מילה אישית לענתי

ronnyw

New member
מילה אישית לענתי

הי ענתי, אני שמחה עבורך שאימך משתחררת היום הביתה. אם אני מבינה נכון, היא סיעודית לחלוטין. לא יוצאת מהמיטה, לא תמיד מגיבה, תלויה לחלוטין בהאכלה וכו'. זה הזמן למצוא עזרה. את לא יכולה להמשיך ככה לבד. את חייבת מישהו לחלוק איתו את העול, או לחילופין למצוא לה סידור מוסדי. (כמה פעמים כתבת ש"כשיגיע הזמן..." הזמן הגיע !!!) ואני יודעת שזה ממש לא ענייני, אבל כולנו בפורום למדנו להכיר אותך ולעקוב בדאגה אחרי מה שקורה איתך, ולכן אני מרשה לעצמי. ( מה דעת החברים האחרים בפורום?) מייחלת לכן לטוב !!
 

ענתי44

New member
רוני יקירה ../images/Emo24.gif

זה כן עיניינך מהסיבה הפשוטה כי אני נתתי לך את הרשות לומר לי הכל. להראות לי את צידו השני של המטבע. זה מה שאנחנו כאן אחד בשביל השני. ואת כדרכך בקודש צודקת. אז מה שעשינו זה שהעברנו את השעות חזרה לחברת השירות ( תרגע גרשון לא אנקוב בשם החברה) ואנחנו הוספנו שעות ונביא אחר הצהריים עזרה של מטפלת מיומנת שעבדה בבית אבות בתשלום. במקביל יש בידי רשימה של מטפלות באזור מגוריי שכולן מקצועיות ועובדות לפי שעה.לכל מקרה. אני גם אתחיל בהליכים לקבלת רשיון עובד זר, אם כי אני רואה בזה מוצא אחרון. בשיחה משפחתית החלטנו שבית אבות לא בא בחשבון. לא שיש לי חלילה וחס משהו נגד אבל חשבנו שהכי מתאים לנו זה בבית.נכון לעכשיו כשאני איתה עם עזרה מתוגברת ואם יהיה צורך אז עם עובדת זרה. תלוי בנסיבות ( לא של אמא אלא גם שלי בחיי האישיים) אני מתרגשת נורא כי אחותי מביאה אותה באמבולס בדרך הביתה.
 

sreuveni

New member
הבאת עזרה/עובדת זרה

שלום ענתי, מזמן לא הייתי כאן, אך מפעם לפעם התעדכנתי. שמחה לשמוע שאימת חוזרת הביתה. גם אני חושת שהבית הוא המקום כל עוד אפשר. אך אני מחזקת אותך בעניין של העזרה. מאז שיש עובדת המצב פחות בלתי נסבל. וגם זה טוב. חזקי ואמצי, שיר
 

שריוש2

New member
ענתי.....

שמחה מאוד שאמך סוף סוף חוזרת הביתה! עשיתם טוב שהחלטתם להשאיר את אמא בבית כל עוד אפשר. גם לנו היו לווטים שכשיגיע הזמן, האם לשלוח את סבתא למוסד, או להשאירה בבית. החלטנו שמוסד זה לא בא בחשבון, כי מי יודע איך יטפלו בה שם? האם היא תהיה מאושרת?? בבית היא מקבלת את הטיפול המסור והטוב ביותר שאנחנו יכולים לתת לה, והיא גם נמצאת בסביבה מוכרת לה, ביחד עם האנשים המוכרים לה, ולכן החלטנו שסבתא תטופל בביתה, וגם תמות בו, והבאנו עובדת זרה. כשיש עובדת זרה טובה הכל נראה אחרת. מאז שהגיעה אלינו עובדת זרה טובה, ירד מעלינו הרבה לחץ ויש לנו שקט נפשי. אנחנו כמובן באיים לסבתא כל יום לכמה שעות, מבקרים אותה, רואים שהכל בסדר ואז הולכים. אני זוכרת את התקופה שלא היתה עובדת כמה זה היה קשה. ועכשיו כשיש עובדת טובה, הכל נראה אחרת. כמובן שאנחנו לא שוכחים מסבתא ובאים לבקרה, אבל אנחנו ממשיכים בחיינו, ויש לנו יותר זמן לעניינים שלנו. סבתא מטופלת היטיב, שקטה, לא חסרת סבלנות ומסתדרת טוב מאוד עם העובדת.ואנחנו יוצאים מביתה בראש שקט שהיא נמצאת בידיים טובות.
 

