מין מצא את מינו (שיר)
להשגת האפקט המירבי דמו מול עיניכם ליצן חצר המדקלם שורות אלה ומפזז מול בית מלוכה משועמם במקצת. מין מצא את מינו צועד הוא בדרך מלוא עוז ואון גיבור ללא חת עטור תהילה חרבו למותניו ובידו הפגיון נודד לעד מחפש מחילה זכרון ילדותו נגדע באיבו אליו קוראות רוחות המתים ימים עברו והתיר הוא חובו ניגוני כפירה את נפשו ממלאים רוע אורב לו בינות אבנים באזניו מלחשש בזדון נשלח מרחוק,או עמוק מבפנים משרת ששלח האדון מולו אז מופיע שד אדמוני זנב חץ ושיניו תערים "אם באופל תבחר, אתה אדוני, יחדיו נצעד כגברים" "דרכינו שונות," השיב גאה "אך שלי בודדה, אלי התלווה!" הסכים השד, "טוב ונאה" חוטי הרשעה הוא בסתר טווה נערה נאווה בנחל אכזיב רחצה ממימי ההרים שפתיה נעות, פזמון האביב אל אזנם הגיע שיר נעורים "הזדמנות זו נאה, אדון וחבר, דם תמימים מקובל הוא מאוד ראה, כאשר נידרך תשבר תהיה אז חופשי מלנדוד" פגיון בידו ותחנונים באזניו שיגעון, חידלון מבקשו חזיונות עבר עולים מול עיניו ומעליהם בא קולה לבישו "בי אל תפגע אדון חביב כי אינני בריה רגילה בלעדי לא ישוב שנית האביב ולך לא תהיה מחילה" "דברי בלע אלה, וכסיל יאמין" התרה בו השד הכופר "זוהי שעתך, קבע את הדין! ועל שנים שאבדו תכפר" דקר הפגיון, ודם הקיז כמעיין הבוקע מהר חלף שיגעון, כנם המקיץ שניים נותרו מול נהר ראשו של מי הוטל על עפר? ושל מי אז נישא בגאון? בחלקו של מי הגורל המר? ומי אז ניצל מאסון? ובמה תבחרו, אתם אדונים בנערה, שד או גיבור? מה תעדיפו? אתם השופטים הוציאו אמת אל האור ודעו נא עוד פרט, כי השניים, כמעשה שנקבע כבר דינו יחדיו יצעדו וצועדים בינתיים שנאמר, מין מצא את מינו!
להשגת האפקט המירבי דמו מול עיניכם ליצן חצר המדקלם שורות אלה ומפזז מול בית מלוכה משועמם במקצת. מין מצא את מינו צועד הוא בדרך מלוא עוז ואון גיבור ללא חת עטור תהילה חרבו למותניו ובידו הפגיון נודד לעד מחפש מחילה זכרון ילדותו נגדע באיבו אליו קוראות רוחות המתים ימים עברו והתיר הוא חובו ניגוני כפירה את נפשו ממלאים רוע אורב לו בינות אבנים באזניו מלחשש בזדון נשלח מרחוק,או עמוק מבפנים משרת ששלח האדון מולו אז מופיע שד אדמוני זנב חץ ושיניו תערים "אם באופל תבחר, אתה אדוני, יחדיו נצעד כגברים" "דרכינו שונות," השיב גאה "אך שלי בודדה, אלי התלווה!" הסכים השד, "טוב ונאה" חוטי הרשעה הוא בסתר טווה נערה נאווה בנחל אכזיב רחצה ממימי ההרים שפתיה נעות, פזמון האביב אל אזנם הגיע שיר נעורים "הזדמנות זו נאה, אדון וחבר, דם תמימים מקובל הוא מאוד ראה, כאשר נידרך תשבר תהיה אז חופשי מלנדוד" פגיון בידו ותחנונים באזניו שיגעון, חידלון מבקשו חזיונות עבר עולים מול עיניו ומעליהם בא קולה לבישו "בי אל תפגע אדון חביב כי אינני בריה רגילה בלעדי לא ישוב שנית האביב ולך לא תהיה מחילה" "דברי בלע אלה, וכסיל יאמין" התרה בו השד הכופר "זוהי שעתך, קבע את הדין! ועל שנים שאבדו תכפר" דקר הפגיון, ודם הקיז כמעיין הבוקע מהר חלף שיגעון, כנם המקיץ שניים נותרו מול נהר ראשו של מי הוטל על עפר? ושל מי אז נישא בגאון? בחלקו של מי הגורל המר? ומי אז ניצל מאסון? ובמה תבחרו, אתם אדונים בנערה, שד או גיבור? מה תעדיפו? אתם השופטים הוציאו אמת אל האור ודעו נא עוד פרט, כי השניים, כמעשה שנקבע כבר דינו יחדיו יצעדו וצועדים בינתיים שנאמר, מין מצא את מינו!
