מילים אחרונות לסיום...
בנין בן 4 קומות בת"א, בקומה השלישית,בצד המזרחי, יש חדר עם 13 מחשבים, בשורה האחרונה במחשב הקיצוני ביותר, יושב בחור שפוף מול מחשב. המילים שיוצאות לו מבין האצבעות מספרות סיפורים, לו, לאנשים אחרים, לאף אחד, הוא הוציא חלק ממנו לעולם לומר את מה שישב לו על הלב, הוציא את הילד הרע. בפעמים האחרונות כשהוא כתב, הוא גילה שהוא כבר לא עם השאר. הוא התפרק ולא נותר לו מה לומר. "leper נוזל לי מבין האצבעות, הוא אומר מילים ריקות מתוכן כי הוא מימש את עצמו, את כל מה שהיה בי והפנמתי הוא הוציא, הוא עזר לי מול הצד החייתי שבי, לקבל איזון. leper נולד בכאב לעולם מציאותי והמילים שלו\שלי יצאו מהכאב הזה, כאשר אני כותב בשמו אני מוצא צדדים אפלים בי. יותר מידיי אנשים התקרבו לצדדים הללו. האביב מגיע, ואיתם נדידת האווזים, הוא מביט עלי יודע שאין לו מקום אצלי. אני מניח לו לעוף, לנדוד איתם. הוא יחזור בחורף הבא. בחורף שלי."
בנין בן 4 קומות בת"א, בקומה השלישית,בצד המזרחי, יש חדר עם 13 מחשבים, בשורה האחרונה במחשב הקיצוני ביותר, יושב בחור שפוף מול מחשב. המילים שיוצאות לו מבין האצבעות מספרות סיפורים, לו, לאנשים אחרים, לאף אחד, הוא הוציא חלק ממנו לעולם לומר את מה שישב לו על הלב, הוציא את הילד הרע. בפעמים האחרונות כשהוא כתב, הוא גילה שהוא כבר לא עם השאר. הוא התפרק ולא נותר לו מה לומר. "leper נוזל לי מבין האצבעות, הוא אומר מילים ריקות מתוכן כי הוא מימש את עצמו, את כל מה שהיה בי והפנמתי הוא הוציא, הוא עזר לי מול הצד החייתי שבי, לקבל איזון. leper נולד בכאב לעולם מציאותי והמילים שלו\שלי יצאו מהכאב הזה, כאשר אני כותב בשמו אני מוצא צדדים אפלים בי. יותר מידיי אנשים התקרבו לצדדים הללו. האביב מגיע, ואיתם נדידת האווזים, הוא מביט עלי יודע שאין לו מקום אצלי. אני מניח לו לעוף, לנדוד איתם. הוא יחזור בחורף הבא. בחורף שלי."