מיטה לילד

[מלאת תקוות]

מיטה לילד

שלום רב.
בני בן 4 לא מבין שאסור להרביץ ולקפוץ על ילד אחר שישן.

אצלינו 2 תאומים ישנים באותו חדר. עדיין במיטת תינוקות. בדיוק בגלל הבעיה הזאת

כלומר אחד מהם מרביץ ולכן במיטת תינוקות כדי שיהיה לו קשה לצאת ולהרביץ לאחיו. (הוא יודע לצאת מהמיטה אבל קשה לו)
השני עדיין במיטת תינוקות רק כי הם תאומים ולא רצינו לקדם אותו בלי אחיו. (הוא בקלות עולה ויורד ממיטת תינוקות)

1) מה אתם עשיתם עם ילדיכם? איך פתרתם את הבעיה במקרה שהיתה לכם דומה?
2) מה היתם ממליצים לנו? ילדינו בני 4+. בגן של כל אחד מהם אומרים שחייבים להעביר למיטת מעבר כי אנו תוקעים להם את ההתפתחות. אבל לגרום לילד (שלא מרביץ) כל לילה לקבל מכות מאחיו תוך כדי שינה נראה לי הכי גרוע שיכול להיות....לא?

תודה!

 

[אריה127]

כל אחד צריך להיות במקום שמתאים לו

העובדה שהם תאומים לא צריכה לשנות.
לדעתי, אנחנו היינו מעבירים ילד אחד למיטת מעבר.
(ואולי גם הילד השני ירצה וזה יהווה בשבילו מוטיבציה לשינוי התנהגות...?)
בלי קשר, יש דרכים למנוע את ההתנהגות הזו. כדאי להתייעץ עם מנחה התנהגות.

 

[מלאת תקוות]

הוא כבר שנתיים באלוטף ABA

עדיין לא הצליחו לעזור לו..

 

[TikvaBonneh]

זה קורה גם בגן?

הוא מרביץ לילדים בזמן שהם ישנים?

 

[מלאת תקוות]

הוא בכלל מרביץ לילדים גם כשהם ערים.

אבל בגן בזמן השינה הם לא התלוננו..
בבית, נגיד אם אחיו נרדם על הספה הוא מציק לו כדי לשחק, יכול פשוט לקפוץ עליו

 

[אריה127]

הבהרה

כנראה לא הייתי ברור.
העובדה שהם תאומים אינה אומרת שהם צריכים להיות באותו המקום.
ואם אחד יכול להיות במיטת מעבר, אין סיבה שלא יעבור.

 

[אמא חמסה]

מה קורה במשך היום? האם גם ביום הוא מרביץ לאחיו?

חשוב לנסות להבין מה גורם לו להרביץ.

וצריך לזכור, שהתאומים לא חייבים להיות תמיד ביחד ולכל אחד אופי משלו, גם אם הם תאומים.

כל אחד לפי צרכיו, כל אחד לפי יכולתו.

 

[מלאת תקוות]

אנו יודעים מה גורם.

רק שזה לא מספיק כדי למנוע ממנו

אז לדעתך להעביר רק ילד אחד למיטת מעבר?

 

[אמא חמסה]

אם תכתבתי את הסיבה יכול להיות שלאחרים יהיה רעיון

איך למנוע גם.

לדעתי, צריך להעביר את שניהם למיטת מעבר. ילד בן 4 לא אמור לישון במיטת תינוק. זה נראה לי מוזר.

צריך לטפל ב גורם להכאה הזו, ואם אתם לא יכולים - אז להפריד פיזית.

אם אחד מהם לא בשל למעבר למיטת תינוק למרות גילו - אז לא למנוע מהאחר.

אם אחד יצטרך משקפיים - תקני גם לשני?
ברור שלא.
לכן, כל ילד צריך לקבל לפי הצרכים שלו ובלי קשר לאחיו שנולד אמנם יחד אתו, אך הוא בכל זאת אדם נפרד.
לעתים משאירים אחד מהתאומים שנה בגן והשני עולה לכיתה א' וגם זה בסדר.
הם צריכים להבין שהם אמנם דומים, אך שונים.
לכל אחד הצרכים שלו וכל אחד מקבל לפי הצרכים לו ונותן לפי יכולתו, כפי שהייתה סיסמת הקיבוץ בעבר.

מאוד מאוד חשוב לטפל בגורם למכות.
דבר כזה חייב להיפסק.
לדעתי.
אני חושבת שכדאי לכם לפנות לגורם מקצועי, אולי מדריכי הורים או מדריכי התנהגות.

