מילכוד 22
היי
אני אשתף אתכם במחשבות שלי..מעציב אותי ומתסכל קודם כל שיום שישי אני אמור לנוח להרגע..להתנתק מכל השבוע יום שבת..צריך לעצור..והמחשבות שלי בגלל כל הסיטואציה לא עוצרות..וכרגע אני לא מוצא דרך לעצור את זה כי איך שזה נראה הההיון שלי מוטל בספק לכאורה והרגש שלי מבולבל אולי...יחד עם זאת תחושת האני האמיתי שלי שרואה את העולם לא..יש פה התנגשות ואתם לא ממש מבינים נכון?
אנסה להסביר...
אני עכשיו חושב שרואים אותי ולא רואים אותי..כלומר רואים מי שסביב לפחות שאמור לעזור לי..אם זה המדריכת שיקום , העו"ס השיקומית , מנהלת אנוש. המנהלים של הקהילה ששייכת לנגישות ישראל..רופאים..כל מה שאני אקרא לו המערכת...ואולי גם חלק מהחברים בקהילות...שאני בהן.
מה זו רואים ולא רואים? רואים שאני נפגע נפש...בצורה כזו או אחרת יש לי כמה וכמה איבחוני עבר איבחון נוכחי רק הפרעת אישיות בביטוח לאומי זה סכיזופרניה בכלל..בכל מקרה רואים יותר הרבה יותר הפרעה..ופחות רואים נכות פיזית וקוגניטיבית למרות שיש לי בגדול מחלת נפש אחת מולה יש 18 אבחונים פיסיולוגיים וירידה קוגניטיבית שבקרוב תיבחן מחדש להעריך אם יקראו לילד דמנציה מסוג כל שהוא ( כרגע מאובחן הפרעת זיכרון כללית ) .
את הנכות הפיסית קשה לראות ..רופא יכול לראות מגבלות כאלה ואחרות היניים אוזניים מוח גב עור ועוד כאמור הרבה איבחונים..ביטוח לאומי אפילו כבר נתן נכות לצמיתות וכרגע אני עושה החמרת מצב לאחר שעם עצמי אני מתחיל לקבל שהקוגניציה נפגעה ואי אפשא לחזור אחורה..
את זה לא רואה המערכת..ומפה מתגלגלות בעיות..אני מסביר מה קורה לי...בכל תחום גם במקומות שאני מכיר טוב מהם כי יש לי יותר ניסיון..ואיתו ידע. גם במקומות שתקשרתי איתם ואחד מהם שיקר על דברים שאמר..זה מסתובב שאולי אני כמובן לא הבנתי נכון לא פרשתי נכון וכדומה..התחושה שלא מאמינים לי פשוט. וזה מתסכל..מאוד מתסכל..
באתי לקבל עזרה גם להבין את עצמי להתמודד עם עצמי ..זה נכון..מבחינת יכולת לתקשר עם אחרים בצורה יותר טובה..בעיקר אנשים ביום יום..להגיע למקום שיותר יכולות שלי מקבלות מקום..יותר ראיה חיובית יותר לשחרר את העבר...יותר להיות האני שמעבר לפגיעה האני האמיתי ששורד מתחת לכל הריסות החיים שלי ורוצה לצאת..האני שעוזר לאחרים, האני שמתפלל על כולם ומתפלל שכל הדברים הרעים בעולם יגמרו..לא רק לי לכולם כי אני מאמין שלשנות אותי לא מספיק...או אתכם יקיריי..נכון אנו נפגעי נפש...ויש מנה לשפר אבל יש לא פחות לשפר את היחס אלינו...אני בטוח שאתם מבינים אותי..מאוד מבינים
אז יוצא מצב..שאני לא חש שאני מובן, גם אמרה לי העו"ס אני לא מבינה מה אתה מנסה לאמר לי...המנהלת של אנוש..בשיחה ארוכה על דברים שקרו כולל ששיקרו לי ( אלוקים עדי שכך היה אתם מכירים אותי שאני אומר את הכל שפכתי כל דבר שעיתי לטוב ולרע..) מסובבת את זה שזה אני ואני צריך לקבל את העולם כמות שהוא ולא לנסות להלחם..כאילו אני מישהו או משהו מיוחד..כאילו שרק אאצלי יש בעיות...וזה שאני אומר אני יודע את כל זה...יחד עם זאת אני מנסה שתבינו שעברתי דברים ש95% אולי מהאוכלוסיה לא עברו אוקיי 80% ...ואני עובר דברים..נפשית פיזית קוגניטיבית..רק לפני שלושה ימים בשיחה עם הרופאה לאור זה שיש לי פיגמנטיצה ברשתית העין..אמרה זה משהו חמור שלרפואה אין מה לעשות איתו הרבה..כמה זמן לפגיעה ממשית ביותר בראיה? לא יודעים חצי שנה או עשור....כיוםאין משהו שמונע את זה ולא מונע או מטפל בירידיה קוגניטיבית...אז לא יודע תגידו אתם האם המקרה שלי קצת חריג לעומת אחרים?
