מיומנו של דג דניס

[אמיר איבגי]

מיומנו של דג דניס../images/Emo19.gif

יומני היקר, עוד שבוע סוער עבר עליי. כל הזמן דיברו עליי ברדיו וכתבו עליי בעיתונים. אתה יודע, זה הסיפור הישן... עם הכלובים. האמת שמתחיל להימאס לי. כמו שאתה זוכר אני בכלל לא מכאן. סיפרתי לך שבמקור אני מהים התיכון: יום אחד באו כמה אנשים עם חולצות כחולות וסנדלים ולקחו אותי לאילת. לא מספיק שחם פה אימים אז הראש עיר כאן לא נחמד. ושמתי לב שרק אלי הוא מתנהג ככה, כי לאנשים אחרים הוא לא מפסיק לחייך. הוא אומר שאני והחברים שלי מזהמים לו את הים. הסברנו לו שאנחנו לא אשמים: נותנים לנו לגור בצפיפות, מאכילים אותנו בצינורות , ומה מצפים? שננקה עוד אחרינו?! הוא מתעקש שאני אעבור ליבשה – אבל לך תסביר לו שאני דג ואני לא יכול לחיות ביבשה. הוא אומר שבבריכות יהיה בסדר, אבל אני כבר לא מאמין לאף אחד. האמת שגם מאלה שהביאו אותנו לפה, הח´ברה עם החולצות הכחולות והסנדלים נמאס לי. בהתחלה היינו פה עם עוד קצת ח´ברה מקומיים מסביב, אבל הם נעלמו כלום. סיפרו לי שהם הלכו להלוויה של אחת בשם שונית. בכלל חשוך פה נורא. אבל אני לא חושב שזה קשור לשמש כי יש פה גם ריח לא נעים... האמת שחשבתי שהח´ברה ברשות הנמלים יעזרו לי ויוציאו אותי מפה. הם דווקא היו נחמדים ושלחו מכתב ואמרו שבחודש הבא אנחנו צריכים להתפנות. שמחתי נורא. אבל אז בא הד"ר הזה, נו, זה שאחראי על התחבורה והחליט שאנחנו נשארים. תגידי, יומני, למה אחד שמתעסק עם תחבורה צריך להתעסק גם עם דגים? זה לא נראה לך מסריח? ובכלל, בחדשות שמעתי שמתו השנה 500 איש בתאונות דרכים, אז מאיפה יש לו זמן להתעסק איתנו לד"ר הזה? אני מתוסכל לגמרי ולא יכול לפתוח ת´פה (אני דג, שכחת?). אבל אם המצב יימשך ככה אני בולע מים וסוגר עניין. שלך, דניס.

 

[ים ושמש]

../images/Emo45.gifכל הכבוד -חמוד ושנון.

 

[poza]

גם הדגים יצאו המומים../images/Emo2.gif../images/Emo6.gif../images/Emo99.gif|ח

 

[אילתי בלב ובנפש]

האמת בקצרה. כל הכבוד איבגי../images/Emo88.gif

 

[poza]

