מיכל..
לגבי הפרידה

מיכל.. ../images/Emo41.gif לגבי הפרידה

כל כך מבינה מה שכתבת למטה כתשובה לאחת מהצד. גם אני אומרת שאני עוברת פרידה, ולא יודעת בעצם למה אני מתכוונת באמת, לעומקם של הדברים. כי מצד אחד אני מתחברת לחיים הרבה יותר מאשר לפני שלוש שנים לדוגמה, אבל מצד שני פתאום יכולה להיות נפילה כזו, בלי שום אזהרה, בלי שום סימן חיצוני. במיוחד אני מרגישה את זה כאשר יש שמחות. אני מתחילה לשמוח ומוצאת את עצמי בסופו של דבר עם דמעות ועצב. בכלל יש לי תחושה ששריר של שמחה הוא אותו שריר של דמעות. זה נושא מאד מעניין, תחושת הפרידה.
 

מיכל@בר

New member
היי הלן... אותם בלגנים גם אצלי...

יכולה להיות שמחה אמיתית בדיוק כמו שיכולה להיות נפילה אמיתית ולא צפויה. כזו שלא יודעים מאין תגיע בכלל. אוהבת את התיאור שלך על שריר השמחה ושריר הדמעות. ובעיקר, מזדהה איתו המון. על הפרידה עוד אחשוב, למה אני מתכוונת ואוכל לשתף יותר.. עדיין באמת לא ברור..
 
מיכל והלן יקרות. יודעת על מה אתן

מדברות.ואפילו עדיין לא תמיד יודעת על מה אני מדברת.... ועניין השריר הזה בכלל עושה לחשוב..... ולי בתוך הנפילות, טוב להרגיש שיש את מי לשתף.... וזה כמו מקדם הגנה שמרגיע קצת גם ברגעי שמחה. שתהיה לנו שבת רגועה וללא שרירים
 

מיכל@בר

New member
עדנה חמודה, באמת לא תמיד יודעים

איך להגדיר תחושה, ואולי לא תמיד צריכים להגדיר. זה איזה תהליך שעוברים, בלי שמות... שבת טובה ורגועה גם לך
 

רחלי27

New member
השימחה והצער.

חבר שלח לי פעם שיר שבדיוק ניכנס לי לחריץ הפתוח בלב האבל. אני מעתיקה אותו כאן. שמחתך הוא צערך שהוסר הלוט מעל פניו. הבאר אשר ממנה צחוקך ממנה יעלה , לא אחת קיוות את דימעותיך.. אכן...ככל שיעמיק לחצוב בך איזמל הצער-תרב השימחה. והגביע אשר נימזג בו היין, האם לא נכוה בלהבת הקדר? והנבל המרעיד נימי לב סתרים, האם לא נחתך בלהב האומן? עת תעלוז הבט אל לבבך וראה: אשר מביא לך שימחה פעם היה מקור לצערך! עצבות כי תעטוף הבט שוב אל לבבך וראה: בוכה אתה על אשר היה פעם אושרך! יש שיאמרו נעלה השימחה על הצער, ואחרים יאמרו לא, כי נעלה הצער על השימחה. ואני אומר השניים כרוכים ירדו לעולם! וכי יתארח אחד מהם איתך על שולחנך, דע כי האחר נם על מישכבך! אז שנדע רק שימחה! ושיהיה לנו את הכוח להיתמודד עם הפתעות הצער בחיינו! שבת שלום לכם חברים רחוקים. רחלי.
 

מיכל@בר

New member
שמחה ועצב מתערבבים להם....

השיר נגע, כל שורה בו מעוררת מחשבה. תודה ושבת שלום גם לך.
 
אז זהו בדיוק מה שהתכוונתי

גירוד המקום הכואב הזה, קילוף השכבה (המסכה?) בא עם השמחה...האושר. האסוציאציה שבאה לי אז היתה שמקור הדמעות של האושר והשמחה הוא מאותו כיס דמעות. אהבתי גם אני את השריר המשותף. ואולי זו הנשמה ששומרת עלינו..שעושה את המאזן. ככל שהשמחה בלב גדלה היא מאפשרת לנו להתמודד עם עצב יותר עמוק. ןאז לא צריך להבהל מהנפילות. הן חלק מהספירלה. הן חלק משמחת החיים שחוזרת ללב. הן חלק של אותו הדבר - החיים...האהבה. חושבת אולי...הפרידה שמדברות עליה, היא פרידה משלב. מקליפה בבצל. ממסיכה נוספת. נשל שנופל. כאילו מתחיל שלב עמוק יותר של עיבוד מחדש...של חיפוש תשובות...של הבשלה שבת שלום
 

מיכל@בר

New member
אין לי ספק שהפרידה היא שלב,

שלב בתהליך ארוך, ואולי באמת עיבוד מחדש, עמוק יותר, בשל יותר, עדיין תוהה....
 
למעלה