מילים -טריגר-

[skeptic]

מילים -טריגר-

חזרתי מארוחת החג של משפחת שליט וחברים ליד ביתו של ראש הממשלה בירושלים. לא יודע למה אבל לי זה נראה כמו כינוס מחזור. חברים, בני משפחה, פעילים, כמה סלב'ז, עתונאים, טלויזיה (חלקה בשידור חי), פיתות, זיתים (ירוקים ושחורים), מים מהברז, תפוחים (בכמות כמו ימי השבי של גלעד), תאנים למתיקות מאורח קיבוצניק, דיבורים, עוד דיבורים, אנשים עם שלטים/פלקטים (בד"כ סגורים/מקופלים), אנשים עם רעיונות, פּפּ טולק עם פעיל מרכזי שלא ממש עודד אותי, פניה נואלת לראש הממשלה, נאומים קטנים והמון המון עצב. הזמן, הזמן לא עוצר מלכת. גלעד עדיין לא איתנו. גלעד עדיין לא חופשי. גלעד עדיין בחזקת חטוף/שבוי/נעדר. העסק מתנהל בחלקו לפי צרכי התקשורת. אז יופי, יש כיסוי, יש הישג קטן בשידור חי. משעה 18:30 עד בערך 20:30 (כשהסתלקתי) היו כמה עשרות אנשים שממש שהו במקום, הרבה עוברי אורח שעצרו לרגע/שניים/יותר והרבה עוברי אורח שמיהרו לביתם/בית הכנסת, קבוצה גדולה של סטודנטים אמריקאים שעוצרת - מקשיבה - מקבלת הסברים, מועמד לראשות עיריית ירושלים שמפגין נוכחות, המון סימפטיה ועדיין... גלעד עדיין לא איתנו. גלעד עדיין לא חופשי. גלעד עדיין בחזקת חטוף/שבוי/נעדר. מילים. יש הנחה שגובה להבות המאבק נקבע ע"י המשפחה כשמפעם לפעם יש פעילויות של אנשים/גופים אחרים שפועלים בדרך שנראית להם נכונה למען המטרה החשובה. מי החכם שיודע מהי הדרך הנכונה לפעול? לאיזה גובה יש להרים את הלהבות? מה הסיכון בכל פעולה בעבור גלעד ומה הסיכון האפשרי של כולנו מחוסר פעולה או מפעולה כזאת או אחרת. מה משדרת הממשלה לעם? מה משדרת הממשלה לחיילים? אומרים שיש מצב שמשפחת שליט יודעת יותר מאשר אנחנו. האמנם? האם להפסיק כל עזרה מוניטרית/כלכלית לעזה? האם להרוג את מנהיגי החמאס? האם לעשות מעשה צבאי כלשהו? מה התוצאות האפשריות של כל פעולה לגבי בטחון התושבים בעוטף עזה ובערים סביבה? מה וכמה חשיבות יש לשקט ששורר בנגב המערבי/מערבי צפוני לעומת החושך של גלעד בכילאו? האם הגיע הזמן שכולנו נצא לרחובות, בברכת משפחת שליט או בלעדיה, ונעשה מעשה חזק (וחוקי) שמדבר בקול צלול למען גלעד? האם זו הדרך הנכונה? מה המנהיגות עושה? הרי זו אותה מנהיגות שאנחנו, אנחנו בדרך הדמוקרטית, בחרנו שינהלו את חיינו. האם בכלל המנהיגות שלנו קובעת או שכל ה"משחק" הזה בעצם מנוהל ע"י אנשים אחרים עם אג'נדות שאנחנו לא מבינים אותן, שאנחנו סולדים מהן. ועדיין... גלעד עדיין לא איתנו. גלעד עדיין לא חופשי. גלעד עדיין בחזקת חטוף/שבוי/נעדר. ומה יהיה לנו? צום יום כיפור ליד בית ראש הממשלה למען גלעד? סוכת גלעד (כמו שלארוחה החג קראו ארוחת גלעד) בסוכות ליד בית ראש הממשלה שבה נקבל את העולים לירושלים ונקבל אהבה מכולם וגלעד עדיין שם בעזה? נחלק סופגניות מרות וסביבונים נושאי 4 אותיות "ג-ל-ע-ד" (והמומחים ימצאו לאותיות פירושים) בחנוכה? האם שוב ושוב נקרא באתרים על "גם החג הזה נקיים את ______________ (מלא את החסר) מול מעון ראש הממשלה בירושלים."? החסרים צמיגים במדינה שהעשן והסרחון שיצאו מהם כשיעלו באש יגיעו גם אל הממשלה? החסרים בארץ דרכים ראשיות שניתן לחסום אותם ולשתק את המדינה כדי לקרב את חזרתו של גלעד הביתה? האם זה בלתי אפשרי לפרוץ את לב העם ובעזרתו לחולל את השינוי הנדרש בממשלה? ועדיין... גלעד עדיין לא איתנו. גלעד עדיין לא חופשי. גלעד עדיין בחזקת חטוף/שבוי/נעדר.