 

[מלאת תקוות]

כפי שכתבתי קודם לתקווה

ילד "המרביץ" מסיים שנתיים באלוטף ABA.
שם יש מלא אנשי מקצוע שעבדו איתו כולל שנתיים של הדרכת הורים.
הסיבה פשוטה- הוא מעונין למשוך תשומת לב יחד עם זאת שהוא לא מבין שאחר יכול לסבול מפעולה שמהנה אותו...
כלומר אם כייף לו להרביץ אז הוא לא מבין למה אחר בוכה וסובל....
כמובן אנו עובדים על זה- למשל נותנים לו יותר תשומת לב כשהוא לא מרביץ ועושים לו "פסק זמן" כשהוא כן מרביץ.
כל זה מצמצם כמות המכות אבל לא מונע לחלוטין. ובטח ובטח בלילה אנו ההורים מעדיפים לשון ולא לשבת ליד מיטה ולהשגיח שלא ירביץ...

כך שאני לא מצפה מהגולשים בפורום פתרון קסם שיעזור לנו לפתור את הבעיה המקורית...

תכליס יש 3 אופציות:
1) להשאיר את שניהם במיטת תינוק.
2) להעביר את שניהם למיטת מעבר, אבל את הילד ה"לא מרביץ" להעביר לחדר של אחותו. החדר ההוא יותר קטן ונמצא 2 מ' מהחדר של תאומים. לא יודעת האם זה ימנע ממנו לא לעבור לחדר השני להרביץ את שני האחים שלו.
3) להעביר למיטת מעבר רק ילד "לא מרביץ" ולהשאיר את שניהם בחדר שלהם..

 

[TikvaBonneh]

אופציות וקסמים

אכן, שלושת האופציות קיימות כרגע. אופציה 1. היא בהנחה שקסם או לא, תצליחו לפתור את הבעיה לפני שהתאום עם הASD ילמד לטפס החוצה. אני מבינה שזה כרגע המצב הקיים.
אני מבינה את הטענה שיש כאן פגיעה בהתפתחות. כי בעצם ההסתמכות על כך שהוא לא יכול לטפס החוצה ממיטת התינוק, אתם משתמשים בעיכוב ההתפתחותי שלו, והאינטרס שלכם הוא שהוא ימשיך להתעכב מבחינת מוטוריקה גסה עד שתפתרו את הבעיה של הרבצות הלילה.
לגבי אופציה 2, את לא יודעת אם זה ימנע ממנו להרביץ וגם אני לא יודעת ולא נוכל לפתור זאת בעזרת "חוכמת המונים". אולי. נראה לי שאתם מותשים מידי בשביל "אולי". אופציה 3 היא זהה לאופציה 1. מבחינת הפגיעה בהתפתחות המוטוריקה הגסה בתאום עם הקשיים.
אם זה לא מייגע אותך מידי, אני כן הייתי רוצה להתיחס לעצם הבעיה של הרבצות הלילה, אבל רק אם זה בסדר מבחינתך.

 

[מלאת תקוות]

לילד "המרביץ" אין עיכוב במוטוריקה גסה

הוא יודע לטפס לתוך מיטה וגם החוצה.
אבל בדרך כלל עושה את זה באור היום (כשמשחק בחדר או הולך לשון שינת הצהריים). אבל עושה את זה לעתים רחוקות (לא יודעת למה). אף פעם לא עשה זאת בלילה (יכול להיות כי בחושך נראה לו יותר מפחיד...)

אנשי מקצוע מהגן שלו מזמן אומרים לנו להעביר אותו למיטת מעבר. העיכוב שהם מדברים עליו לא קשור למוטוריקה. אלה על ההרגשה של הילד "אני כבר גדול. אני לא תינוק. אני גדול =אני יכול".
והם בעצם מתעלמים מהעובדה שהילד מרביץ לאחיו.
אנשי מקצוע מהגן של הילד "מרביץ" רואים רק אינטרסים של הילד שהם מחנכים. מתעקשים להעביר למיטת מעבר. ולא מענין אותם מה ירגיש ילד שני המוכה בלילה.

יחד עם זאת גננת של הילד "הלא מרביץ" גם מתעקשת כבר שנה להעביר אותו למיטת המעבר. אך כשאנו מתארים את הבעיה של התאום השני ה"מרביץ", היא מתעלמת מהאינטרס של הילד השני ואומרת לנו להעביר רק אותו למיטת המעבר. ושה"מרביץ" ישאר במיטת תינוק.

בשורה התחתונה בכל גן מייעצים לנו מה טוב לילד שהם מחנכים בלי לראות תמונה כללים במשפחה...
האמת שגם ביני לבין בעלי יש מחלוקת באיזה פתרון לבחור.
לכן אנו כרגע לא עשינו כלום ונשארים באופציה ראשונה.

