מיליון חדשות - ברוכות הבאות

[H T S]

מיליון חדשות - ברוכות הבאות ../images/Emo13.gif

אני יודעת שאני נעלמת מידי פעם א-ב-ל הפשושה שלי כבר חודשיים עם האזניים ובא לי

אני מגישה כ"כ רע שהיא סובלת...עכשיו אנחנו בטיפול אינטנסיבי חדש. והגדולה שלי (3 ש') כנראה רק עכשיו נזכרה שיש לה אחות חדשה (7 ח') וממש קשה לי עם ה"דווקא" וכל המרדנות ויש ימים שממש עובר עלי קשה. ולמה אני מספרת לכם את כל זה: כי ה"מלך" שלי יוצא להשתלמות מהעבודה עוד שבועיים ל-5 ימים ל"וינה" והוא פשוט קנה לי גם כרטיס וכך אמר "את באה נקודה - יש לך מספיק זמן לדאוג לסידור לילדים". אז אך מספרים לגדולה אם בכלל? אך עוזבים (מצד אחד אני מאוד מחכה ומצד שני אני יודעת שיהיה לי קשה). ושאלת השאלות אך שומרים שם...עד שהיגעתי ב"זעת אפי" ל-63 אני ממש לא רוצה לעלות בחזרה ושמעתי שיש שם עוגות שחבל על הזמן ובכלל אני אוהבת לאכול - זה לא חדש לנו - נכון? שבוע נפלא ו"רזה"

 

[טיפוטף]

קודם כל אלה צרות טובות!

אני הייתי באותו מצב בדיוק לפני חודש - נסיעה ש"נכפתה" עלי לתורכיה ומיד אחריה (אחרי 10 ימים) לפאריז. פעם ראשונה בלי הילדים. מצד אחד ידעתי שיהיה כייף, ומצד שני ככל שהתקרבנו לתאריך זה נראה לי כמו "יום הדין". כל פעם שנזכרתי בכך שנשארו רק עוד X ימים לקראת הטיסה, הרגשתי כזאת עצבות... ולמה אני מספרת לך את כל זה, לא כדי לבאס אותך עוד יותר, להיפך: תאמיני לי, איך שהגעתי לנתב"ג (וזה עוד היה לישן) - שכחתי מהכל. פשוט את נכנסת לפאזה אחרת. לפעמים טוב שמכריחים אותנו לעשות דברים. הילדים הסתדרו מצויין. אלה היו נסעיות מאוד קצרות, כמו שלך. לי יש טראומות ילדות מזה שההורים שלי היו נוסעים כל שנה לחודש חודשיים ומשאירים אותי ואת אחי עם סבתא לא משהו... אבל 5 ימים? תאמיני לי שהם לא מספיקים אפילו להתגעגע. הקטנה תסתדר מצויין, זה בטוח, אם היא רגילה להורייך או להוריו של בעלך, אם לא זה כמובן הזמן לעשות מרתון כדי להרגל אותם. הגדולה - דווקא יכולה להנות מכל העניין (בפרט אם מבטיחים לה הרבה מתנות). בתקופה שלנו גם אפשר לדבר כמה פעמים ביום בטלפון, מה שבעבר היה יקר המציאות... כך שאת יכולה להיות מעודכנת אונליין במה שקורה, וגם לדבר עם הגדולה. ברור שאת חייבת להתחיל לטפטף את זה לגדולה, אי אפשר סתם כך להיעלם לה. אין להם תחושת זמן ברורה בגיל הזה, אז צריך להגיד שזה ממש לזמן מאוד קצר, לתת דוגמא: כמו מיום שבת שהיינו בו בגן החיות, ועד היום וכו'. לגבי הדיאטה אני במקומך בכלל לא הייתי מודאגת. באירופה הולכים הרבה ברגל, מוציאים אנרגיה, אני אישית רק מהדאגות והעצבים לפני נסיעה שוכחת לאכול כמה ימים. פשוט תזכרי כל הזמן שאת בדיאטה, שחבל לקלקל, ותשתדלי לשקלל קלוריות, כך שאם אכלת יותר מידי בבוקר תותרי על צהריים (כלומר תאכלי אבל ארוחה קלה כמו סלט וכו').