ומה בקשתי שיבואו איתי לועדה של ביטוח לאומי להעיד רק על המצב הקוגניטיבי שהם רואים רק זה...בנתיים מסרבים. מבקש שיקצרו תהליך של בית דין בעיניין החובות רק לקצר לא יותר ושיקבעו את הסוף לשלם כל החיים הפטר ? סבבה תנו לחיות מה שנשאר בכבוד ובלי הלחץ הזה..
וטיפול שיניים שמתעכב ..זה הכל ..וזה כי מי שכבר מטפל בי שם יודע שאני נפגע נפש ומתייחס ככה...ותוקע אותי במעגל הזה ..שאומרים לי מהמטרה שתהיה עצמאי אבל ברגע שיודעים במוסדות שאני מולם שאני בשיקום אז הם מתנהלים איתי אחרת...מלכוד 22 אמרתי..? אמרתי...
מעבר לזה זה עמוק טיפה יותר...אני אדם מאמין..אולי לא ממש מקיים מצוות אבל מאוד מאמין...וגם שם אני במיעוט בחברה..לא מבינים את התפיסה שלי...או זורקים דברים שבלי דעת שלהם הם פוגעניים ואני שותק כי לך תסביר ..
אז אני כבר תוהה אם רואים אותי כאדם בכלל?...את כולי..לכאורה ההגיון אמור להגין כן הם באים לעזור לך...מצ שני האני העמוק יותר מבין שהעולם לא כמו שהם רואים הוא יותר מורכב יותר רע יותר אגואיסטי ..אני מניח שאתם מבינים על מה אני מדבר ושם הזעקה שלי..שעכשיו אני צריך עזרה כי לאמר לי תמתין כמו כולם אתה לא מיוחד זה המחלה גורמת לך לחשוב ככה פשוט מנותק מהאמת ..שהעולם חרא ואנשים חרא בעיקר לנכים ובעיקר לנפגעי נפש..וחלק גדול מהתיקון ההסברתי לציבור כלל לא נעשה..בשום צורה רחבה ..
ובלי זה אני בספק גדול מאוד שישתנה משהו..
אז מה אני אומר לפחות תעזרו לצאת מהחובות, טיפול שיניים, שאקבל הגדלת נכות ושר"מ שמגיעים לי..
והסעה לחוגים ( על זה היה פיצוץ אני הסברתי שקשה לי מ123 ו 4 גם הם חושבים שזה ההפרעה ואני לא צריך הסעה )..
המטרה קצת כבוד לסיים חובות. קצת הנאה וטיפול נכון עם עוזר קוגניטיבי . ..ולהתמודד במלחהמ עם סוכרת וכו' וכו'..
היתר עליי..כרגע למרות הכל שתי נשים מתעניינות בי ..ויש אופציות לפתח מה שחשוב באמת זה קשר זוגי..לפחות יש תקווה..אם כי האמת אחת התישה אותי בשיחות היא מדברת הרבה בפון...עוד לא יודע מה לעשות איתה....
כרגע אני לא מוצא דרך להסביר להם את זה ..הם פשוט מסובבים ככה שמה שאני רואה זה לא מדוייק נאמר ככה...ואם אני אומר שהם טועים אולי אתם תגידו שלא יכול להיות...שנראה לי שמסביבי טעים ורק אני בסדר ...