 

[dariayaari]

שלום לך,

אני עונה לך ממקום של מי שפעילה בסיפור הזה חודשיים, שלושה בערך. אני מאד מאמינה שלחץ בלתי פוסק על מקבלי ההחלטות יביא את התוצאה הרצויה. לחץ בלתי פוסק, ולחץ שגובר וגובר וצובר תאוצה כל הזמן. אנחנו בכלל בכלל לא צריכים לשאול את עצמינו מה ואיך צריכה הממשלה לעשות. התפקיד שלנו מסתכם בהפעלת לחץ ותו לא !! עלינו לדחוף אותם לפעולה. לא יזיק אמנם גם לצעוק להם שיקחו קבוצת אנשים בתשלום, שיעסקו אך ורק בנושא זה. {כי היום האדם היחיד העוסק בגלעד שליט, הינו עופר דקל, ואף הוא עושה זאת בהתנדבות.} אבל בגדול, אנחנו צריכים למלא את התפקיד שלנו, ולעשות אותו הכי טוב שאפשר. ושוב, התפקיד שלנו לא לתת להם רגע מנוחה !!!! כמו שיש משמרות בירושלים ליד ביתו של אולמרט, כך גם עלינו לקיים משמרות בתל אביב ובכפר סבא. בתל אביב מול ביתם של ברק וציפי לבני, ובכפר סבא מול ביתו של גבי אשכנזי. ומה נימת היאוש אשר אני שומעת בדברייך?! אנחנו נחזיר את גלעד !!! חשבתי שזה ברור....

 

[יונה1]

כפר סבא??? אשכנזי???

נו באמת דינה. ממתי במדינה דמוקרטית משליכים על רמטכ"ל אחריות לסוגיות מדיניות-פוליטיות? מי למען השם זורק אצלכם רעיונות וכמה הבנה פוליטית יש לאותו הוגה רעיונות????

 

[dariayaari]

אממממ......

.....צדקת.....עם סגול מתחת ל-ד' ול-ק'.

 

[יונה1]

יופי... אז אם כך אשאל גם שאלה נוספת

מה בכלל הטעם ומה הערך המוסף של עמידה מתחת לביתו של ברק, אם במהלך ההפגנה אתם נותנים לו אפשרות לרדת אליכם ולמרוח אתכם במנטרות אותן הוא משמיע כבר שנתיים? הרי המשטרה לא היתה עוצרת אתכם אם הייתם משמיעים שריקות וצעקות ולא נותנים לו להשמיע את דבריו. יוצא מכל "ההפגנה המדומה" שלכם, שפשוט סיפקתם לברק עוד במה אחת ועוד מיקרופון אחד כדי להרגיע את הציבור מעל ראשכם ולמרוח אותו בסיסמאות הנבובות והלעוסות. את אותו תרגיל בדיוק הוא עשה לחבריו המשוחררים של גלעד, שבמקום להפגין מתחת ללשכתו, רצו להסתחבק איתו (מן הסתם, כניחוש שלי, הם אפילו חזרו הביתה מצויידים בצילומים שלהם מחובקים איתו). לתומי חשבתי שעמידה מתחת לבתים של מקבלי ההחלטות נועדה להביך ולהלחיץ אותם, ולא על מנת לנהל איתם דיאלוגים סחבקיים שאין מאחוריהם כל חדש, או כל עשייה. דווקא התיאור המצויין של הסקפטי, לגבי "ארוחת החג" מול אולמרט, משקפת גם את דעתי שלי. אכן לא נותר אלא לחכות ל"סליחות" ביום כיפור, ל"סוכת גלעד" בסוכות, ל"נטיעת עץ" ע"ש גלעד בט"ו בשבט וכך הלאה. (אהה... ובסוף כמובן יגיע יום ההולדת הבא שלו עם אינפלציית הפעילות בכל רחבי הארץ, וגם עוגה במצפה הילה) . לצערי, כך נראות מסכות חג בקיבוץ, או בתנועת נוער, ולא פעילות מחאה שנועדה להזיז משהו.

