נכון שיש דברים משותפים לאמהות ודברים ששמענו
מהאמהות שלנו, אבל יש הבדל בין הדור הזה שמחנך יותר על שוויון על קבלה על כבוד הדדי מאשר הדור של ההורים שלנו שהיה דור של חינוך פטריאכלי שהאב או האם הם המחליטים. ילד נולד לעולם ורוצה להרגיש תחושת שייכות תחושה שהוא תורם. וזה מתחיל במשפחה, אם נותנים לו תחושת מועילות ותחושת שייכות הוא יגדל עם התחושה הזאת. למשל לשתף אותו בגיל צעיר כשהוא עוד רוצה, לתת לו מטלית ביד שיעזור בסידור הבית ולעודד כל דבר שהוא עושה. אם זה בקניות לבקש ממנו להביא את המצרכים שרשומים ברשימה. ולעודד כשהוא מצליח לסחוב בקבוק שמן לבדו - לעודד במילים כמה גדלת איזה חזק אתה. וכמה אתה עוזר מה הייתי עושה בלעדיך. לשתף במה שקשה ולתקשר לשמוע גם את הילדים. מאוד חשוב. כשקר לקחת את הסוודר בתיק אם הילד לא רוצה וכשיהיה לו קר לתת לו. לא להגיד אמרתי לך שיהיה לך קר. הילד גדל בניסוי וטעייה, הוא למד מה העולם ואיך הוא מתנהל. אם העולם מתנהל בצעקות וגערות הוא יהפוך לאדם צעקן. אם ידברו אליו בשקט ובנחת הוא יקח את המודל של הבית.