מיואשת...
אני עובדת בחברת תקשורת גדולה ומרגישה שאין לי פרטנרים לעבודה, איך אני אסביר את זה בדיוק?? אני שייכת למחלקת הכספים של החברה אבל אופי התפקיד שלי כולל עבודה מול מחלקות קלידה, שירות ומכירות, וזאת כיוון שאני מטפלת בלקוחות העיסקיים של החברה. התפקיד כולל כולל אחריות גדולה והמול יידע במנהלי עבודה של כל המחלקות מולם אני עובדת, בשורה התחתונה, כולם צריכים לקבל את האישור שלי כדי לבצע משהו. אני לא בתפקיד ניהולי ואני עובדת מול מנהלי המחלקות, אבל כיוון שאני מטפלת בכספים, וכל האחריות עליי (אני זאת שגם נותנת את הדין על טעויות) אז אני בעצם מאשרת את הפעילויות השונות הקשורות בלקוחות אשר בטיפולי. הבעיה היא שכיוון שיש לי יידע נרחב, הרבה מעבר לכל מי שאני עובדת מולו וכיוון שאני מאוד מקצועית בעבודה שלי, לפעמים אני גם מאוד ביקורתית כלפי אחרים, עד כדי כעס על זה שהם אינם מבינים, או חוזרים על אותה טעות מספר פעמים.. מנהלת מחלקת קלידה לדוגמא, מספר 1 בטעויות הקלדה ומספר 1 בהתחמקות מלקחת אחריות על הטעויות שלה, שבסופו של דבר אני יושבת לתקן כי היא לא יודעת איך או שאין לה את ההרשאה לכך. מחלקת שרות פונים אליי במיילים מוזרים בבקשה שאטפל בדברים פשוטים שבאופן הרגיל והשגרתי אמורים להיות מטופלים בשרות ואני חוזרת אליהם עם תשובה מפורטת במייל המסבירה להם איך לסגור טיפול ולאחר יומיים אני שוב מקבלת את אותו המייל (עם לקוח אחר) על אותה בעיה ואני מוצאת עצמי שוב חוזרת על אותו ההסבר שאינו נקלט או אינו נשמר בזיכרון שלהם למעלה מ 24 שעות. אילו דברים שיכולים לחרפן אותי.. אתמול הצלחתי לעלות קצת העצבים של מנהלת מחלקת שרות כשעניתי על מייל שוב בהסבר איך לסגור טיפול (משהו שאינו מהווה חלק מהתפקיד שלי כמובן) והוספתי מטה שזהו טיפול שגרתי בשרות וכל נציג שרות זוטר אמור לדעת את זה.. כולם התחרפנו מזה כאילו פגעתי בהם באופן אישי.. המנהל שלי הכניס אותי לשיחה אישית וטען שזו אינה התלונה הראשונה על צורת התבטאותי מול מנהלים במחלקות אחרות ןטען שהוא מגן עליי רק בגלל שאני מקצועית מאוד בעבודה. (האמת שהוא יודע שכרגע הוא זקוק לי יותר מאשר אני זקוקה לעבודה כי אני הולכת להחליף מישהי בתפקיד מאוד מסובך לתקופת חופשת הלידה שלה, וזאת בנוסף לתפקידים שאני ממלאת היום, משהו כמו עבודה ל 3 אנשים נורמלים, הוא יודע שיהיה קשה למצוא לי תחליף והוא בעצמו אמר שאין עוררין על המקצועיות שלי והיידע שלי). האמת שאני מרגישה שאני טובה מדיי למקום הזה ושהוא נהיה קטן עליי בכמה מידות, אני בנאדם ביקורתי מאוד כלפי עצמי וקשה לי מאוד עם בינוניות וכמו שאני מצפה מעצמי לטוב ביותר ככה אני מצפה גם מאחרים, לפעמים זה בא על חשבון נחמדות, אני יודעת שזה לא בסדר ושאני צריכה לעבוד על עצמי, אבל כרגע זה מה שיש לי, מקצועיות ושלמות בעבודה. אני עושה כל כך הרבה ונותנת מעצמי המון, לוקחת אחריות על טעויות של אחרים ויושבת לתקן ולסדר הכל שיהיה מושלם, נותנת שעות נוספות מעל ומעבר לכל בנאדם נורמלי, לוקחת על עצמי תפקידים נוספים ותחומי אחריות שאף אחת אחרת במחלקה לא מסוגלת לבצע.. אז לפעמים זה בא על חשבון נחמדות, אז אני לא הבנאדם הכי נחמד בעולם.. זה כל כך נורא?? וכל מה שאני מבקשת זה שיהיו לי פרטנרים לעבודה ולא אנשים שירגישו שאני האויבת שלהם...