 

[dariayaari]

היי, ולא הסתחבקנו איתו,

שאלנו שאלות בהחלט מביכות, אך לו הייתי אני לפחות מתכוננת לבואו, הייתי מכינה יותר שאלות נוקבות/מביכות. בהחלט הרגשתי שהחמצתי, החמצנו, הזדמנות פז. מה גם, שלחצנו את ידו לשנה טובה.....וכן, בהחלט עמד לנגד עיני המפגש שלו עם החברים של גלעד, אבל רק בדיעבד. התרגשנו. נפלנו במלכודת של "אישיות רמת מעלה יורדת לדבר איתנו, איתנו פשוטי העם". אנחנו לא מנוסים יונה. נדמה לי שאף לא אחד מאיתנו מורגל בפעולות מחאה כגון אלה, וזו התוצאה. אני כתלמידתך, מדברת ומסבירה מה עלינו לעשות - מחאה - ומה עלינו לא לעשות - מדיטציות, ריצות, צעדות, שירה בציבור, וכו'. גם עם ג'ואי רוזנפלד, אני משוחחת במיילים בדיוק על דברים אלו. אבל גם אני חסרת ניסיון, ואמנם שמבינה, אך קולי אינו חזק דיו. עד כדי כך שלפעמים עלי לצבוט את עצמי כדי להיות בטוחה שאני פה, מפגינה. האם תיהיי מוכנה להרצות בפנינו?

 

[יונה1]

יאמר לזכותך, ואני אומרת את זה במ-ל-ו-א ההערכה

שאת מאד ישרה והגונה ואפילו מוכנה להודות בטעויות (מאד נדיר במחוזותינו). לא קרה שום נזק, אדרבה.... נצלו את זה לטובתכם. בפעם הבאה שאתם מוחים נגדו, אם ירד אליכם שוב, תשרקו במשרוקיות, תצרחו ואל תתנו לו להשמיע אפילו משפט. לתקשורת תסבירו שכבר שבעתם הסברים והבטחות (אפשר אפילו להדפיס פליירים עם ציטטוטים קודמים שלו), ותגידו שהפעם, בניגוד לפעם הקודמת לא באתם ללחוץ את ידו לשנה החדשה, אלא ללחוץ עליו לשחרר את שליט... קחי בחשבון שהוא לחיץ בנושא, עובדה שההתבטאות הראשונה שלו היתה ש"לא פודין שבוי" ויתר הבבלאט התיאולוגי המטומטם. לאחר שזה הושמע ע"י כרמלה מנשה ברדיו, הוא לא חזר מעולם על השטות הזו, אלא התחיל לזרוק הבטחות שנעשה הכל וכו'... אז תהליך ההתבגרות הפוליטית שלכם יקח קצת זמן ותלמדו דרך טעויות והפקת לקחים. לדעתי זה הרבה יותר יעיל מפגישה איתי שתהיה מלווה בצעקות וויכוחים. הרי אני חושבת שכבר קיבלתי די והותר את תפקיד המנוולת בספור הזה (גם אם למרבה הכאב, בכל החודשים האחרונים אני יושבת בעמדת ה"אמרתי לכם"... הרי אילו היינו מתדיינים על נושא תיאורטי ולא על חיי חייל, הייתי אפילו יכולה לספוק את כפי בנחת. אבל במקום להרגיש מנצחת על צידקת דברי לפני שנתיים, פשוט ליבי כואב מהתמימות והטפשות). כמו שכתבתי לך, ארצה בשמחה בפני החבורה הירושלמית וגם אצרף אלי פדוי שבי. למרות שאני בספק רב אם יש מה לחדש לחברה של משמרות הקבע (שאת ואני שייכות אליהן). מדובר באנשים שקלטו מיד איפה המפתח ומה נדרש לעשות. הרי אין לייותר אנרגיה וכוח כל פעם מחדש (כבר למעלה משנתיים), לריב עם אנשים הזויים מפריחי בלונים, יוזמי ה-888 והשרים בציבור.