ronnyw

New member
ןעוד מילה לענתי...

קראי את מה שכתבה שריוש, קראי את מה שכתבה אסתר אלוני (שמום מה בתחתית העמוד, למרות שהתגובה עדכנית) קראי את מה שכתבו אלף אחרים. קחי עזרה הביתה ל- 24 שעות. לא חמש, לא 12, לא חצי יום, לא שעות אחר הצהרים. 24 שעות שבהן יעזרו לרחוץ, להאכיל, להפוך (פצעי לחץ, את יודעת), לקנות (אגב, מה את עושה עם קניות? את שבויה בביתך?),לנקות, לנשום !!!! למה ההתעקשות? זה לא כי את לא מספיק טובה, זה לא כי את מזניחה אותה, זה לא כי הטיפול כרגע לקוי. אם לא עכשו - אימתי??!!!!
 

שריוש2

New member
מסכימה עם כל מילה....

בתחילת המחלה של סבתא היה בין אמא שלי ואחיה סכסוך. הם לא דיבר יותר משנתיים, עד שמישהי קישרה ביניהם ושוב חזר הקשר. במהלך השנתיים האלו דודי טיפל בסבתא לבדו (מכיוון שאחותו השנייה, היתה דופקת לא ברזים ופשוט לא באה). לפני כמה זמן כשדיבר עם אמי סיפר לה שבמהלך הזמן הזה הוא היה נאלץ לנעול את סבתא בבית וללכת למכולת כי לא היה מי שייקנה להם אוכל. ומסכימה עם רוני. כדאי לך לקחת עובדת זרה ל-24 שעות, ולא כי ת לא טובה או משהו כזה. מהודעותייך בפורום אני רואה כמה את מסורה לאמך ומטפלת בה עם המון המון אהבה. פשוט עובדת זרה תוריד ממך הרבה לחץ, ותאפשר לך להמשיך ולחיות את חייך. לפני שאנחנו הבאנו עובדת זרה, אמי ואחייה טיפלו בסבתא 24 שעות מסביב לשעון, והיה להם ממש קשה. לקלח, לתת כדורים, להשכיב אותה לישון. עכשיו כשיש עובדת,יש להם זמן לנשום, להמשיך בחייהם וכמובן לבוא ולבקר את סבתא. החלמה מהירה לאמך ושתהיה שבת שלום
 