 

[אתי אתי]

התגעגענו, ושמחים לשמוע על החדשות

אני אתייחס יותר לאיך שומרים שם, כי אין לי נסיון של פרידה יותר מ 24 שעות מהחבר'ה... אז ככה. קודם כל מתכוננים. האם יש מאכלים שקוראים אחד לשני? או בצורה אחרת האם את יכולה לאכול מעט מהם? למשל עוגה, אם כן אז פשוט תגדירי לעצמך כמות מסויימת ביום, תהני ממנה משו משו, ותשאירי קצת למחר...אם לא תשקלי לותר לגמרי עליהם, כי להסתובב כל הזמן עם חשק לעוד מוריד מההנאה של הטיול. בכל אופןנשמע שזה יעשה לך רק טוב, אשרייך.

 

[שיפסלה]

איזה כיף ../images/Emo160.gif

בטח שלסלפר לגדולה. אבל אני חושבת ששבוע (ואולי פחות) לפני הנסיעה זה מספיק. ולא עכשיו. הרי אין לה עדיין את חוש הזמן שלנו יש. אני בטוחה שהילדודס יהיו בידיים חמות ואוהבות ולא כ"כ צריך לדאוג להם. בעיקר אם הם נשארים במסגרת. אם הגדולה תמשיך ללכת לגן גם כשלא תהיו היא לא כ"כ תרגיש בחסרונכם. לך בטח יהיה יותר קשה מאשר לילדים. אבל 5 ימים זה ממש לא הרבה. אז אל תדאגי. ולגבי לשמור: תשתדלי לאכול ארוחות קלות: ירקות וסלט. אמנם זה לא השפע של הארץ אבל באירופה לא חסר. ודגים גם משביע גם לא "כבד" מבחינה קלורית. ותרשי לעצמך מנת צ'ופר - עוגה אבל בתמורה תלכי המון. עדיף ללכת ברגל מאשר להסתובב בתחבורה ציבורית. מקווה שמזג האוויר יהיה נעים ויאפשר לכם ללכת ברגל תיהני!

 

[אמא של דפנה]

הנה טיפים בשבילך על איך שורדים

1.בטח לספר לגדולה - לא להעלם לה בלי שתדע בדיוק איפה אתם. 2. להכין מלאי מתנות קטנות (יש נפלאות בהכל בדולר) לכל יום ואם אפשר אפילו פעמיים ביום - ושמי שהיא נשארת אצלו יתן לה אחת בבוקר לפני הגן ואחת כשחוזרים ולדאוג לצרף לזה פתקה או אריזה מפתה עם בפנים נשיקה חמה, חיבוק וכל מה שאת יכולה לחשוב עליו. גם ממתק ארוז מקסים הינו מתנה. 3. לדאוג שתוכלי להתקשר אליה יום יום בשעה קבועה הידועה לה (הזדמנות נפלאה להתחיל ללמד שעון אם אינה יודעת). 4. 5 ימים באמת אינם נוראים אבל לילדה שלך הם יראו כנצח שלא לדבר עליך שבטח זו פעם ראשונה שאת עוזבת אותה ליותר מכמה שעות במשך היום. 5. להכין לה תמונה של אבא ואמא שתמיד תוכל להביט בה בשעת הגעגועים. 6. למי שהיא נשארת איתו - לדאוג לתת דיווח מלא ושוטף על כל מה שהיא רגילה אליו או יותר טוב יהיה אם אותו מישהו יוכל להשגיח על הילדים בביתכם שלכם - כלומר הוא ילון אצלכם במקום לקחת את הילדים אליו וככה לילדה לפחות תהיה הפינה הקבועה שלו. אם אין אפשרות שהוא ילון בביתכם לא לשכוח אף פריט ממה שהילדה אוהבת: הכרית שלה, השמיכה, ספר, חפץ מעבר וכל מה שעולה בדעתך אפילו אם מדובר בנעלי בית וצעצועים. 7. עוד יותר חשוב להכין מתנות קטנות לילדה מאחיה כדי לא ליצור אצלם קנאה כמו שאת מספרת שקיימת ואז קשה לך. ופשוט בימים שלך קשה לתת לילדה את המתנה הקטנה ולהגיד לה שאח שלה חשב עליה כל היום וזה מה שהוא בחר לה בחנות. נשמע מצחיק - תאמיני לי כי בשטח זה עובד. ולעניין האוכל משאירה את הבמה לאתי שלנו. והכי חשוב חופשה נעימה - נשמע שאת זקוקה לזה. ונתראה אחרי החופשה.

 

[H T S]

תודה על העצות - אני אשתמש בהן!

 

[קלריסה]

../images/Emo24.gif