סיפור אהבה בין גבי לדניס

גבי היא גילגלה את שמו על לשונה גבי, גבי , גבי´ עמדה במרכז הבריכה, מול המראה, מודדת את השמלה הכחולה שנשמרה לארועים מיוחדים כמו זה, ומה יותר מיוחד מאשר פגישה עם גבי? גבי היה מושא הערצתה של דניס מאז ומתמיד. מהגן ליוו אחד את השניה, דרך החוות, ועכשיו סוף סוף גבי הציע לה לצאת איתו. שילבה את ידייה והרימה את ענייה לשמיים "בבקשה אלוהים אם רק גבי יבין כמה שאנחנו מתאימים, אם רק הערב הזה יעבור בצורה נפלאה וחלקה אני.." חשבה לרגע מה היא יכולה להבטיח, בעוד היא מתלבטת פעמון הדלת צלצל והיא צעקה ללברק שתפתח כי היא עוד לא מוכנה. הביטה במראה שוב, מחליקה קמט דמיוני בקשקשיה ולחשה שוב את שמו ´גבי´. דניס ירדה במדרגות מביטה על גבי מחכה לה בדלת, הדם מציף את לחייה בסומק בוהק תחת מבטו המתפעל. לברק, חברתה, קרצה לה מאחורי גבו וסימנה לה שהיא ניראית נהדר, החיוך על פנייה התעמק ופתאום הרגישה נבוכה מהמעמד - לצאת עם החבר הכי טוב שלה זה סיכון - ומה אם זה לא יסתדר? האם תאבד אותו כידיד? זה בכלל שווה לה? הביטה בו מדבר עם חברתה, מרגיע אותה שלא יחזרו מאוחר ושלא תדאג, וידעה שזה שווה. הם יצאו מהבית ופסעו לכיוון החוף, מנהלים שיחת חולין על חברי המועצה, ועל הקואליציה, על האופוזיציה ועל התוכניות לעתיד. הם היו צעירים ודניס הרגישה איך כל השנים שעברו היוו רק הקדמה והכנה למה שיבוא עכשיו, כאילו חייה האמייתים ממש עכשיו מתחילים. היא עברה עם חבריה בגיל צעיר למפרץ אילת והרגישה כאילו נועדה לחיות שם, המרחבים הפרוסים, השקט, קולות הצרצרים מהמוצב הסמוך, החופים שמקיפים את החווה בהם היתה מטיילת כל שבת - כל אלו גרמו לה להתאהב במקום, שלרבים ייראה נידח למדיי.אבל לא לה. לפנות בוקר היא הייתה יוצאת מהחווה מטיילת בינות האלמוגים מביטה בשמש שלאט מתחילה את היום, וחוזרת הביתה להתחיל את היום. דניס לא הייתה דג המצטיינת או מתבלטת, הייתה ביישנית למדיי, את ההפסקות העבירה בעיקר בבהייה באלמוגים שמחוץ לחווה, בבתי המלון הניבנים מול עינייה, בדגים האחרים ומדמיינת איך ייראו חייה בעוד 10 או 20 שנה. היו לה חברות, אבל מעטות, והיה לה את גבי. אבל דניס הרגישה שמשהו קרה, יחסו של גבי כבר לא היה אותו דבר. בדרך שניהם שתקו אבל כבר לא אותה שתיקה שהייתה בינהם כמו תמיד אלא שתיקה טעונה, מלאת שאלות שריחפו באוויר. דניס כעסה על עצמה ששאלה אותו מה קרה, למה שינה את הגישה, הרי עד אז הכל היה בסדר ותהתה בינה לבין עצמה אם הוא מתחרט על הערב, אם עכשיו הכל יתקלקל. דניס לא הבין מאיפה הקיפאון הזה שאפף אותו, בדרך כלל לא היו לו בעיות התבטאות במיוחד לא עם הדגים במפרץ והפעם פשוט לא ידע מה לומר. הם הגיעו אלייה הביתה ונעמדו אחד מול השני בדממה מתוחה. ´אז.. לילה טוב גבי, ושוב תודה על הערב´ גבי הנהן בראשו ועדיין שתק. לאחר כמה דקות דניס הסתובבה והלכה נכנסה לחווה הדמעות שנחנקו בגרונה יצאו בפרץ שהרעיד את גופה. גבי הביט בגבה בזמן שהתרחקה ממנו וקילל את עצמו. הוא הסתובב והתחיל לצעוד לאורך הטיילת החדשה מנסה להבין למה ואיך, איפה הערב השתבש, מה קרה לו? לאחר חצי שעה של הליכה זועמת הוא הבין שהוא פחד שהיא לא אוהבת אותו כמו שהוא אוהב אותה. כשהגיעה ההכרה הזו הוא התיישב על המדרכה, מתנשם כמו לאחר ריצה ארוכה, וניסה לעשות סדר במחשבות שלו. יכול להיות שדניס לא חשה אליי מה שאני מרגישה אלייה? תהה בינו לבין עצמו? הוא הביט בשעונו, השעה הייתה כמעט חצות והוא החליט לחזור הביתה. דניס החניקה את בכייה מנסה להרגיע את עצמה ולחשוב - למה זה השתבש? הערב היפה שלה, הערב המושלם שלה, יום הולדתה. הדמעות שוב פרצו מתוכה וקול יפחותייה גבר, היא פחדה להעיר את חברתה הלברק והחליטה לצאת לשבת בנדנדה בחוף הרודס, שמחוץ לחווה, לנשום קצת אוויר שאולי ירגיע אותה. היא יצאה מהבית חושבת על גבי, על יום הולדתה, מנסה לעשות החלטות לגביי מה יהיה בבוקר ואיך תתיחס אלייו מעתה והלאה. *השמות בדויים.

