מיפגש חברים

[barba]

מיפגש חברים

לילה טוב לכל החברים שהיו בפגישה היה מאד מענין ומרגש שמחתי מאד לארח אתכם במוצקין וזוהי רק ההתחלה כי צריך ללכת הלאה לטפס למעלה ולא להרגע אני מזמין את כל חברי הפורום לבא למיפגשים של חברי הפורום בילבד בלי קלינאי תקשורת ומיחוץ למיסגרת אמבי אהב אתכם אריק ברבנלסקי

 

[מירב של פעם]

היה לי כיףףףףףףף ../images/Emo24.gif

קודם כל אני רוצה להודות לאריק על הארגון המצויין. כמו שהבטחתי- צחקקתי הרבה (רוני הסית אותי

)אבל הכל מתוך הזדהות ואהבה, אני מקווה שאף אחד לא נפגע ממני

מעבר לצחוקים התנהלה שיחה מעניינת ומרתקת, הזדהות עמוקה עם כל אחד ואחת מחברי הקבוצה ותחושת שחרור של הנה- אני מדברת בפה מלא על הבעיה שלי ולא מרגישה יוצאת דופן או מוזרה. נכון שלא ממש גמגמתי אתמול וזה מוזר כי הייתי מתוחה ונורא התרגשתי כל הערב! אבל כמו שסיפרתי לכם בעבר- דווקא במצבים כאלה אני שוטפת. אולי גם התחושה של- אני כמו כולם ומותר לי להתקע- שחררה אותי כ"כ עד כי לא גמגמתי בכלל. אני רוצה לספר לכם שהיום בבוקר סיפרתי לאמא שלי (איתה אני מגמגמת הכי הרבה) שהייתי במפגש אתמול ולמרבה הפלא דיברתי איתה שוטף וממש התפתחה לה שיחה פתוחה על הנושא. הרגשתי טוב עם עצמי הבוקר כאילו מותר לי, אני בסדר, אני יכולה להודות בזה!!!!!!! אז תודה לכולכם, אתם מקסימים, מעניינים ומרתקים! יש לי הרגשה שהמפגשים האלה הולכים לעזור לי. ממליצה לכל חברי הפורום להצטרף למפגשים הבאים

 

[b e ll]

WOW - כמה כיף היה!

אז לא היתה עוגה אלא היו עוגיות שכל אחת ואחת מעשה ידיי... תודה אריק על המקום והארגון הנהדר. כמה כיף היה להכיר את האנשים שמאחוריי הכינויים. מחכה כבר למפגש הבא, רק אנחנו בלי אף קלינאי...

 

[b e ll]

חייבת השתפכות קצרה נוספת

מעבר להנאה וההרגשה הטובה ולכיף הגדול שהיה במפגש אני חייבת לספר לכם שמעולם לא השתתפתי בקבוצת תמיכה. משום מה תמיד הייתי עסוקה מכדי לפרגן לעצמי זמן כזה שבו גם לי מותר להיות חלשה. להודות שקשה לסחוב את העגלה במעלה הגבעה כל הזמן, כל הזמן. זמן שבו אני אחת מכולם, שמבינים אותי גם כמעט ללא מילים. המפגש עבורי היה בהחלט מטען מצברים וסוללות להרבה זמן... עד למפגש הבא. במפגש גם גיליתי את שמו של ההוא שעשה לי טיפול גרוע בהיותי רק בת 13 ונתן לי חוות דעת "מקצועית" שאני מקרה של פיגור גבולי ובכלל זה יהיה נס אם אגמור 12 שנות לימוד. אריק זיהה מתוך סיפוריי את "המטפל" ומיד ידע על מי אני מדברת. ברגע שאריק אמר את שמו - זיהיתי ונזכרתי. אח"כ נזכרתי בעוד ועוד דברים מתוך הטיפול ההוא ומאז לא ידעתי מרגוע לנפשי. כל זמן שלא זכרתי איך קוראים למנוול ההוא, הכל היה בסדר הרי לא היתה לי כתובת להפנות אליה את זעמי. אבל עכשיו שאני יודעת וזו לא בעיה לאתר אותו, פשוט לא ידעתי מה לעשות. האישה הבוגרת שבי מבינה שאין לזה שום תועלת שהרי היום המנוול צריך להיות לפחות בשנות ה- 70 לחייו, בוודאי לא מטפל יותר במגמגמים ולא מסב להם נזק. אבל הילדה הקטנה שבי שמקבלת ממני הרבה כבוד והערכה... דורשת צדק. אז החלטתי שאם במקרה המנוול מחיפה חובב המקטרות קורא בפורום שידע שהמילה "קילימנג'רו" מזכירה למי שקיבל טיפול ממנו את הטיפול החובבני והגרוע ביותר האפשרי. הוא היה בכלל פסיכולוג - ללא הסמכה בטיפול בגימגום, ולפי "חוות דעתו המקצועית" הרבה הורים עשו הרבה נזקים לילדיהם המגמגמים. המנוול בהחלט מצא את התרנגולת שמטילה ביצי זהב, וידע לסחוט ממנה עוד ועוד ביצים על חשבון נפשם הרכה של ילדים. והוא קרא לעצמו פסיכולוג.

