מילמולים
דבר ראשון מעצבן אותי שמזמינים אותי לכל כך הרבה חדי יומים, ובסוף אפילו לא מחזירים לי על נסיעות, ואני צריך להתקשר מיליון פעם לקישור, ואין למי להתלונן, חוצפה!!! לדבר העיקרי, אז ככה: אני מאד אוהב לטייל, וכבר הספקתי להיות ב-50 ארצות (באמת), אני בעל שתי אזרחויות, ולכן נפל בחלקי המזל, הכבוד או איך שתראו לזה, לבקר גם אצל אויבותיה של מדינת ישראל. כלומר הייתי בסוריה ולבנון, בנוסף לירדן ומצרים שבמצב של "שלום" עם ישראל, והספקתי להיות גם כמעט בכל הערים שבפלסטין הכבושה. זכיתי לראות אנשים מקסימים, מכניסי אורחים, וכשהייתי חולה בסוריה זכיתי ליחס והטיפול הטובים ביותר, שקיבלתי אי פעם באחד מטיוליי לעומת יחסם של הישראלים שהיו איתי באותו מלון בהודו, וששאלתי רופא ממשר"ל לבעייתי, כשהנ"ל ביקר במלון, ענה לי אם היית קונה אצלנו את הביטוח הייתי עונה לך. כנ"ל לגבי האירוח בעיר פלסטינאית, הם הלינו אותי אצלם בבית, אף על פי שידעו שבעת שירותי בסדיר (בשנת 92) שמרתי על הכלא בו היו כלואים (כלא זה לא בשטחים), ועד היום לא הוצבתי מעולם בשטחים, יכול להיות בשל שיש לי פרופיל לא קרבי. לאחר הטיול שלי בלבנון לא שירתתי במילואים עד שחזרתי לארץ לאחר שנה בחו"ל (וחזרתי רק לתקופה של שנה וקצת), אף על פי כן בכפייה מנסים לכפות עליי לשרת במילואים, פעם אחת כבר סידרתי מחסנים, לאחר שהייתי אמור לשמור על ישובים, והתווכחתי עם גורמים שונים בצבא, למרות שגם בכך אני רואה כפייה לשרת מטרות שאני נגדם, והן הכנה להתקפה על אנשים חפים מפשע שישנתי בביתם. כרגע אני לא מוכן בשום פנים ואופן לעזור יותר ליהודים להתכונן או להילחם עבורם, אני הודעתי לקצינת קישור, שמבחינתי אני לא יהודי, ואם הם רוצים אני אמיר את דתי למוסלמי, רק כדי שלא אפגע באנשים אלה הקרובים לליבי. שלא תבינו אותי שאני בעד הרג היהודים אני בעד שלום, אבל אני לא מוכן שיפשעו בערבים על טהרת הגנת היהודים. ישראל היא המדינה היחידה לפי מיטב ידיעתי (אולי יש רק עוד אחת), שהיא "דמוקרטית" ובועדת המצפון יושבים נציגים אך ורק מהצבא ופוסלים כמעט כל מי שפונה, חוץ מ-1-2 בשנה, כדי להראות יענו שהם בסדר. במדינה שחרטה על דגלה במגילת העצמאות את חופש הדת, אני לא מבין איך יכולים לכפות עליי שאני יהודי, ולבוא ולעשות דברים נגד מצפוני. ובכלל כשמדברים עם הקצינת קישור היא לא מכירה כזה מושג ועדת מצפון, האם זה קיים בכלל? ואיך יכול להיות שרק לבנות דתיות וחרדים יש מצפון? לכן החלטתי לחזור למולדת השנייה שלי, שם אף אחד לא שואל אותך לדתך. מבחינתי זה כבר סגור שאני לא אשאר במדינת ישראל, אבל אולי אתם האנשים שגרים פה תצילו אנשים שעוד לא חוו את מה שאני, לא לברוח. בקיצור מה לפי דעתכם אני צריך לעשות כדי להימנע מכל המצב הקשה הזה, כלומר לא להגיע למילואים, שאז בוודאי אכנס לכלא מחוסר אדישות, וגזענות הקצינים שבקבע בצבא, שמעניין אותם רק ללקק לקצינים מעליהם.