 

[poza]

סיפור האהבה בין גבי לדניס - נגמר

למרות שנראה היה שזוגיותכם איתנה, מריבות קורות כמעט בכל משפחה טובה, אז, עיצרו רגע, קחו נשימה עמוקה, אולי ניתן בדרך כלשהי לפתור הבעייה הלוואי שאכן ניתן לשקם את הזוגיות ואם חלילה לא, שימרו על הידידות... אבל כמו בכל סוף יש התחלה, ואולי זוהי התחלתה של ידידות נפלאה, באהבה יש הרבה עליות ומורדות, ויש גם דברים יפים, וגם מריבות, מה לעשות האהבה היא דבר מסובך. צר לי לשמוע על פרידתכם, ומאחלת לשניכם כל טוב והצלחה בדרך החדשה. ממני פוזה

 

[poza]

גבי מבקש עזרה מהחברים

אני נמצא עכשיו במצב דיי תקוע במערכת היחסים שלי... את האמת שאני כבר לא בטוח שאני אוהב את בת הזוג שלי- דניס. אפילו יותר מזה - אני רוצה לסיים את הקשר שלנו ביחד. בשבועיים האחרונים אני פגעתי בה המון. היא בכתה בגללי לא פעם אחת, ואני ממש לא רוצה לפגוע בה יותר. היא ממש חשובה לי. איך אני יכול לסיים את הקשר שלנו יפה בלי שהיא תפגע, או לפחות שתפגע הכי פחות שאפשר... אני לא רוצה לפגוע בה, אני גם לא יכול לפגוע בה, ועד עכשיו אני פחדתי להפרד. אני פשוט לא יודע איך לעשות את זה. אנחנו כבר הרבה זמן ביחד. יש בכלל סיכוי שאחר כך נשמור על קשר? בבקשה!! תעזרו לי! זה דחוף!! ותודה מראש! גבי של דניס

 

[אמיר איבגי]

פוזה, לידיעתך. לדניס יש מישהו אחר

היא הכירה מישהו בקפריסין וכמו שדיווחתי למאזיני לפני מספר שבועות היא מבלה אצלו המון בשבועות האחרונים ושוקלת לעבור לשם סופית בקרוב. הם כבר התחילה להעביר חלק מהדברים שלה לשם. רציני לגמרי.

 

[poza]

שברת את ליבו של גבי ברגע זה

ספר מי זה, שנבכה ביחד

 

[poza]

ומה שלום חברה הלברק - עדין פה או

שגם הוא בדרך לקפריסין, אפשר להצטרף? את בא?

