מיואש פיזית ונפשית ברמה שלא הגעתי בחיים..

hani0202

New member
מיואש פיזית ונפשית ברמה שלא הגעתי בחיים..

אם יש אחד מהרגעים שקשים לי בחיים זה התקופה הזאת. אני מתגייס שבוע הבא לחיל חימוש ומאז שגיליתי על זה לא עובר יום,שעה שאני לא חושב על זה אני מת לצאת משם אני לא מסוגל להיות במקום כזה של טכני אני יודע שיהיה לי ממש קשה שאני אסבול שאני לא אחזיק מעמד אני קשור מאוד לבית ואני רוצה תפקיד פשוט ולא תפקיד כזה. המשפחה עד היום עזרה לי ועודדה אבל גם הם כבר לא עוזרים ואומרים לי שאני אלך לשם וזהו ושיהיה לי תפקיד לחיים וכל זה אבל אני לא מסוגל לשמוע את זה . נמאס לי כבר! ביקשתי להיפגש עם קבן והם דחו את הבקשה,הייתי אצל משקית תש היום והיא אמרה שאין לה מה להגיש בקשה כי המצב שלי לא עונה על הקרטריונים [למרות שאמי נפטרה ואני לבד עם אבא שלי בבית עדיין היא טוענת שאין סיבה לבסיס קרוב] אני מיואש,מדוכא ולא יודע כבר מה לעשותתתתת,והצבא מתעלם ממני וזה עוד יותר מרגיז! הצעד שאני חושב לעשות זה 'לא מתפנה' ביום הגיוס ואז אחרי יומיים שלוש כנראה אני יפגוש קצין מיון ויתנו לי תפקיד אחר. מה אתם אומרים?
 

anna the best

New member
אתה רציני?

אתה אשכרה עוד לא התגייסת, אין לך מושג מה זה צבא ואתה כבר ככה??? לא חבל? ברצינות, אני מבינה את כל החרדות והחששות שלך, אבל עוד לא ניסית! תעשה טירונות, תעשה קורס, ואם לא תאהב את התפקיד תוכל לעבור! אני בטוחה שאפשר לסדר שתיהיה בבסיס פתוח, אבל לא בשלב הזה! נכון זה קשה להיות כל כך הרבה זמן מחוץ לבית ולחזור רק בסופשים, אבל אפילו עוד לא ניסית! זה נראה לך בלתי אפשרי, אבל כשתיהייה שם תראה שאתה יכול, וזה אפילו לא כזה נורא כמו שחשבת! ואגב, חיל חימוש זה לא רק טכני, ויש שם הרבה תפקידים מעניינים, במיוחד שאתה לא קרבי לפי מה שהבנתי... אז אל תדאג יהיה בסדר!
 
למעלה