דבר ראשון מעצבן אותי שמזמינים אותי לכל כך הרבה חדי יומים, ובסוף אפילו לא מחזירים לי על נסיעות, ואני צריך להתקשר מיליון פעם לקישור, ואין למי להתלונן, חוצפה!!! לדבר העיקרי, אז ככה: אני מאד אוהב לטייל, וכבר הספקתי להיות ב-50 ארצות (באמת), אני בעל שתי אזרחויות, ולכן נפל בחלקי המזל, הכבוד או איך שתראו לזה, לבקר גם אצל אויבותיה של מדינת ישראל. כלומר הייתי בסוריה ולבנון, בנוסף לירדן ומצרים שבמצב של "שלום" עם ישראל, והספקתי להיות גם כמעט בכל הערים שבפלסטין הכבושה. זכיתי לראות אנשים מקסימים, מכניסי אורחים, וכשהייתי חולה בסוריה זכיתי ליחס והטיפול הטובים ביותר, שקיבלתי אי פעם באחד מטיוליי לעומת יחסם של הישראלים שהיו איתי באותו מלון בהודו, וששאלתי רופא ממשר"ל לבעייתי, כשהנ"ל ביקר במלון, ענה לי אם היית קונה אצלנו את הביטוח הייתי עונה לך. כנ"ל לגבי האירוח בעיר פלסטינאית, הם הלינו אותי אצלם בבית, אף על פי שידעו שבעת שירותי בסדיר (בשנת 92) שמרתי על הכלא בו היו כלואים (כלא זה לא בשטחים), ועד היום לא הוצבתי מעולם בשטחים, יכול להיות בשל שיש לי פרופיל לא קרבי. לאחר הטיול שלי בלבנון לא שירתתי במילואים עד שחזרתי לארץ לאחר שנה בחו"ל (וחזרתי רק לתקופה של שנה וקצת), אף על פי כן בכפייה מנסים לכפות עליי לשרת במילואים, פעם אחת כבר סידרתי מחסנים, לאחר שהייתי אמור לשמור על ישובים, והתווכחתי עם גורמים שונים בצבא, למרות שגם בכך אני רואה כפייה לשרת מטרות שאני נגדם, והן הכנה להתקפה על אנשים חפים מפשע שישנתי בביתם. כרגע אני לא מוכן בשום פנים ואופן לעזור יותר ליהודים להתכונן או להילחם עבורם, אני הודעתי לקצינת קישור, שמבחינתי אני לא יהודי, ואם הם רוצים אני אמיר את דתי למוסלמי, רק כדי שלא אפגע באנשים אלה הקרובים לליבי. שלא תבינו אותי שאני בעד הרג היהודים אני בעד שלום, אבל אני לא מוכן שיפשעו בערבים על טהרת הגנת היהודים. ישראל היא המדינה היחידה לפי מיטב ידיעתי (אולי יש רק עוד אחת), שהיא "דמוקרטית" ובועדת המצפון יושבים נציגים אך ורק מהצבא ופוסלים כמעט כל מי שפונה, חוץ מ-1-2 בשנה, כדי להראות יענו שהם בסדר. במדינה שחרטה על דגלה במגילת העצמאות את חופש הדת, אני לא מבין איך יכולים לכפות עליי שאני יהודי, ולבוא ולעשות דברים נגד מצפוני. ובכלל כשמדברים עם הקצינת קישור היא לא מכירה כזה מושג ועדת מצפון, האם זה קיים בכלל? ואיך יכול להיות שרק לבנות דתיות וחרדים יש מצפון? לכן החלטתי לחזור למולדת השנייה שלי, שם אף אחד לא שואל אותך לדתך. מבחינתי זה כבר סגור שאני לא אשאר במדינת ישראל, אבל אולי אתם האנשים שגרים פה תצילו אנשים שעוד לא חוו את מה שאני, לא לברוח. בקיצור מה לפי דעתכם אני צריך לעשות כדי להימנע מכל המצב הקשה הזה, כלומר לא להגיע למילואים, שאז בוודאי אכנס לכלא מחוסר אדישות, וגזענות הקצינים שבקבע בצבא, שמעניין אותם רק ללקק לקצינים מעליהם.