 

[בתיה של פעם]

גם אני לא שוכחת את הפסיכולוגית

שהייתי אצלה בכתה ד' , אני זוכרת כל פרט , וגם את שמה. היא עשתה לי מבדקים , כאילו אני מפגרת , נתנה לי לשחק בבית בובות , כבר אז הייתי בוגרת מאוד , ויותר לא חזרתי אליה. ניסיתי לחפש מספר טלפון שלה בכל הארץ , ולא מצאתי

 

[gali90]

בכיתה ד'

בד"כ כדי לאבחן ילדים נותנים להם "כאילו" לשחק בבית בובות - ומתוך זה למדים על הילד והתפתחותו . זה מזכיר לי שגם אותי המחנכת הפנתה לאבחון פסיכולוגי כנראה בשל בעיה התפתחותית- שהייתה- הייתי מאוד חלשה בלימודים (זאת הייתה עובדה) וגם מבחינה חברתית - די ילדת שוליים - אז היא פשוט החליטה להפנות את הוריי לאבחון . בדיעבד , אולי היא צדקה- כי היא אובייקטיבית חוותה אותי כילדה חלשה מאוד - סביר להניח בשל השפעות הגמגום שלא השאיר לי טיפת אוויר פנויי....

 

[gali90]

הגדה של פסח..בל

גם אני חייבת השתפכות קטנה.. אחרי המפגש יצא לי לחשוב בעקבות דברייך על הילדה הקטנה שבי.. (אמרת שאת בוחרת לא לקרוא בהגדה של פסח , אפילו שאינך מגמגמת כדי לתת כבוד לילדה הקטנה שבך..לשמור עליה) יצא לי לחשוב מאז על הילדה הקטנה שבי.. אם שמרתי עליה או אני שומרת עליה עכשיו..? ונראה לי שלא רק שלא שמרתי עליה הייתי די אכזרית אליה.. קשה וקשוחה .. כמעט אף פעם לא מוותרת לה .. מטלפנת למי שרק אפשר.. כאילו כל הזמן עם הרובה ביד.. אולי רק בשנה- שנתיים האחרונות נרגעתי ואני קצת מוותרת לה - מבינה שלא תמיד צריך לדבר ולהוכיח לעצמי שאני יכולה גם. אני מרגישה שכבר הוכחתי לעצמי ולכולם שאני יכולה הרבה למרות הגמגום .. ואני מתכוונת להתייחס מעט ולשמור על הילדה שבי..

 

[b e ll]