ענתי44

New member
שריוש2 יקרה../images/Emo24.gif

את כל הזמן מדהימה אותי מחדש. ביכולת הנסוח שלך, בחוכמת ובעומק דבריך, ברגישות, אנושיות ותבונתך ובאהבתך למשפחתך בפרט ולכולנו בכלל. אשראי משפחתך שזכתה בך,,,, אשראי וטוב לנו בפורום שאת בין חבריו. את מצליחה מאוד להשפיע עלי. למשל בעניין לא להרגיש רגשי אשמה. בזכותך בעיקר אני מרגישה יותר שלמה עם עצמי. ומה שאת וכל האחרים כותבת נכון. אם יש משהו ששיכנע אותי שמקומה של אמא, למרות שהיום למשל יש יום קשה, בבית!!!!!!! הוא מה שקרה ביום חמישי כשהגיעה הביתה מבית חולים. הנסיעה הקצרה באמבולנס התישה אותה והיא ישנה במיטתה. מאחר ואני צמתי את צום ט' באב והתרוצצתי כל היום להכין את הבית לכבודה נמנמתי גם אני כשאחותי בבית.מציצה מידי פעם על אמא. לפתע זינקתי ממיטתי בבהלה והלכתי לחדר של אמא. אחותי הרגיעה אותי שאמא ישנה . אני ביקשתי להושיב אותה על הכסא כי היתה עם עיניים פתוחות. כשהרמתי את הסדין חשכו עיניי. כל אצבעות כף רגלה היו מכוסות בנחיל נמלים קטנטנות. זעקתי לאחותי שתבוא כי לרגע חשתי בסרט אימיים או חשבתי שבגלל הסחרחורת מהצום אני הוזה. כבר יומיים שאחותי ואני כל הזמן בודקות בבהלה את גופה. גם אחרי שמיגרנו את הנמלים. מקומה של אמא בבית. במקום בו חיה שנים רבות. בבית בו חלקה אהבה ללא גבול עם אבא, ואיתנו. בטוחה ונאהבת. בעברי הרחוק למדתי בסמינר להוראה.אני זוכרת מאמר שלמדתי " חסך אימהי", ( של בולבי אני חושבת) שפוסק שעדיף לילד לגדול אצל אמא גרועה ולא בפנמיה הכי טובה. ככה אני מרגישה לגבי אמא, אלא כמובן, אם מבחינה רפואית היא תצטרך בית חולים, מקומה בבית. לגבי עובדת זרה עדיין יש לי כמה הסתייגויות. מאחר שיש החמרה במצבה של אמא ואני מודעת שאני רק בשר ודם ולא לעולם חוסן... אז אני מכינה את הניירת לעובדת למקרה. ש... במידה ואני אראה שאני קורסת למרות העזרה שאני אקבל או שהטיפול שלי לא מספק את צרכיה של אמא, או כשיגיע היום השמח ובמצבי האישי והתעסוקתי יחול שינוי אני אביא עובדת זרה. אני מודה לך ולאחרים על הדאגה הכנה ועל התמיכה הגדולה .
 

שריוש2

New member
ענתי...

כמה שאת צודקת. ומקומה של אמא אכן בבית. אני (אישית) מתנגדת למוסדות, כי אתה אף פעם לא יודע איך יטפלו ביקירך שם. אםיהיה לחולה קקי בחיתול, אולי ישאירו אותוככה עם הסירחון, שיירקב...ועוד כל מיני דברים, שאני לא רוצה לחשוב עליהם בכלל. בבית, עם האנשים הקרובים לחולה, הוא מטפל את הטיפול הכי טוב. וכמו שאמרת, גם אם אין אמצעים משוכללים לטיפול בחולה, זה עדיין עדיף מאשר מוסד עם אמצעים כאלו אבל טיפול גרוע והזנחה של החולה. כבר קרו דברים מעולם. אני ראיתי בטלוויזיה מס' מקרים של אנשים מבוגרים שמשפחתם שמה אותם במוסד, והם נמצאים שם ממש בתת תנאים, ממש בתנאים מזעזעים, ולמשפחהאומרים שהכל בסדר איתם, בעוד שהיא בכלל לא מודעת למצבם ולתנאים הגרועים שהם חיים בהם. שיהיה שבוע טוב ושקט
 

