מילים

[רק רוצה שיקשיבו לי]

מילים

פעם הרגשתם שהמילים שלכם חסרות משמעות? שלא משנה מה תגידו ובאילו מילים תשתמשו? גם אם תבחרו במילים הכי עוצמתיות וחזקות שיש? כאילו שהמילים נבלעים בקירות או שהאנשים שמולכם פשוט לא שומעים אתכם? או שזאת רק אני?..

 

[הידיעה הלא מוחלטת]

ברור

יש מצבים שבהם התחושה היא שלא משנה מה אומר 'לא שומעים'. מי שנמצא מולי גיבש את דעתו, שומע אבל לא מקשיב. כדי להקשיב צריך 'לצאת מעצמנו' ולהיות לכמה רגעים עם מי שמולנו. רובנו לא מצליחים לעשות זאת. מעדיפים להשמיע ופחות לשמוע. דרך אגב, זה גם ענין תרבותי - נטייה ישראלית.
אבל וזה אבל חשוב. אם את מרגישה שזה קורה לך במצבים שונים, עם אנשים שונים, השאלה החשובה היא האם יש משהו שאת יכולה לעשות אחרת. כי הדרך שבה אנחנו מתקשרים חשובה לא פחות מהתוכן. כלומר, צריך להקדיש תשומת לב לדרך העברת המסר לא פחות מאשר לתוכן שלו.

 

[sarne]

מלים

אולי אני מרגיש את הקירות, שהזכרת, שבולעים את המלים, אבל אני מרגיש אותם קרובים יותר אליי: אני מרגיש לרוב שאני זה שנכשל בליצוק לתוכן משמעות, במיוחד כשאותה המשמעות צריכה לבוא ממני, מתוכי. אני חושב שניתנו לי הזדמנויות, גם אם ספורות, לדבר על אוזן קשבת אבל גם אז... נו, נכשלתי.

עכשיו המחשבות שלי כל כך לא מסודרות, האמת, אז אני לא בטוח שההודעה תצא מובנת יותר מדי. הציטוט "not with a bang, but a whimper" מטייל לי כל הזמן בראש. אולי כביטוי לבליעה הנ"ל: המחשבה יכולה להיות "באנג", אבל עד שהיא יוצאת, שלא נאמר מגיעה לצד השני... נכחדת היא כליל.

אולי לא משנה באיזה מלים משתמשים ובאיזה לא, אבל הבחירה בין מלים ובין דממה היא קריטית. זו המסקנה שלי מהחיים בינתיים.

אז אני מניח שהעצה הכי בסיסית היא: "תמשיכי לבחור במלים". זה לא שהן לא הפילו קירות, חומות אפילו, בעבר. מי יודע.

אולי עדיף בשלב הזה לבקש ממך לפרט למה את התכוונת? אני חושב שהשאלה הכי מעניינת הולכת משהו כמו "על מה תרצי לדבר עם מישהו שבאמת יקשיב לך?". אבל היא מעניינת בעיקר כי קשה לענות עליה.

 

[רק רוצה שיקשיבו לי]

תודה לכם,

הבעיה כאן בפירוש לא אצלי כי אני יודעת לבטא את עצמי. בקשר למה אני אומרת אני לא אפרט כאן אפשר בהודעה אם תרצו. אבל אם בן אדם בא ואומר "אני צריך עזרה" , אז מה יש לא להבין? יש יותר מזה אבל שוב אני לא אחשוף את זה בפורום עצמו. ולפעמים הגבול שבין לבחור במילים לבין לבחור בשתיקה נהיה מאוד מטושטש בשבילי, כי גם כשאני מדברת וצועקת לא שומעים, אז זה מרגיש כאילו אני שותקת גם תוך כדי דיבור.

