ש"מלפפון" ביוונית עתיקה משמעו בכלל עגבניה.... לגבי "ברדלס" אני לא ממש בטוח שהמקור הוא יווני. אולי התכוונת ל"ברדס"? מילים נוספות שאפשר להוסיף לרשימה: המילה "ערכאות", שמשמשת בעיקר בדו-שיח המשפטי. המילה נגזרה מן המילה היוונית "ארכון". באתונה הקלאסית היו כמה וכמה ארכונטים, שלכל אחד מהם היה תפקיד מוגדר. לאחד מן הארכונטים, היתה הסמכות לעמוד בראש הדיקסטריון, בית-המשפט, וכך התגלגל המונח גם לעברית. המילה "אוכלוסיה", שמקורה במילה היוונית "אוכלוס", שהייתה בעלת גוון שלילי ביחס למילה "דמוס". השתמשו במילה "אוכלוס" כדי לתאר את האספסוף, העמך, התושבים שכללו גם את מעמד הגרים והעבדים ולא רק את האזרחים שבפוליס. המילה "קלפי", הינה מילה מאוחרת יותר, מן התקופה ההלניסטית. תפקידו של ה"קלפיס" אז, היה זהה לתפקידו כיום: כלי לאיסוף קולות בהצבעה.
אני דווקא שמעתי (וראיתי) שהמילה ממנה "מלפפון" נגזר משמעה "מלון"... יש גם את אכסניה - מקום בשביל הזרים (השורש כסנ-). גם מקור השם "דורון" ביוונית. כרגע זה מה שאני זוכר.
המילה "עגבניה" מגיעה מלשון עג"ב. קראתי שבצרפתית היא נקראת pomme d'amour - תפוח האהבה - ואם כך, ניתן לראות את הקשר... בהתחלה, אגב, המושג נחשב גס והועלו הצעות כמו "בדורה" (מערבית) או "אהבנייה" (קצת יותר מתון).
והוא מגדל עגבניות בנגב (בקשר לעג"ב- מעניין מה הוא עושה עם העבניות האלה). בכל מקרה הוא אמר שאליעזר בן יהודה רצה לקרוא ככה לעגבניה אך המילה בכלל לא נכנסה לשפה העברית. לפי דעתי בכלל השפה העברית התחילה להגזים- האקדמיה ללשון רצתה לקרוא לווקמן "שמעוני". יש גבול עד כמה שאפשר לחדש שפה.