אני הייתי רוצה להשאיר ילד "מרביץ" במיטת תינוק. בעלי רוצה להעביר את שניהם למיטת מעבר אך להפריד חדר... לי אין בעיה להפריד חדר, למרות שחדר שני הוא קטן יותר, הוא חדר של אחותם, והוא מעוצב לבת....אבל הבעיה שלי היא האם חדר נפרד מספיק ימנע ממנו להכנס ולהרביץ.

ועוד בעיה. הילד ה"מרביץ" פוחד בלילה. הוא הרבה פעמים חולם סיוטים. הוא בוכה, אנו מגיעים אליו מרגיעים אותו. בנוסף גם אומרים שהינה אחיך איתך בחדר. הוא שומר עליך, הוא לא מפחד... כל החיים הם ישנים באותו חדר. ועכשיו הוא ישאר לבד בחדר. אולי זה יגרום לו לפחד יותר?
קשה...

 

[אמא חמסה]

אם הבנתי נכון. לילד המכה אין בעיה קוגנטיבית.

הייתי לוקחת אותו לשיחה ומסבירה לו שהמצב הזה, שבו הוא מכה את אחיו התאום לא יכול להימשך כך. ולכן אתם תנקטו בצעדים כדי להפסיק את המכות.

אני לא יודעת עד כמה החדר השני מעוצב לבנות, אבל לדעתי בגיל כזה זה בכלל לא צריך להפריע לאף אחד. אפשר אפילו להעביר את הילד המכה לחדר הזה ואת האחות לחדר עם האח הלא מכה, למרות שאינו מעוצב לבנות. עיצוב בדרך כלל אפשר להחליף בקלות.
אני מבינה שיש לכם רק שלושה ילדים, הילדה והתאומים ולכן המשחק הוא רק בין שני החדרים האלה.
אפשר גם שיהיה קצת צפוף והילד המוכה והאחות ישהו בחדר של האחות.
שתי האופציות שוות מבחינתי.

האח המכה יבין שיש תוצאות למעשיו. הוא מכה ולכן הוא יהיה בחדר לבד.
וצריך להדגיש את זה כל הזמן.
אתה עכשיו לבד בלילה, כי אתה מכה את אחיך ואנחנו לא מוכנים שאתה תכה. לא נעבור על זה לסדר היום וזה לא מתקבל בכלל.
הוא צריך להבין שיש תוצאות למעשיו.

זו דעתי.
ולדעתי, חשוב מאוד לקיים את השיחה הזו כדי שהוא יבין את ההקשר וגם תנו לו אופק, כלומר תקווה.
אם המכות ייפסקו במשך היום - אנחנו נבדוק אפשרות להחזיר את אחיך לחדר.

כמובן, ששניהם ישנו במיטות מעבר ולא במיטות תינוק.

ובעת קניית המיטות לעשות מזה חגיגה שלמה. להסביר שהנה, הם גודלים ועוברים לישון במיטת גדולים ולא במיטת תינוקות.
ואת גאה בהם וכו'
וגם מצפה להתנהגות בוגרת.

 

[SMADAR55]

אני הייתי מעבירה את שניהם למיטת מעבר או מיטת נוער. ילדים בני

לא צריכים לישון במיטת תינוק (היא בכלל בטוחה למשקל של ילד בן 4?)
הייתי מעבירה את התאום "המרביץ" לחדר עם אחותו, בהנחה שלא מציק לה.

 

[מלאת תקוות]

הוא מציק גם לה...

אבל בלי קשר, למה להעביר אותו ולא את הילד הלא מרביץ?
מה השיקולים?

 

[SMADAR55]

צודקת . אפשר להעביר את הילד שאינו מרביץ.

צריך פשוט לנסות.

 

[SMADAR55]

אפשר להתייעץ עם מיכל דליות טלפונית. יש לה

תמיד עצות טובות.
יש לה תכנית רדיו בגל"צ או רשת ב',

 

[מלאת תקוות]

גם ב103

אבל היא מיעצת לגבי ילדים רגילים ,לא?

 

[SMADAR55]

נכון, אבל עדיין שווה להתייעץ בנושא הפרדת החדרים

או עם מי כדאי להתייעץ בנושא.
היא יודעת גם להפנות לאנשי מקצוע מתאימים.

 

[SMADAR55]

מצב קישור לאתר של התכנית ב- 103

http://103fm.maariv.co.il/programs/page.aspx?c41t4nzVQ=IM&cntrVQ=EMG