מיום ליום זה נראה אבוד יותר ויותר
תמיד תהיתי איך בכל העולם לבלוגרים יש מעמד מסויים, אל מול הבלוגרים בישראל . אל מול מה שמתחולל כאן בשבועות האחרונים, הקריסה המוחלטת של הבלוגים, אובדן של מאות אלפי פוסטים שפורסמו כאן, חלקם אישיים, חלקם יעודיים, וחלקם יותר כלליים, מאות אלפי שעות של השקעה, חשיפה, במקום שכולנו סמכנו עליו שיעניק לנו את הפלטפורמה הזאת, ויפעיל את מערכת הגיבוי והשמירה לכל אותם תכנים שהועלו כאן במשך השנים. בתמימותי ולא בפעם הראשונה לצערי, סמכתי על המערכת הזאת, ובטיפשותי לא שמרתי ולא גיביתי את כתביי שהחלו להתפרסם כאן לאחר מלחמת לבנון השנייה, ממנה חזרתי כעוס ומתוסכל. היום מחלחלת לתודעתי שכל מה שפורסם כאן על ידי ירד לטמיון ,וכל מה שישאר מהבלוג שלי זהו מתכון להכנת עוגת מייפל. נכנסתי לקישור ששלחו כאן לפני מספר ימים וראיתי שניתן לשחזר 89 רשומות מתוך השד יודע כמה. אז נכון שבשנתיים האחרונות ירדה פעילותי כאן, אבל לרגע לא חשבתי שכל פרסומיי יעלמו באחת באופן והתנהלות שנראית חובבנית שאולי מציגה יותר מכל את היחס והרצינות שהתייחסו כאן לפועלנו במשך השנים. עוד היו לי בתחילה ציפיות אבל ככל שמתפרסמים כאן עדכונים והודעות בענין, אני פסימי יותר ויותר ולנסות לבלוע את הגלולה המרה וההכרה שהכל ירד לטמיון. ליבי ליבי על כל מאות אלפי הכתבים,הפרסומים, והאנשים כאן שעשו,שיתפו, פרסמו ושמו את מבטחם על מי שלא ממש העריך זאת כפי שניתן היה לצפות. ש שבת שלום.
תמיד תהיתי איך בכל העולם לבלוגרים יש מעמד מסויים, אל מול הבלוגרים בישראל . אל מול מה שמתחולל כאן בשבועות האחרונים, הקריסה המוחלטת של הבלוגים, אובדן של מאות אלפי פוסטים שפורסמו כאן, חלקם אישיים, חלקם יעודיים, וחלקם יותר כלליים, מאות אלפי שעות של השקעה, חשיפה, במקום שכולנו סמכנו עליו שיעניק לנו את הפלטפורמה הזאת, ויפעיל את מערכת הגיבוי והשמירה לכל אותם תכנים שהועלו כאן במשך השנים. בתמימותי ולא בפעם הראשונה לצערי, סמכתי על המערכת הזאת, ובטיפשותי לא שמרתי ולא גיביתי את כתביי שהחלו להתפרסם כאן לאחר מלחמת לבנון השנייה, ממנה חזרתי כעוס ומתוסכל. היום מחלחלת לתודעתי שכל מה שפורסם כאן על ידי ירד לטמיון ,וכל מה שישאר מהבלוג שלי זהו מתכון להכנת עוגת מייפל. נכנסתי לקישור ששלחו כאן לפני מספר ימים וראיתי שניתן לשחזר 89 רשומות מתוך השד יודע כמה. אז נכון שבשנתיים האחרונות ירדה פעילותי כאן, אבל לרגע לא חשבתי שכל פרסומיי יעלמו באחת באופן והתנהלות שנראית חובבנית שאולי מציגה יותר מכל את היחס והרצינות שהתייחסו כאן לפועלנו במשך השנים. עוד היו לי בתחילה ציפיות אבל ככל שמתפרסמים כאן עדכונים והודעות בענין, אני פסימי יותר ויותר ולנסות לבלוע את הגלולה המרה וההכרה שהכל ירד לטמיון. ליבי ליבי על כל מאות אלפי הכתבים,הפרסומים, והאנשים כאן שעשו,שיתפו, פרסמו ושמו את מבטחם על מי שלא ממש העריך זאת כפי שניתן היה לצפות. ש שבת שלום.