אני עובדת בחברת תקשורת גדולה ומרגישה שאין לי פרטנרים לעבודה, איך אני אסביר את זה בדיוק?? אני שייכת למחלקת הכספים של החברה אבל אופי התפקיד שלי כולל עבודה מול מחלקות קלידה, שירות ומכירות, וזאת כיוון שאני מטפלת בלקוחות העיסקיים של החברה. התפקיד כולל כולל אחריות גדולה והמול יידע במנהלי עבודה של כל המחלקות מולם אני עובדת, בשורה התחתונה, כולם צריכים לקבל את האישור שלי כדי לבצע משהו. אני לא בתפקיד ניהולי ואני עובדת מול מנהלי המחלקות, אבל כיוון שאני מטפלת בכספים, וכל האחריות עליי (אני זאת שגם נותנת את הדין על טעויות) אז אני בעצם מאשרת את הפעילויות השונות הקשורות בלקוחות אשר בטיפולי. הבעיה היא שכיוון שיש לי יידע נרחב, הרבה מעבר לכל מי שאני עובדת מולו וכיוון שאני מאוד מקצועית בעבודה שלי, לפעמים אני גם מאוד ביקורתית כלפי אחרים, עד כדי כעס על זה שהם אינם מבינים, או חוזרים על אותה טעות מספר פעמים.. מנהלת מחלקת קלידה לדוגמא, מספר 1 בטעויות הקלדה ומספר 1 בהתחמקות מלקחת אחריות על הטעויות שלה, שבסופו של דבר אני יושבת לתקן כי היא לא יודעת איך או שאין לה את ההרשאה לכך. מחלקת שרות פונים אליי במיילים מוזרים בבקשה שאטפל בדברים פשוטים שבאופן הרגיל והשגרתי אמורים להיות מטופלים בשרות ואני חוזרת אליהם עם תשובה מפורטת במייל המסבירה להם איך לסגור טיפול ולאחר יומיים אני שוב מקבלת את אותו המייל (עם לקוח אחר) על אותה בעיה ואני מוצאת עצמי שוב חוזרת על אותו ההסבר שאינו נקלט או אינו נשמר בזיכרון שלהם למעלה מ 24 שעות. אילו דברים שיכולים לחרפן אותי.. אתמול הצלחתי לעלות קצת העצבים של מנהלת מחלקת שרות כשעניתי על מייל שוב בהסבר איך לסגור טיפול (משהו שאינו מהווה חלק מהתפקיד שלי כמובן) והוספתי מטה שזהו טיפול שגרתי בשרות וכל נציג שרות זוטר אמור לדעת את זה.. כולם התחרפנו מזה כאילו פגעתי בהם באופן אישי.. המנהל שלי הכניס אותי לשיחה אישית וטען שזו אינה התלונה הראשונה על צורת התבטאותי מול מנהלים במחלקות אחרות ןטען שהוא מגן עליי רק בגלל שאני מקצועית מאוד בעבודה. (האמת שהוא יודע שכרגע הוא זקוק לי יותר מאשר אני זקוקה לעבודה כי אני הולכת להחליף מישהי בתפקיד מאוד מסובך לתקופת חופשת הלידה שלה, וזאת בנוסף לתפקידים שאני ממלאת היום, משהו כמו עבודה ל 3 אנשים נורמלים, הוא יודע שיהיה קשה למצוא לי תחליף והוא בעצמו אמר שאין עוררין על המקצועיות שלי והיידע שלי). האמת שאני מרגישה שאני טובה מדיי למקום הזה ושהוא נהיה קטן עליי בכמה מידות, אני בנאדם ביקורתי מאוד כלפי עצמי וקשה לי מאוד עם בינוניות וכמו שאני מצפה מעצמי לטוב ביותר ככה אני מצפה גם מאחרים, לפעמים זה בא על חשבון נחמדות, אני יודעת שזה לא בסדר ושאני צריכה לעבוד על עצמי, אבל כרגע זה מה שיש לי, מקצועיות ושלמות בעבודה. אני עושה כל כך הרבה ונותנת מעצמי המון, לוקחת אחריות על טעויות של אחרים ויושבת לתקן ולסדר הכל שיהיה מושלם, נותנת שעות נוספות מעל ומעבר לכל בנאדם נורמלי, לוקחת על עצמי תפקידים נוספים ותחומי אחריות שאף אחת אחרת במחלקה לא מסוגלת לבצע.. אז לפעמים זה בא על חשבון נחמדות, אז אני לא הבנאדם הכי נחמד בעולם.. זה כל כך נורא?? וכל מה שאני מבקשת זה שיהיו לי פרטנרים לעבודה ולא אנשים שירגישו שאני האויבת שלהם...