מלכוד 22
אני יודע שאני מאריך זה חשוב לי..גם לאמר שאני מבין שעוזרים לי ומעשית גם יש תוצאות..עוזרים לסדר ניירת עוזרים לראות כמה דברים בנפשי זה לא שהם איזה משהו שלא עושה כלום ואני מעריך את זה...העיניין הוא רק שרואים אותי בצורה צרה לא הוליסטית ..אין מי שיכול גם מעשית הם מרפאי נפש ..הרופאים מרפאי גוף אלה מערכת בית חולים למשל שיניים שלא קשורים לכאורה..ואין מי שמנצח עת התזמורת ומעל הכל רואה אותי עם כל מה שיש לי ורואה באמת...
וזה כואב ומכעיס ומייאש ומתסכל..ועצוב...הכניס אותי למחשבות שלא מרפות..ומעייף מאוד נפשית קוגניטיבית..היום למשל בלבלתי כדורים מחוסר ריכוז למזלי זה נגמר טוב...
אולי יקבלו אותי לקבוצה שיקומית לא יודע הפסיכולוג שכח מהפגישה שלנו היא נדחתה אולי לא ..
בנתים כן אמרו לי להבנתי לחזור לתיאטרון ותהיה שיחה עם הגורמים יחד...
ויש לי סלט מתיש מאוד במוח ועוד דאגות ומחשבות ופורים היה לא הכי נעים..ערב פורים שעה וחצי דיברתי עם המנהלת במקום להתנתק לשמוח...
יש עומס מטורף שאני על קרוב מידי לקצה היכולת שלי..
נקודת האור שלי זה בעיקר אתם ...אני מאמין שאתם וכנראה אתם היחידים שבאמת ובתמים מבינים מה אני אומר פה...בעצם..ומבינים גם ממה שאני לא אומר או את המשתמע ממה שאני אומר ואיני רואה...בכל מקרה מבינים ולעומק.
עכשיו שכתבתי את הרוב בתקווה שלא סיבכתי אתכם מידי...אומר למי שהגיע עד הנה תודה על ההקשבה...מקווה שתגיבו משהו...גם
ואנסה לנוח באמת לראות סרט בתקווה שקצת אתנתק ואתאושש טיפה..
היי
אני אשתף אתכם במחשבות שלי..מעציב אותי ומתסכל קודם כל שיום שישי אני אמור לנוח להרגע..להתנתק מכל השבוע יום שבת..צריך לעצור..והמחשבות שלי בגלל כל הסיטואציה לא עוצרות..וכרגע אני לא מוצא דרך לעצור את זה כי איך שזה נראה הההיון שלי מוטל בספק לכאורה והרגש שלי מבולבל אולי...יחד עם זאת תחושת האני האמיתי שלי שרואה את העולם לא..יש פה התנגשות ואתם לא ממש מבינים נכון?
אנסה להסביר...
אני עכשיו חושב שרואים אותי ולא רואים אותי..כלומר רואים מי שסביב לפחות שאמור לעזור לי..אם זה המדריכת שיקום , העו"ס השיקומית , מנהלת אנוש. המנהלים של הקהילה ששייכת לנגישות ישראל..רופאים..כל מה שאני אקרא לו המערכת...ואולי גם חלק מהחברים בקהילות...שאני בהן.
מה זו רואים ולא רואים? רואים שאני נפגע נפש...בצורה כזו או אחרת יש לי כמה וכמה איבחוני עבר איבחון נוכחי רק הפרעת אישיות בביטוח לאומי זה סכיזופרניה בכלל..בכל מקרה רואים יותר הרבה יותר הפרעה..ופחות רואים נכות פיזית וקוגניטיבית למרות שיש לי בגדול מחלת נפש אחת מולה יש 18 אבחונים פיסיולוגיים וירידה קוגניטיבית שבקרוב תיבחן מחדש להעריך אם יקראו לילד דמנציה מסוג כל שהוא ( כרגע מאובחן הפרעת זיכרון כללית ) .
את הנכות הפיסית קשה לראות ..רופא יכול לראות מגבלות כאלה ואחרות היניים אוזניים מוח גב עור ועוד כאמור הרבה איבחונים..ביטוח לאומי אפילו כבר נתן נכות לצמיתות וכרגע אני עושה החמרת מצב לאחר שעם עצמי אני מתחיל לקבל שהקוגניציה נפגעה ואי אפשא לחזור אחורה..
