מיואשת
שלום יש לי בעיה ואני לא ממש יודעת מאיפה להתחיל. אני מתנצלת מראש אם זה יהיה קצת ארוך. הכל התחיל לפני כ- 3 שנים כשהתחילה הרגשת נימול - לפחות ככה אני מגדירה את זה באצבעות שתי הרגליים. התחושה הלכה וטיפסה עד לאגן. זאת היתה תחושה קבועה במשך כל היום ובמשך מס' חודשים. התחלתי בירורים: הפסקתי גלולות למניעת הריון. ביצעתי בדיקות דם רבות במחלקה המטולוגית בבלינסון,שהעידו על APLA גבוהה-90 , ואח"כ ה APLA בבדיקות הבאות ירדה והגיעה לנורמה ונשארה שם. באיזשהו שלה LAC עלה ועבר ממש מעט את הגבול העליון. בינתיים עברה תחושת הנימול ,חשוב להדגיש מעצמה. לאחר מס' חודשים היה לי נימול ביד ימין למשך שבועיים, ושוב עבר מעצמו. בינתיים המשכתי לעשות את כל בדיקות הדם של קרישיות יתר וכולן יצאו תקינות כולל APLA ן- LAC . במקביל העבירו אותי גם לבירור במחלקת טרשת נפוצה: EMG תקין לגמרי. פוטנציאלים מעוררים תקין לגמרי. בדיקת נוירולוג מומחה בטרשת נפוצה -תמיד תקינה,אחת ל- 3 חודשים עד היום(כלומר כ-3 שנים). לפהי כ- 5 חודשים פציאליס קל ביותר בצד ימין של הפנים. עבר אחרי שבועיים לגמרי ללא סימנים. CT ראש תקין. MRI ראש מלפני חודשיים תקין.שולל טרשת או כל בעיה נוירולוגית אחרת.(למרות שיש 3 מוקדים,הרופא אומר שצריך לפחות 9 מוקדים. האם זה נכון?) לפני שבוע התחיל שוב נימול באצבעות רגל שמאל שהתפשט לכף הרגל,ואח"כ גם לכף רגל ימין. כרגע אני כבר שבוע עם נימול בשתי כפות הרגליים- והתפשו ועלה עד לאגן. הנימול מתגבר כשאני קמה משינה בבוקר. אח"כ הוא פוחת במעט,אבל לא משמעותית. אולי נימול זאת לא ההגדרה המדוייקת-אנסה להסביר: תדמיין שאתה דורך יחף על שלג למשך מס' שעות.אח"כ תחושה של כבדות+נימול +חוסר נעימות ברגל. זו התחושה. הייתי אצל הרופא הנוירולוג שבדק אותי תוך כדי הנימול ואין לי שום בעיה תחושתית. הוא טוען שאין לי בעיה נוירולוגית ושזה כתוצאה מלחץ פנימי בו אני שרויה,אפילו אם זה בתת מודע, וכך זה מתבטא אצלי. כך שוחררתי הביתה ,וממש רע לי.אני אובדת עצות. לא יודעת מה לעשות,למי לפנות. אורטופד דרך קופת חולים אמר לי שזה לא עמוד השדרה(ללא צילום) כי זה בשתי הרגליים ולא באחת. מה לעשות? אני ממש מבקשת אם תוכל לעזור לי ,להפנות אותי למישהו שיכול לפתור לי את הבעיה. האם זה נראה בכל זאת כמו טרשת נפוצה? ובכלל ,לפי כל הפרטים שנתתי ,האם אתה רואה אור בקצה המנהרה? דרך אגב, אני בת 30. תודה מראש עבור כל עזרה שתוכל לתת לי. מיקי
שלום יש לי בעיה ואני לא ממש יודעת מאיפה להתחיל. אני מתנצלת מראש אם זה יהיה קצת ארוך. הכל התחיל לפני כ- 3 שנים כשהתחילה הרגשת נימול - לפחות ככה אני מגדירה את זה באצבעות שתי הרגליים. התחושה הלכה וטיפסה עד לאגן. זאת היתה תחושה קבועה במשך כל היום ובמשך מס' חודשים. התחלתי בירורים: הפסקתי גלולות למניעת הריון. ביצעתי בדיקות דם רבות במחלקה המטולוגית בבלינסון,שהעידו על APLA גבוהה-90 , ואח"כ ה APLA בבדיקות הבאות ירדה והגיעה לנורמה ונשארה שם. באיזשהו שלה LAC עלה ועבר ממש מעט את הגבול העליון. בינתיים עברה תחושת הנימול ,חשוב להדגיש מעצמה. לאחר מס' חודשים היה לי נימול ביד ימין למשך שבועיים, ושוב עבר מעצמו. בינתיים המשכתי לעשות את כל בדיקות הדם של קרישיות יתר וכולן יצאו תקינות כולל APLA ן- LAC . במקביל העבירו אותי גם לבירור במחלקת טרשת נפוצה: EMG תקין לגמרי. פוטנציאלים מעוררים תקין לגמרי. בדיקת נוירולוג מומחה בטרשת נפוצה -תמיד תקינה,אחת ל- 3 חודשים עד היום(כלומר כ-3 שנים). לפהי כ- 5 חודשים פציאליס קל ביותר בצד ימין של הפנים. עבר אחרי שבועיים לגמרי ללא סימנים. CT ראש תקין. MRI ראש מלפני חודשיים תקין.שולל טרשת או כל בעיה נוירולוגית אחרת.(למרות שיש 3 מוקדים,הרופא אומר שצריך לפחות 9 מוקדים. האם זה נכון?) לפני שבוע התחיל שוב נימול באצבעות רגל שמאל שהתפשט לכף הרגל,ואח"כ גם לכף רגל ימין. כרגע אני כבר שבוע עם נימול בשתי כפות הרגליים- והתפשו ועלה עד לאגן. הנימול מתגבר כשאני קמה משינה בבוקר. אח"כ הוא פוחת במעט,אבל לא משמעותית. אולי נימול זאת לא ההגדרה המדוייקת-אנסה להסביר: תדמיין שאתה דורך יחף על שלג למשך מס' שעות.אח"כ תחושה של כבדות+נימול +חוסר נעימות ברגל. זו התחושה. הייתי אצל הרופא הנוירולוג שבדק אותי תוך כדי הנימול ואין לי שום בעיה תחושתית. הוא טוען שאין לי בעיה נוירולוגית ושזה כתוצאה מלחץ פנימי בו אני שרויה,אפילו אם זה בתת מודע, וכך זה מתבטא אצלי. כך שוחררתי הביתה ,וממש רע לי.אני אובדת עצות. לא יודעת מה לעשות,למי לפנות. אורטופד דרך קופת חולים אמר לי שזה לא עמוד השדרה(ללא צילום) כי זה בשתי הרגליים ולא באחת. מה לעשות? אני ממש מבקשת אם תוכל לעזור לי ,להפנות אותי למישהו שיכול לפתור לי את הבעיה. האם זה נראה בכל זאת כמו טרשת נפוצה? ובכלל ,לפי כל הפרטים שנתתי ,האם אתה רואה אור בקצה המנהרה? דרך אגב, אני בת 30. תודה מראש עבור כל עזרה שתוכל לתת לי. מיקי