 

[יונה1]

עוד שאלה

את חושבת ברצינות שיש לי בכלל תחילתה של שפה משותפת עם מישהו שיוזם: "מעגל מדיטציה לשליחת אנרגיה של אור ואהבה למען שיקום בריאותו הנפשית והגופנית של גלעד שליט. וגם אימון יוגה והתבוננות פנימית אשר יוקדשו לגלעד שליט חופשי בריא ושלם. או אפילו שיעור יוגה לפעוטות בגיל 2.5 – 3.5 בגן "דגנית"?

 

[dariayaari]

לפחות יושבי הכיכר הם לא ג'ואי רוזנפלד

 

[יונה1]

אל תזלזלי בג'ואי

הוא בהחלט ממוקם אצלי במקום הראשון באולימפיאדת הפעילות ההזוייה. הישג לא מבוטל לאור הפעילויות השונות והמשונות בהן נתקלתי בשנתיים האחרונות.

 

[dariayaari]

תודה יונה,

וראוי לציין כי יושבי הכיכר כבר לא תמימים כשהיו, אך עדיין..... את אומרת שנלמד לאט לאט, אבל גם את יודעת שאין זמן לאוניברסיטה עכשיו. עם זאת ממש מבינה אותך, זה באמת מתיש. ישנה בחורה, אחת מהכיכר ששמה הדר. אני מדברת איתה, מעבירה לה את משנתך שהפכה למשנתי, והיא מקבלת. יש את אורן שגם הוא נראה לי מסכים לדרך. מאחר ויושבי הכיכר הם אלו האחראים לרוב הפעילויות/הפגנות שנעשות, והם בערך 10 אנשים, אשב איתם באופן מסודר, ואסביר להם מה נכון לעשות. אבדוק כמה הם פתוחים ללמוד, ונראה אחר כך. כמובן שאוכל גם להקריא בפניהם את עבודת המחקר שלך. טוב, אז זה מה שאעשה בינתיים. פניתי גם אל אורי שחק, וביקשתי גם ממנו לדבר איתם/איתנו. בכל זאת יש יותר כבוד אל מי שהיה בשבי מאשר אלי, וגם כי דעתו כדעתך. אז זהו בינתיים......ותודהה....וכן, מאד מאד חבל ועצוב שלא הקשיבו לך ועדיין לא מקשיבים. זה מזכיר לי את השיר על וינסנט ואן-גוך. " they did not listen, they do'nt listen still, perhps they never will" מצטערת על השגיאות אם ישנן......

 

[דן בן תרצה]

הדר, ודנה ועיינה ואורן מככר רבין

חבורת "מחכים לגלעד" המתייצבת/מתיישבת כל ערב בככר רבין בתל-אביב היתה גם החבורה היוזמת ומארגנת של עצרת "מבקשים סליחה מגלעד", שלפני יום-הכפורים וגם שותפה פעילה מאד בארגון העצרת בכרם שלום ביום א' ה-19.10 . אל תזלזלו בהם ! אם כי ישנם הרהורים גוברים והולכים מה שוות כל היוזמות האלו והעצרות האלו, שאינן משפיעות כהוא-זה לא על ראש-הממשלה בישראל ועל שרי-הממשלה, ולא על המחזיקים בגלעד שליט ברצועת-עזה, ועל הנותנים להם הוראות מתוך הרצועה או מדמשק. מה לעזאזל יביא את גלעד שליט הביתה סוף-סוף ?!

