מיואשת
שלום לכן. אני פעם ראשונה בפורום. שמי רוית ואני אמא לילד בן שנה. לפני ההריון הייתי רזה. מידה 36. בהריון עליתי בערך 15 קילו. לאחר הלידה לא עניין אותי לרדת במשקל כי הנקתי (אני עדיין מניקה) וגם הייתי שבויה בקסם האמהות ולא היה אכפת לי איך אני נראית. גם כוחות נפשיים לרזות לא היו לי כי זהו ילדי הראשון ומן הסתם הייתי תקופה ארוכה בשוק מהשינוי בחיי. אבל... שנה אחרי ואנשים עדיין חושבים שאני בהריון. אתמול פגשתי מכרה שאמרה לי "וואו את מכינה משהו?". כשהסברתי לה שזה עדיין שאריות מהלידה היא אמרה לי (ברוב אדיבותה) "אז ממש נשארה לך בטן גדולה!". היום הבן של חברתי, ילד בן 5 אמר לי "יש לך בטן של תינוק". די. זה כבר שבר אותי. אני כל כך רוצה לחזור לגוף שהיה לי, או לפחות להוריד את הבטן שממש מתחילה לי גבוה מתחת לציצי כמו בהריון. אני מנסה זה כמה שבועות לא לנשנש ולא לאכול שטויות אבל אין שינוי. מה עושים? אני ממש על סף ייאוש ואין לי חשק לכלום. אני כבר שנה לובשת את אותם שני זוגות מכנסיים ונגעלת מעצמי. אשמח לקבל עצות ומתנצלת מראש על הפסימיות שאני כאן מקרינה.
שלום לכן. אני פעם ראשונה בפורום. שמי רוית ואני אמא לילד בן שנה. לפני ההריון הייתי רזה. מידה 36. בהריון עליתי בערך 15 קילו. לאחר הלידה לא עניין אותי לרדת במשקל כי הנקתי (אני עדיין מניקה) וגם הייתי שבויה בקסם האמהות ולא היה אכפת לי איך אני נראית. גם כוחות נפשיים לרזות לא היו לי כי זהו ילדי הראשון ומן הסתם הייתי תקופה ארוכה בשוק מהשינוי בחיי. אבל... שנה אחרי ואנשים עדיין חושבים שאני בהריון. אתמול פגשתי מכרה שאמרה לי "וואו את מכינה משהו?". כשהסברתי לה שזה עדיין שאריות מהלידה היא אמרה לי (ברוב אדיבותה) "אז ממש נשארה לך בטן גדולה!". היום הבן של חברתי, ילד בן 5 אמר לי "יש לך בטן של תינוק". די. זה כבר שבר אותי. אני כל כך רוצה לחזור לגוף שהיה לי, או לפחות להוריד את הבטן שממש מתחילה לי גבוה מתחת לציצי כמו בהריון. אני מנסה זה כמה שבועות לא לנשנש ולא לאכול שטויות אבל אין שינוי. מה עושים? אני ממש על סף ייאוש ואין לי חשק לכלום. אני כבר שנה לובשת את אותם שני זוגות מכנסיים ונגעלת מעצמי. אשמח לקבל עצות ומתנצלת מראש על הפסימיות שאני כאן מקרינה.