את זה לא רואה המערכת..ומפה מתגלגלות בעיות..אני מסביר מה קורה לי...בכל תחום גם במקומות שאני מכיר טוב מהם כי יש לי יותר ניסיון..ואיתו ידע. גם במקומות שתקשרתי איתם ואחד מהם שיקר על דברים שאמר..זה מסתובב שאולי אני כמובן לא הבנתי נכון לא פרשתי נכון וכדומה..התחושה שלא מאמינים לי פשוט. וזה מתסכל..מאוד מתסכל..
באתי לקבל עזרה גם להבין את עצמי להתמודד עם עצמי ..זה נכון..מבחינת יכולת לתקשר עם אחרים בצורה יותר טובה..בעיקר אנשים ביום יום..להגיע למקום שיותר יכולות שלי מקבלות מקום..יותר ראיה חיובית יותר לשחרר את העבר...יותר להיות האני שמעבר לפגיעה האני האמיתי ששורד מתחת לכל הריסות החיים שלי ורוצה לצאת..האני שעוזר לאחרים, האני שמתפלל על כולם ומתפלל שכל הדברים הרעים בעולם יגמרו..לא רק לי לכולם כי אני מאמין שלשנות אותי לא מספיק...או אתכם יקיריי..נכון אנו נפגעי נפש...ויש מנה לשפר אבל יש לא פחות לשפר את היחס אלינו...אני בטוח שאתם מבינים אותי..מאוד מבינים
אז יוצא מצב..שאני לא חש שאני מובן, גם אמרה לי העו"ס אני לא מבינה מה אתה מנסה לאמר לי...המנהלת של אנוש..בשיחה ארוכה על דברים שקרו כולל ששיקרו לי ( אלוקים עדי שכך היה אתם מכירים אותי שאני אומר את הכל שפכתי כל דבר שעיתי לטוב ולרע..) מסובבת את זה שזה אני ואני צריך לקבל את העולם כמות שהוא ולא לנסות להלחם..כאילו אני מישהו או משהו מיוחד..כאילו שרק אאצלי יש בעיות...וזה שאני אומר אני יודע את כל זה...יחד עם זאת אני מנסה שתבינו שעברתי דברים ש95% אולי מהאוכלוסיה לא עברו אוקיי 80% ...ואני עובר דברים..נפשית פיזית קוגניטיבית..רק לפני שלושה ימים בשיחה עם הרופאה לאור זה שיש לי פיגמנטיצה ברשתית העין..אמרה זה משהו חמור שלרפואה אין מה לעשות איתו הרבה..כמה זמן לפגיעה ממשית ביותר בראיה? לא יודעים חצי שנה או עשור....כיוםאין משהו שמונע את זה ולא מונע או מטפל בירידיה קוגניטיבית...אז לא יודע תגידו אתם האם המקרה שלי קצת חריג לעומת אחרים?
ומה בקשתי שיבואו איתי לועדה של ביטוח לאומי להעיד רק על המצב הקוגניטיבי שהם רואים רק זה...בנתיים מסרבים. מבקש שיקצרו תהליך של בית דין בעיניין החובות רק לקצר לא יותר ושיקבעו את הסוף לשלם כל החיים הפטר ? סבבה תנו לחיות מה שנשאר בכבוד ובלי הלחץ הזה..
וטיפול שיניים שמתעכב ..זה הכל ..וזה כי מי שכבר מטפל בי שם יודע שאני נפגע נפש ומתייחס ככה...ותוקע אותי במעגל הזה ..שאומרים לי מהמטרה שתהיה עצמאי אבל ברגע שיודעים במוסדות שאני מולם שאני בשיקום אז הם מתנהלים איתי אחרת...מלכוד 22 אמרתי..? אמרתי...
מעבר לזה זה עמוק טיפה יותר...אני אדם מאמין..אולי לא ממש מקיים מצוות אבל מאוד מאמין...וגם שם אני במיעוט בחברה..לא מבינים את התפיסה שלי...או זורקים דברים שבלי דעת שלהם הם פוגעניים ואני שותק כי לך תסביר ..
