מינואט

[yakov115]

מינואט

אהלן קיבלתי עבודה באוניברסיטה לכתוב על המשותף והדומה במינואט בסימפוניות: התשיעית של בטהובן "המקהלתית" ,מס' 41 של מוצרט "יופיטר" והתשיעית של שוברט "הגדולה". אשמח אם תוכלו לקשר אותי לאתר אינטרנט שיש שם מידע על הנ"ל או שמישהו פה יכתוב לי רקע כללי שיעזור בכתיבת העבודה. תודה מראש יעקב.

 

[מדהימאיה]

קודם כל אצל בטהובן ושוברט...

זה לא מינואט. זה סקרצו. זה ריקוד בשלושה רבעים, אבל מהיר, הוא מופיע לראשונה ברביעיות של היידן. הוא מחליף את המינואט אצל בטהובן (חוץ מבסימפוניה השמינית). הספירה היא באחד, כלומר כל פעמה היא למעשה תיבה שלמה. המבנה הכללי עם חלק אמצעי שנקרא טריו משותף למנואט ולסקרצו. זו חתיכת עבודה. בהצלחה.

 

[yakov115]

קודם כל תודה

לא ממש הבנתי את ההבדל בין מינואט לסקרצו חשבתי שזה בערך אותו דבר שהם כמעט מילים מקבילות פשוט אחד מנגינה ואחד ריקוד...אפשר עוד הסבר? ועוד דומה ושונה אם למישהו יש?

 

[מדהימאיה]

מינואט vs. סקרצו

המינואט הוא אכן ריקוד בשלושה רבעים והוא נכנס כפרק, בד"כ שלישי מארבעה, בסמפוניה הקלאסית. המינואט ביופיטר הוא דוגמא לזה. בטהובן לא הסתפק בריקוד האצילי הזה, ומיהר את המינואט כפי שציינתי קודם, כך שסופרים כל תיבה כפעימה אחת. בסמפוניה הראשונה שלו הוא עדיין קורא לפרק מינואט, אבל הוא בבירור כבר סקרצו באופיו. בסופו של דבר במסגרת סמפוניה שניהם "מנגינה" כמו שאתה הגדרת זאת שמקורם בריקוד. מכיוון שסמפוניה היא מוסיקה שנועדה להאזנה ולא לליווי של פעילות. שני דברים מעניינים ומעט חריגים בסקרצו בתשיעית של בטהובן הם: 1. מיקומו ביצירה כפרק שני ולא שלישי כפי שנהוג 2. הטריו הוא במשקל זוגי (אלה ברווה 2/2) ולא משולש- כמו הסקרצו עצמו.

 

[yakov115]

גם אצל שוברט ומוצרט הטריו בשמקל זוגי לא??

אצל שלושתם הוא מחולק לשני חלקים וחוזרים על שניהם אם הבנתי נכון?

 

[מדהימאיה]

לא.

משקל = כמה פעמות בתיבה. אצל שוברט ומוצארט הטריו במשקל משולש. בצורה, יש למינואט שני חלקים, שכל אחד חוזר על עצמו פעמים, וגם לטריו. ובסוף חוזרים על המינואטפעם אחת ללא החזרות.

 

[holst]

כמה דברים שנעשו קודם:

אצל היידן, בחלק מן הסימפוניות, המינואט מגיע כפרק שני. במוסיקה לרביעיית כלי קשת המינואט מוחלף בסקרצו כבר באופוס 33, ובאופוס 77 מס' 2 הסקרצו מגיע בפרק השני. אני לא זוכר אם זה קורה גם באופוס 33. מה שבאמת ייחודי לגבי בטהובן זה שהסקרצו מגיע בסימפוניות, מה שהיידן לא עשה.

 

[yakov115]

תודה על כל המידע..אבל תאמת שני צריך להתרכז

רק ביצירות שהזכרתי בהודעה הראשונה, כל דימיון או שוני בניהם יכול ממש לעזור לי לעבודה.. שוב תודה על העזרה, יעקב

 

[מדהימאיה]

זאת "הבעיה" עם היידן...

