך ומפריעה לך ושמדובר על משהו מעבר לבררנות באוכל. במצב כזה שווה לנסות ולברר מה מקור הסלידה שלך מכל מיני סוגים של אוכל ולראות אם אולי אפשר לפתוח את התפריט שלך לאופציות חדשות (פשוט כי ממילא בחיים טבעוניים מגבילים חלק מהאופציות, וזה בסדר, אבל אז אם יש גם די הרבה הגבלות על דברים אחרים זה מאוד מצמצם).