 

[poza]

המשך סיפור אהבה בין גבי לדניס

הסרט היה שילוב של קומדיה ודרמה והיא מאוד נהנתה ממנו, יודעת שכנראה היתה נהנית מכל סרט כל עוד נמצאה בחברתו של גבי. לאחר הסרט הם צעדו להם לפיצריה המקומית, פוגשים בדרך חברים מהעירייה, מפטפטים, צוחקים וממשיכים הלאה, הם התיישבו לאכול וגבי הפתיע אותה כשקנה לה גרעינים בריח צלופחים ובטעם שוקולד כמו שהיא אוהבת. דניס הרגישה איך היא נהיית אדומה, והתחילה לזוז בחוסר נוחות, כמו תמיד כשכל תשומת הלב הייתה מופנית אליה, שאר הערב עבר על מיי מנוחות, הם טיילו בחווה, התיישבו על אחד מצינורות האכלה, נשענו על הרשת, בפינה חשוכה מספיק שלא ייראו אותם אבל היה בה מספיק אור שייראו אחד את השני. גבי הניח את ידו על כתפה של דניס והיא התכרבלה אליו, נהנית ממגעו, מרגישה בטוחה כמו שידעה שתרגיש בקרבתו. גבי הביט בענייה העצומות וחיבק את דניס קרוב אליו. נזכר איך התייעץ עם חבריו לקואליציה לגביי הערב, רצה שיהיה מושלם. הרבה זמן תכנן איך יציע לדניס לצאת אתו וחיכה להזדמנות המושלמת חבריו אמרו לו שה- 18 ביולי זו ההזדמנות שלה חיכה. ב25 השנים שגר באילת גבי רכש הרבה חברים, אופיו הנוח וחייכו השובה גרמו לאנשים שסביבו לרצות בחברתו. ההמולה ששררה אצלו בלשכה הייתה שונה לגמרי מהשקט ששרר בחווה של דניס, וזה מה שבהתחלה משך אותו אליה - השקט שהיא הקרינה ושבאורח פלא גם סבב אותה, בחווה, במפרץ ובכל מקום אליו הלכה. תמיד התפלא איך השקט הזה שלה כאילו סוחב אותו לתוכה, משתלט עליו - ואהב את זה. וגם אותה.

 

[poza]