 

[שדוןלילה]

תהיות

מה בעצם אפשר לעשות למען גלעד שליט? המצב מאוד לא פשוט. את כותבת על מאבק. אבל מאבק במי? בשר הבטחון? איזה הצעות אנחנו יכולים להציע לו, בעצם? כל האפשרויות רעות: 1. להטיל סגר כלכלי מוחלט על עזה ולהרעיב מליון פלסטינים לחלוטין עד שישחררו את שליט. לא ממש קל לעשות כזה דבר, האו"ם.. בצלם.. בעיה. גם לא כ"כ יעיל, הרעב רק יאחד אותם וישיג תוצאה הפוכה. 2. לשחרר את כל מי שהם דורשים שנשחרר, ולהסתכן בזה שהתאבון שלהם יגדל בעקבות ההצלחה ושבשנה הבאה תהיה ארוחה למען משה/אריק/מוטי למשפחת לוי או כהן או משפחה אחרת. ואולי אולי אינתיפאדה חדשה עם 400 הרוגים. לא ריאלי. 3. לנסות לשחרר את גלעד בפעולה צבאית, אבל לצערנו החיים לא דומים לסרטים ופעולות כאלה לא מצליחות בדרך כלל. 4. להפיל את שלטון החמאס. הלוואי... אבל בממשלה הזו זו לא נראית לי אפשרות מעשית. עם כל הצער, הנייה ואבו מאזן הם יריבים אבל לא אויבים, ואבו מאזן הוא דמות רצויה לשלטון הנוכחי. 5. אולי האפשרות הכי ראלית - לחטוף אישיות פלסטינית בכירה (איסמעיל הנייה?) ולדרוש את גלעד תמורתו. הבעיה בזה היא שבפעולה כזו בוודאות יהיו הרוגים בצד שלנו. אגב, אני אדם רגיל שהגיע מהעמוד הראשי.. ואני כותב ממקום אמיתי, ומקווה שהשאלה הזו לא תתפרש כסוג של הקנטה. כי זו לא. אבל את כותבת על שליטה בגובה הלהבות... להבות באיזה מקום ונגד מי? אנחנו לא נלחמים אחד בשני, הממשלה שלנו היא זאת שאמורה לעזור לנו ולייצג אותנו. מה אפשר וצריך לעשות - ולא נעשה?

 

[skeptic]

קטונתי

מקבלי ההחלטות בנושאים שכתבת הם האנשים שנבחרו לכך ואפילו אם הם מורחים ודוחים אין מה לעשות. הכדור בידיים שלהם וההחלטה היא שלהם. לגבי גובה הלהבות הכוונה היחידה היא למעשים כדי להראות לממסד כמה אנחנו רוצים את גלעד בבית. אנחנו לא נלחמים אחד בשני אבל זה נראה כאילו הממשלה נלחמת על הכל פרט מאשר על מה שחשוב ואולי על זה שווה להילחם. ממש לא נראה שהממשלה עוזרת לנו או מייצגת אותנו אלא עסוקה רק בהישרדויות ולא במהות חיינו. מה אנחנו יכולים לעשות? כל דבר שיצליח להעיר את אלו שישנים שם למעלה ומחכים למשיח.

 

[נגיעוT]

קטונתי

מהחלטות הרות גורל כאלו בתור האנשים מהרחוב אנחנו יכולים לבא ולצעוק גלעד עדיין לא פה להזכיר יום יום שעה שעה כדי שמקבלי ההחלטות לא ישכחו אותו ולו לרגע

 

[יונה1]

קשה להאמין מלי!

הרי לפחות עד שגלעד יחזור יהיה לי שוב ושוב ושוב ויכוח סמנטי (ובעיקר עקרוני) איתך. אנחנו חיים בדמוקרטיה ואני ממש לא מתנדבת להיות עבורך "האיש מן הרחוב" כפי שאת מציגה אותי!!! אני אזרחית במדינה דמוקרטית ובתור שכזו יש לי עוצמה שעולה אף על זו של אותם אלה שבחרתי לייצג אותי. אם רק יתחילו אותם "האנשים מהרחוב" הללו להבין עד כמה רבה עוצמתם, אולי הם יפסיקו להתרפס בפני "נבחריהם", ויתחילו לדרוש מהם תשובות ועשיות של ממש. מעבר לויכוח הסמנטי הותיק והמאד מאד פתאטי ביננו, לי יש לא מעט קבלות על נצחונות כ"אשה מן הרחוב" על "מקבלי ההחלטות". כמה יש לך?