הוא עשה הכל קודם. אבל בסמפוניות כפי שהתעצבו והתבססו אצל מוצארט והיידן ובטהובן עצמו, זה בהחלט תקדים.

 

[ת ל פ י ו ת]

מינואט וסקרצו

כדאי להתרכז בהגדרות - ומשם גם יבואו הדמיון והשוני. המינואט הוא ריקוד-חצר במשקל משולש. בסימפוניה הקלאסית הוא יצר את הפרק השלישי יחד עם מינואט שני (טריו). מקור השם - שילוב של איטלקית וצרפתית, היוצר את הפירוש של "צעדים קטנים ומדודים". (Pas Menues) מאז ימי בטהובן החליף הסקרצו את המינואט. פירוש המילה באיטלקית: "בדיחה". מכאן שאופי הפרק הפך להיות מריקודי-אצילי למהיר וקליל.

 

[shakedsham]

וראוי לציין

שאצל בטהובן למשל לפעמים הוא לא ממש קליל, אלא רק מהיר וזועף

 

[פיה טובה אחת]

בקשר למינואט

מנואט הוא מחול שהתפתח בתקופת הברוק.כדאי להרחיב מעט על המנואט באופן כללי. ודרך זה לנתח את הדברים.

 

[פיה טובה אחת]

ניתן

לנתח זאת גם לפי ההתפתחות באותה תקופה. להתחיל במנואט ולהמשיך בסקרצו. ולראת את זה גם בראיה של ההתפתחות התקופתית. בהצלחה!

 

[yakov115]

תאמת שזה קורס כללי..

אז אני לא יודע כמה הגדרות אני צריך לתת, אני לא אמור לכתוב עבודה ברמת תזה אלה להתרכז יותר בשונה והדומה, כמו אצל בטהובן הפרק השני הוא הסקרצו במקום הפרק האיטי שאותו הוא שם שלישי, בשלושת הסימפוניות מנגנים את המינואט בקצת של 3..ובשלושתם יש חזרה על שני החלקים הראשונים כלומר על המינואט הראשון והטריו במינואט השני אין חזרה על החלקים. עוד דימיון ושוני יעזור לי..

 

[Petrus]

לגבי חזרות

במינואט נהוג בדרך כלל לנגן מינואט-טריו-מינואט, ככה שהמינואט חוזר פעמיים. לעומת זאת, אצל בטהובן למשל אפשר למצוא בסקרצים חזרה כפולה, כך למשל בסקרצו של הסימפוניות החמישית והשביעית (אם זכרוני אינו מטעני) המבנה הוא סקרצו-טריו-סקרצו-טריו-סקרצו.

 

[מדהימאיה]

נכון לגבי השביעית, אבל לא החמישית.

 

[Petrus]

בכתב היד של בטהובן יש סימן חזרה

הסימן מופיע בסוף הטריו ומחזיר לתחילת הפרק, ובביצועים בכלי התקופה נוהגים לכבד את סימן החזרה. אפשר לקרוא עוד בוויקיפדיה.

 

[מדהימאיה]

תודה על המידע.

 

[lvb]

לא לגמרי מדויק...

חזרה כפולה, כלומר מבנה של סקרצו-טריו-סקרצו-טריו-סקרצו (בד"כ עם קודה), מופיע אצל בטהובן החל מהסימפוניה השלישית והלאה. גדולי המוסיקולוגים שחקרו את הנושא ואת כתבי היד של בטהובן, שניים מביניהם פרסמו את שתי הוצאות האורטקסט היחידות של הסימפוניות (דל-מר בברנרייטר, ובראון בברייטקופף) החליטו סופית שבטהובן התכוון לערוך את הפרק בצורת ABA רגילה ולא כפולה. זאת שאלה חשובה... אגב, הביצוע של נורינגטון הוא היחיד ששמעתי עד היום שעושה חזרה על הסקרצו מהתחלה. מי עוד עושה את זה?

 

[מדהימאיה]

כלומר?

האם השביעית היא היחידה שהיא אכן ABABA בגלל החזרה בפיאנו? על סמך מה הם החליטו מה כוונתו של בטהובן?