 

[הידיעה הלא מוחלטת]

מדאיג

משהו בדרך שאת מנסחת את הדברים מכווץ לי את הבטן, בהנחה שמה שאת כותבת אותנטי.
תחושה של בדידות רגשית (יתכן שיש לך חברים וחברות ), חוסר הבנה ובעיקר מצוקה - כי ביקשת עזרה ולא נענית.
תכתבי כאן בפרטי למי שתמצאי לנכון - כדי שתוכלי לקבל את הסיוע שאת זקוקה לו. אם תבחרי שלא לעשות כן, יש ארגוני סיוע לכל דבר וענין - לחלקם את יכולה לפנות באופן אנונימי בין אם דרך הטלפון, או האינטרנט לדוגמא : ער"ן (1201) http://www.eran.org.il, סה"ר : http://www.sahar.org.il
מה שחשוב הוא שלא תישארי לבד בקושי הזה ולא משנה מה טיבו.

 

[רק רוצה שיקשיבו לי]

להירגע,

אני לא יודעת אילו סרטים רצו לך בראש אבל אני לא במצב קטסטרופלי, כן זה קשה להרגיש לבד. אבל יש לי ניסיון בזה ואני גם ידועה כבן אדם ששורד, כל החיים אני שורדת. אז אני אהיה בסדר.
מצד אחד אני לא רוצה להוריד מהקושי שלי מצד שני אני לא רוצה שזה יתפרש לכיוונים מוגזמים ממה שזה. אבל תודה על הדאגה. אני מתחילה אוניברסיטה בשנה הבאה ככה שיש לי מטרה ואני בדרך להשיג אותה.. אני אהיה בסדר.. ובקשר לאתרים האלה, אין לך מושג כמה פעמים נכנסתי אליהם בעבר. אבל זה לא נותן מענה אמיתי לפחות לא לי, וחלילה, אני לא מזלזלת בהם אבל.. כל אחד עם המענים והצרכרים שלו... אין לי בעיה לפרט יותר בהודעה פרטית..

 

[הידיעה הלא מוחלטת]

תודה שאת מרגיעה אותי

אני שמחה לקרוא שיש לך מטרה להשיג. אינני יודעת היכן תלמדי אך בחלק מהאוניברסיטאות ישנן קליניקות של טיפול נפשי. לא, זה לא אומר שאת בהכרח זקוקה לפסיכולוג . לפעמים, הקשבה מקצועית מקלה. טוב לקרוא על היכולות ההישרדותיות שלך.
אני מקווה שהחתימה לא משקפת יותר מדי את מה שעובר עלייך.

חג שמח!

 

[קטנית בפסח]

לא יודעת הרבה מה לומר, רק...

חיבוקים

אנחנו תמיד פתוחים לשמוע במה שתרצי לשתף.

 

[schlomitsmile]

בהחלט
מניחה שמתישהו זה קורה כמעט לכל אחד,
אבל לאנשים שמשדרים על תדר שונה
זה קורה מן הסתם יותר,
וכשזה קורה רוב הזמן, זה מתיש ומייאש.

מזכיר לי, כשה

שלי היה בן 7,
שאלה אותו הפסיכולוגית שלו:
"קורה לך לפעמים בביה"ס, שאתה מרגיש שלא מבינים אותך
ואתה לא מבין מה רוצים ממך?"
הוא השיב:"לא" ואחרי רגע הוסיף:"לא לפעמים" (כלומר תמיד וכל הזמן...)

אנשים מדברים בשפות שונות גם כשלכאורה הם מדברים באותה שפה מבחינה לשונית.
מה שכדאי לשכמותנו לעשות, מנסיוני, זה לחפש סביבות (כגון הפורום הזה

) שיש בהן
אנשים שמדברים על תדר שונה (יחסית לרוב הציבור).
זה מעלה את הסבירות לפגוש אזניים יידעו לשמוע אותנו.

 

[קטנית בפסח]

לא שהמילים חסרות משמעות... אלא שהקהל חסר האוזניים הנכונות

כפי ששלומית כתבה, זה עניין של סביבה...
וכאשר אנחנו אחרים, הסביבה ה"כללית" לא תמיד מתאימה לנו