zs1957

New member
שמחתי לשמוע שאמא חזרה הביתה

היי ענתי. ברוך בואה הביתה של אמא. טוב שהחלטת לקחת עזרה כי את לא תוכלי לשאת בנטל הזה בעצמך.כעת תפעלי לקבלת עובדת זרה ל- 24 שעות. זה תהליך ארוך וכדאי להתחיל כעת. לגבי פצעי לחץ. ראשית את זכאית לקבל אחות מהיחידה להמשך טיפול שתבוא ותדריך אותך כיצד יש לטפל בפצעי לחץ. לאמא שלי יש מזרון מיוחד שקנינו מיד שרה , ומיטה מתכוונת שהשאלנו מיד שרה. הטיפול בפצעי לחץ נעשה בעזרת גרנופלקס משחה או פלסטרים. יש להפוך אותה כל שעתיים מצד לצד.אני מורחת לאמא שמן על הפצעים שהפיזיוטרפיסטית נתנה וזה פשוט נהדר.בנוסף לפתוח חיתול לשעה ולהשאיר את הפצע להתאוורר.כמו כן הייתי ממליצה לך לקחת פיזיוטרפיסטית ומרפאה בעיסוק כדי להפעיל אותה. אנחנו עושות את זה פעמיים בשוע לאמא והתוצאות טובות מאד. זהבה שחם
 

ענתי44

New member
תודה מעומק הלב../images/Emo23.gif

על העיצות החכמות והדאגה של כולכם. פצעי הלחץ כבר נראים יותר טוב ומחר מגיעה אחות לביקור בית והדרכה. וכל השאר צודקים שאני זקוקה ליותר עזרה ואני , אחרי שאלמד בנשמתי את המצב החדש של אמא ואדע מהן צרכיה וצרכיי אשיג את העזרה הזו. כפי שכבר כתבתי, אני אתחיל בהליכים לאישור עובדת זרה, אבל, זו תהיה האופציה האחרונה שאבחר.
 

zs1957

New member
שמחתי לשמוע שאמא בבית

היי ענתי, ברוך שובה של אמא הביתה. מקווה שהעצות שנתתי לך בקשר לפצעי הלחץ יעזרו. אם יש שאלות נוספות אשמח לענות. אני שמחה שהגעת למסקנה שיש להכניס מטפלת שתסייע לך בטיפול באמא. תבדקי טוב טוב מי נכנסת, האם יש לה מיומנות בטיפול בחולה סיעודי דמנטי,האם יש לה סבלנות והעיקר שתהיה אמינה ,ישרה ותאהב את אמא. טוב שהתחלת כבר בתהליך הבאת עובדת זרה מאחר ואת יודעת כי לא יהיה מנוס להכניס בקרוב עובדת זרה שתטפל באמא ואת תוכלי להמשיך בחייך הרגילים, לצאת לקניות,לקופת חולים, ולהיות שקטה שמטפלת נאמנה מטפלת באמא בזמן שאת נעדרת מהבית. בהצלחה במשימה. זהבה שחם
 

zs1957

New member
דעתי זהה לשלך

היי רוני, מאחר ואנחנו מכירות טוב את ענתי. היא תגיע לבד למסקנה שהיא לא תוכל לטפל לבד באמא שהיא חולה סיעודית ולא יהיה מנוס מלהכניס עזרה הביתה. לפי דבריה זה מה שהיא תעשה. נאחל לענתי הצלחה במשימה והעיקר שתמצא עובדת טובה ומסורה לאמא שלה. זהבה שחם
 

ענתי44

New member
תודה לכן

אני עדיין רועדת ממה שקראתי בוואלה על הרעבת הקשישים. עד לאן נגיע עד שתקום סערה ציבורית? לא מבינה... מדובר בהורים שלנו. באבות והאימהות המייסדים את המדינה הזו. פשוט ארץ אוכלת יושביה
 

שריוש2

New member
מסכימה איתך..

דברים רבים שמתחוללים במדינה פה, הם פשוט הפקרות לשמה. כשקרה מה שקרה עם חולי הסרטן, והם הפגינו ליד משרד ראש הממשלה, אמי אמרה עד מתי המדינה תמשיך להפקיר כך את אזרחיה?? מה שהולך פה זו פשוט הפקרות, ועד שהאזרחים פה לא יתעוררו ויחוללו פה כזאת מהומה על כל ההפקרות שיש פה, על מה שהולך פה, ואיך שדברים מתנהלים פה הממשלה לא תתעורר.....
 
למעלה