פיצ אני לוידעת למה,אבל אני מסכימה
איתך.... כיף לי בחווה,אבל כן,לפני שאני אלך אני אתקשר לבדוק אם מישהי מהחברה שלי שם ואם לא אני לא אבוא מהסיבה הפשוטה שיהיה לי משעמם ואני ארגיש ממש ממש תקועה. יש 3 חבורות של מתנדבים/עובדים בחווה: 1.המדריכים והשירות לאומי ועוד כמה מתנדבים שזכו להיכנס. 2.סתם מתנדבים,בעיקר מתנדבות,שבאות לעזור מתי שהם יכולים. עם קביעות מסויימת של פעם בשבוע אבל בלי התחיבות חוץ מזה ונמצאות שם כבר כמה שנים. ו-3 המתנדבים החדשים של המחויבות אישית בעיקר אבל לא רק. היחס בין שלושת הקבוצות האלה מאוד בעיתי בעיני (אני נמצאת בשנייה) ,יש התנשאות,וחלוקת פקודות ויחס לא תמיד במקום וגם ריחוק כזה שמגיע עד להרגשה שאי אפשר לדבר עם משהו באמת מציק לך,אפשר להעביר דחקות וצחוקים וזה,אבל אני כבר 5 שנים בחווה ואפעם לא הרגשתי באמת באמת באמת שייכת. זה מאוד עצוב לי כי זה מקום שאני מאוד אוהבת,ולא נראה לי שאפשר לשנות את זה כי זה פשוט האנשים שנמצאים שם ואי אשר לשנות אותם,אז כן,הלכנו והערנו (ואתם לא יודעים איזה התלבטיויות היו אם ללכת או לא..) ונקווה שמשהו ישתנה,אבל אני לא באמת מצפה שהאנשים ישתנו,וחבל לי...אבל זה מה יש....