אז אני כבר תוהה אם רואים אותי כאדם בכלל?...את כולי..לכאורה ההגיון אמור להגין כן הם באים לעזור לך...מצ שני האני העמוק יותר מבין שהעולם לא כמו שהם רואים הוא יותר מורכב יותר רע יותר אגואיסטי ..אני מניח שאתם מבינים על מה אני מדבר ושם הזעקה שלי..שעכשיו אני צריך עזרה כי לאמר לי תמתין כמו כולם אתה לא מיוחד זה המחלה גורמת לך לחשוב ככה פשוט מנותק מהאמת ..שהעולם חרא ואנשים חרא בעיקר לנכים ובעיקר לנפגעי נפש..וחלק גדול מהתיקון ההסברתי לציבור כלל לא נעשה..בשום צורה רחבה ..
ובלי זה אני בספק גדול מאוד שישתנה משהו..
אז מה אני אומר לפחות תעזרו לצאת מהחובות, טיפול שיניים, שאקבל הגדלת נכות ושר"מ שמגיעים לי..
והסעה לחוגים ( על זה היה פיצוץ אני הסברתי שקשה לי מ123 ו 4 גם הם חושבים שזה ההפרעה ואני לא צריך הסעה )..
המטרה קצת כבוד לסיים חובות. קצת הנאה וטיפול נכון עם עוזר קוגניטיבי . ..ולהתמודד במלחהמ עם סוכרת וכו' וכו'..
היתר עליי..כרגע למרות הכל שתי נשים מתעניינות בי ..ויש אופציות לפתח מה שחשוב באמת זה קשר זוגי..לפחות יש תקווה..אם כי האמת אחת התישה אותי בשיחות היא מדברת הרבה בפון...עוד לא יודע מה לעשות איתה....
כרגע אני לא מוצא דרך להסביר להם את זה ..הם פשוט מסובבים ככה שמה שאני רואה זה לא מדוייק נאמר ככה...ואם אני אומר שהם טועים אולי אתם תגידו שלא יכול להיות...שנראה לי שמסביבי טעים ורק אני בסדר ...
מלכוד 22
אני יודע שאני מאריך זה חשוב לי..גם לאמר שאני מבין שעוזרים לי ומעשית גם יש תוצאות..עוזרים לסדר ניירת עוזרים לראות כמה דברים בנפשי זה לא שהם איזה משהו שלא עושה כלום ואני מעריך את זה...העיניין הוא רק שרואים אותי בצורה צרה לא הוליסטית ..אין מי שיכול גם מעשית הם מרפאי נפש ..הרופאים מרפאי גוף אלה מערכת בית חולים למשל שיניים שלא קשורים לכאורה..ואין מי שמנצח עת התזמורת ומעל הכל רואה אותי עם כל מה שיש לי ורואה באמת...
וזה כואב ומכעיס ומייאש ומתסכל..ועצוב...הכניס אותי למחשבות שלא מרפות..ומעייף מאוד נפשית קוגניטיבית..היום למשל בלבלתי כדורים מחוסר ריכוז למזלי זה נגמר טוב...
אולי יקבלו אותי לקבוצה שיקומית לא יודע הפסיכולוג שכח מהפגישה שלנו היא נדחתה אולי לא ..
בנתים כן אמרו לי להבנתי לחזור לתיאטרון ותהיה שיחה עם הגורמים יחד...
ויש לי סלט מתיש מאוד במוח ועוד דאגות ומחשבות ופורים היה לא הכי נעים..ערב פורים שעה וחצי דיברתי עם המנהלת במקום להתנתק לשמוח...
יש עומס מטורף שאני על קרוב מידי לקצה היכולת שלי..
נקודת האור שלי זה בעיקר אתם ...אני מאמין שאתם וכנראה אתם היחידים שבאמת ובתמים מבינים מה אני אומר פה...בעצם..ומבינים גם ממה שאני לא אומר או את המשתמע ממה שאני אומר ואיני רואה...בכל מקרה מבינים ולעומק.
עכשיו שכתבתי את הרוב בתקווה שלא סיבכתי אתכם מידי...אומר למי שהגיע עד הנה תודה על ההקשבה...מקווה שתגיבו משהו...גם
ואנסה לנוח באמת לראות סרט בתקווה שקצת אתנתק ואתאושש טיפה..