סוף הרומן בין גבי לדניס

´תודה גבי. הוא הביט בדניס בהפתעה, כמו לא ציפה פתאום שהשתיקה תופר. ´על מה?´ ´על כל הערב המושלם, , עלייך´ גבי הביט בה, שותה את תווי פנייה בענייו, מעביר את ידו על זימיה, על קשקשיה החלקים. דניס הסמיקה תחת מבטו והוא הביט בהשתאות על פנייה ההופכות אדומות,. גבי חייך אליה ´כמה זמן חיכיתי לעשות את זה´ דניס הופתעה, מכל המשפטים שיכל להגיד לא עלה בדעתה שיגיד את המשפט הזה ´אתה חיכית?, למה?´ גבי קם לפתע, מושך אותה אליו ´בואי, כבר מאוחר, צריך ללכת הביתה´ רויטל הביטה בו ובלי להוסיף דבר התרוממה אחריו ופנתה א תו לכיוון הבית. גבי החליט לקחת את הדרך הארוכה יותר הביתה, דרך החווה של דניס הרגיש רע על הנטישה שלו והחליט שאם יהיה אור בחדר שלה הוא ייכנס למרות השעה המאוחרת, לא היה לו מושג מה הוא הולך להגיד לדניס אבל ידע שהוא חייב לעשות את זה. דניס נשכבה על הספה במרפסת של החווה, עייפה מהניסיון לשלוט בדמעותיה והביטה בשמיים מלאיי כוכבים, נזכרת כמה תקוות היו לה כשהערב התחיל, כמה תקוות היו לה מאותו יום שדניס הזמין אותה לבלות אתו. יודעת שהיא אוהבת אותו כל כך שכל התקוות שהיו לה, כל המחשבות שאולי הערב יגיד לה שגם הוא מרגיש אלייה משהו - כל זה התנפץ בה בכאב נוראי. גבי עבר ליד החווה של דניס וראה אותה ישנה בספה בחוץ ליבו התחיל לפעום חזק יותר ככל שהתקרב אליה, הוא ניסה לנשום עמוק ולשלוט בעצמו אבל כל מה שרצה זה להרגיש אותה שוב קרוב אליו, הוא נעמד לידה, מביט בה בשנתה מבחין שבכתה וליבו התכווץ בתוכו. הוא התיישב לידה מרים את ראשה ומניח אותו על ברכיו, פרס את הג´קט שלו מעלייה כשמיכה והביט בשמיים ובכוכבים שזהרו. לפנות בוקר, כתמיד התעוררה דניס מופתעת לראות שנרדמה בספה, מחייכת לעצמה ומשחזרת את החלום שחלמה על כך שאיתמר בא ואומר לה שהוא אוהב אותה וגם היא מתוודה על אהבתה אליו. אז גם נזכרה באירועי הערב והחיוך נמחה מעל פנייה. לפתע ראתה שגבי שם, נרדם כשראשו שעון על הספה והיא מכוסת בג´קט שלו. היא קפצה ממקומה וגבי התעורר. ´בוקר טוב´ הוא לחש לה. ´בוקר טוב, מה אתה עושה פה? מתי באת?´ המחשבות הסתחררו לה בראש והיא התיישבה. ´את לא זוכרת שהגעתי בלילה?´ היא הנהנה בראשה בשלילה, גרונה חנוק גבי הביט בה פתאום הבין שכל הלילה שעבר, כל האושר שלו, היה מזויף, הוא התרומם ואמר ´סליחה, זו הייתה טעות שלי´ הוא הביט בענייה הנפוחות מהבכי, הושיב אותה בספה והתיישב לרגליה ענייו מביטות בענייה ואמר. דניס אני כל כך מצטער, חשבתי שיש לנו עתיד ביחד, רציתי אותך כך למרות שחברי הירוקים לחצו עלי למצוא מישהי אחרת. אבל עכשיו אין לי ברירה. לבי נשבר בקרבי, אבי אני מוכרח להפסיק את הקשר. הסתבכתי עד מעל הראש. הבטחתי לכולם שאעמוד במילה שלי ואפסיק לצאת אתך. הבעיה היא שאני לא מסוגל לחשוב שאת תהיי פה כל כך קרוב אלי ולא אראה אותך. גבי השפיל את עיניו למטה, מנגב בכף ידו את דמעותיו. אני שולח אותך לטיול ארוך לקפריסין. את לא תהי לבד, יש שם המון דגים צעירים בני גילך ואני בטוח שתישכחי אותי במהרה. דניס הסתכלה עליו מהורהרת, מוחה את דמעותיה בידה האחת. אתה יודע גבי, אמרה בלחש. כל החברים שלי לא האמנו שהקשר בנינו ימשך. הם אמרו לי שתזרוק אותי בשביל איזה כריש נדל"ן. אבל אני סירבתי להאמין. אהבתי אותך ורציתי להיות בקרבתך. כנראה שטעיתי. והם בכל זאת צדקו. אני שמחה שזה נגמר עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מידי. אל תדאג אני לא מתכוונת להישאר כאן זמן רב. בעוד שבועיים אני עוזבת, אבל אני משאירה לך את כל החברים שלי פה בחווה. וזו הנקמה שלי. אני יודעת שאתה אוהב אותי ותגיע כל יום לחוף לחפש אותי. תאמץ את עינייך בחיפושים אחרי, אבל אני כבר אהיה רחוק מכאן. ולבך ידאב. דניס התרוממה, יישרה את שמלתה בידה ונכנסה לחווה, תוך שהיא סוגרת אחריה בחרש את דלת הכניסה. גבי נותר על המרפסת, דמעות זולגות על פניו. מבטו תוהה אל הים. |סוף|