 

[ראובן הירושלמי]

כמה הרוגים ונכים גבו ה"נצחונות" שלך?

כמה הורים שכולים? אוי ואבוי לנצחונות כאלו.

 

[שדוןלילה]

לצעוק זה אמצעי, לא פתרון.

צועקים כאמצעי, אמצעי שצריך להשתמש בו כשיש הרגשה שהנושא נשכח. ותאמיני לי, אף אחד לא שכח. מדברים על גלעד שליט באו"ם, בפגישות עם האמריקאים, איפה לא. אבל מה התשובה לשאלה? מה אפשר לעשות? אין לישראל ביד שום קלפים. לחמאס נוח עם זה ששליט אצלם. ישראל לא תוקפת בעזה או מפילה את השלטון שלהם, וזה מוריד מהם המון לחץ. גם בעניין האסירים הפלסטינים יש להם תשובה להמונים שרוצים פתרון: התשובה היא חטיפות. לכן לדעתי הם גם מציבים את תג המחיר הבלתי אפשרי שלהם, הם פשוט לא רוצים עסקה. כי אחרי העסקה תבוא תקיפה ישראלית. אנחנו צריכים ללמוד מהמקרה הזה לקח לעתיד... בינתיים, הדרך היעילה היחידה (לדעתי) היא באמת לחטוף אישיות פלסטינית בכירה, ופשוט להעלים אותה בכלא עד ששליט ישוחרר. ושוב, הבעיה היא שצעד כזה יעלה לנו בהרוגים. אבל אולי בכל זאת בכיוון הזה צריך למקד את הלחץ.

 

[dariayaari]

אנחנו איננו יכולים

ואין בידינו מספיק אינפורמציה לאורך ולרוחב כדי שנוכל להשיא עצות למקבלי ההחלטות. זה משהו שחייבים להבין, ולחדול מההתעסקות בכך. התפקיד שלנו מאד ברור ומאד ממוקד. לדרוש מהם למלא את חובתם. לדרוש מהם למלא את חובתם. לדרוש מהם למלא את חובתם. נחמד מאד שהם מדברים פה ומדברים שם, נחמד מאד שתמונתו של גלעד יושבת על שולחנו של אולמרט, נחמד מאד שהם לא שוכחים, באמת נחמד. ואם כל כך איכפת להם, איך זה שלא מינו אדם או יותר שכל עיסוקו/עיסוקם יהיה במה שנקרא: "תיק גלעד"?

 

[דן בן תרצה]

לא לדרוש מהם. לאלץ אותם !

לדרוש מהמחליטנים אנחנו דורשים כבר יותר מ-800 ימים. מה שלא הצלחנו לעשות זה לאלץ אותם. לאלץ אותם. לאלץ אותם (להכריח ! לא להשאיר להם ברירה אלא) לעשות את המתבקש כדי שגלעד יחזור הביתה: יש גם בתוך הממשלה מי שיודע מה צריך לעשות, שמחר גם זה כבר לא יהיה מספיק. אבל הוא במיעוט בין השרים. צריך לגבות אותו (ואינני מאנשיו או מאנשי מפלגתו !), כדי שיהפוך ממיעוט לחלק מרוב שרי-הממשלה, שיבינו, ויחליטו: המחיר הנדרש היום תמורת גלעד שליט הוא עדיין לא מלוא המחיר שיידרש מחר-מחרתיים-בעוד שנה-שנתיים - - - (לפני שנתיים המחיר שנדרש כדי להחזיר את גלעד הביתה היה הרבה יותר נמוך מזה שנדרש כיום) אלא אם הוחלט שמיתוס רון ארד איננו מספיק, וצריך להוסיף לו את מיתוס גלעד שליט. ולאלץ לא מאלצים רק במשמרות מעוטות משתתפים, אם כי חשיבותן ישנה ל"תחזוקת" הנושא בזכרון-האנשים, הצבור.