אני מאוד מכבדת את הילדה הקטנה

שבי. מאוד. משתדלת לתת לה (וכדי שלא יחשבו שיש לי אישיות מפוצלת) ולי הרבה כבוד על כל הדרך הארוכה, הקשה והנפתלת שעברתי. גלי90 טוב את עושה שאינך מוותרת - זו אינה אכזריות כלל. רק כך אפשר להתמודד עם הגימגום ולהצליח. רק כך את נוגעת בחיים ונשאבת בזרם המרכזי לתוכם. ויתורים מותירים אותנו בשוליי החיים מלאי תיסכולים ואכזבות. סיפרתי פעם על בעלה של בת דודה מרוחקת שהכריח אותי בבת המצווה שלי לשאת "נאום תודה" להוריי לפני כל האורחים ואיך זה נגמר. לפני כמה שנים באחת הפגישות הם נזכרו במקרה ההוא ואיך נהייתי ירוקה מבחילה ומפחד, וראו אותי כיום - מלאת ביטחון בעצמי ובהישגים שלי וחשבו שאפשר לצחוק על האפיזודה ההיא. נתתי להם באבי-אביהם. אני כל כך גאה בי שלא נגררתי לצחוק על האפיזודה ההיא, הרי אז נורא סבלתי - נורא! הילדה הקטנה שהייתי לא הצליחה לישון בלילות אח"כ. איך אפשר לצחוק על זה? אני לא שוכחת לרגע את הדרך הארוכה במעלה ההר, את המורדות החלקלקים וכמה חמקמקה ההצלחה. אבל אני חושבת שהצלחנו - כולנו. את עו"ס מצליחה שלא מוותרת לגימגום ועושה הכל לבד, כילדה היית תלמידה חלשה ולא מקובלת (בדיוק כמוני) - תראי איזו כברת דרך ארוכה עשית. מגיעים לך הרבה תשבוחות. שנים חשבתי שהשגתי הרבה פחות מאחרים, שמה הביג-דיל ללמוד בטכניון או לעשות שם תואר שני - המון עושים את זה, מה הביג-דיל למצוא אהבה וחברות - אבל אנחנו יודעים בדיוק עד כמה זה ביג-דיל מבחינת הגימגום ועם המודעות והתובנות הגעתי למסקנה שהישגתי המון ואיני מתכוונת להמעיט מערך ההישג. מבחינתי זו ההערכה והכבוד שאני רוחשת לילדה הקטנה שבי, ואם אני גם מצליחה להשחיל איזו נקמה מתוקה פה ושם על אחת כמה וכמה אני מרוצה.

 

[gali90]

תודה..

 

[בתיה של פעם]

גם אני מצפה למפגש במרכז . . .

 

[stkachov]

תפרטו בבקשה על המפגש

אולי מי שהיה אתמול במפגש יספר יותר בהרחבה איך היה? על מה דיברתם? כמה אנשים נכחו במקום? איך הייתה העוגה

 

[gali90]

שבת שלום..

שלום לכולם.. אני מוסיפה לתגובות של כולם גם את שלי... אפילו ששכחת לחמם את המים.....(סתם בצחוק) הרצינות שבארגון הייתה מורגשת.. המפגש היה מוצלח ומלא הומור.. שמחתי להכיר אותכם אריק, שוקי, רוני, בל ומירב..חזרתי הבייתה עם תחושת מלאות .. מחכה כבר למפגש הבא. מקווה שיצטרפו עוד חברים.

 

[barba]

שבת שלום

אני מאד אהב לארגן ואני גם בסך הכל בן אדם שליפעמים טועה או שוכח להדליק מיחם מי שלא עושה לא טועה בסך הכל היה אתמול מיפגש נהדר מצפה לתגובות לגבי המיפגש הבא

 

[shuky63]

נהנתי כמו תמיד במיפגשים ואפילו יותר

כי זה תמיד כף לפגוש אנשים חדשים.אני מרגיש שהמיפגשים האלה טוענים אותי באנרגיה חיובית שעוזרת לי בחיי יום יום

 

[R O N Y1]

איזה מיפגש ענק !!!

המיפגש היה משהו, הכרתי חברה מהפורום והופתעתי לטובה ראיתי שהם יותר משחשבתי !! את האמת יש בי זעם וכאב כלפי כל העולם אבל במיפגש הרגשתי שיש חברה שממש מבנים אותי ונתנו נקודות מחשבה שונות על הגימגום .המיפגש שיחרר בי משהו . אני לא רוצה לתת פירוט על המיפגש כי מי שרוצה שיבוא בפעם הבאה 'ממליץ בחום מחכה למיפגש הבאה. RONY

 

[stkachov]

חבל שלא הגעתי

לפי התגובות אני מבין שהמפגש באמת היה משהו מיוחד. אני ממש מצטער שלא יכולתי להגיע, מבטיח לנסות להגיע בפעם הבאה. דרך אגב כמה אנשים היו במפגש? ואיפה המפגש הבא מתוכנן?

 

[מירב של פעם]

באמת חבל שלא הגעת ../images/Emo4.gif

היינו שישה אנשים מהפורום. המפגש הבא מתוכנן ככל הנראה במרכז אבל אני לא בטוחה, אריק מארגן ואני מניחה שהוא יעלה לפה שאלת סקר בנוגע לזה. בעיקרון דיברנו על מפגשים של פעם בחודש- פעם בצפון, פעם במרכז כדי לתת צ'אנס לכולם.