מיפלבס ההסטריה האמהי והבן
התלבטתי האם לפתוח הודעה חדשה או להשתרשר בשירשור קיים. החלטתי לטובת הודעה חדשה, כי אני חושבת שמה שיש לי לומר חיוני לתחומים רבים בחיינו כהורים לחיילים ולכן לא מתאימה לשירשור מסוים. קודם כל, להזכירכם, הדברים שאומר באים מפיה של אמא חרדנית שלוקחת הכל אישית ישר ללב ולריאות. עם זאת, לפחות מאז שאני אמא, למדתי לתפקד במצבי לחץ ולהתפרק אחר כך. אומנם להיות אמא של חייל זה מצב לחץ מתמשך, אבל חייבים לשמור את הראש על הכתפיים ולתפקד (עם יותר מיגרנות ופחות שינה בלילה אבל חייבים לתפקד). הדברים שרציתי להעלות כאן, נוגעים לתחושות שאנחנו מעבירים לבנים במסרים ישירים ועקיפים והשפעתם על יכולתם לתפקד טוב יותר. אני לימדתי את עצמי לשמור על אופטמיות ולהקפיד לשדר אותה לילד. הילד רותק שבת? לא נורא, אין מצב שתעבור את השרות בצבא בלי ריתוק, זה חלק מהענין (לא קרה בפועל אבל הילד חשש שזה עומד לקרות, שלא באשמתו). לבן הדוד האהוב (הבן של הדודה הכי אהובה)יש בר-מצווה והילד לא מקבל שחרור לארוע? זה אומנם צובט בלב, אבל לא נורא, תודה לאל שהוא לא מגיע כי הוא בריא ויכול להיות חייל ולא מסיבות אחרות. יש הגרלה מי נשאר בבסיס לליל הסדר. אולי הילד לא יבוא לחג? לא נורא, הוא יבוא לחג השני. חוץ מזה, זו חוויה לחוג ליל סדר שונה מהרגיל, יש בזה יופי משל עצמו. בכלל, השנה אנחנו עושים את הסדר בסדר מרכזי ולא בבית, אז זה לא קריטי באיזה סדר מרכזי אתה יושב. כך, בשלווה ובאופטימיות, אני מנטרלת את אלמנט ההיסטריה שלי ומעבירה לילד מסר של הרגעה. בכך גם עוזרת לו לא לשקוע בבאסה ונותנת לו כלים להתמודד עם תחושות לא נעימות. ממליצה בחום. זה עושה את השרות קל יותר לשני הצדדים. עם זאת כשהוא מגיע הוא זוכה למלוא הפינוק. באים לקחת אותו מהאוטובוס האוכל והעוגות הם אלה האהובים עליו (גם סבתא לא מוותרת לשלוח לו את המטעמים שלו) וכל שאר האלמנטים של התלהבות חיובית. המפקדים מקפידים לומר, שהתמיכה של הבית מהווה את הגב של הילדים ומסייעת להם להיות חיילים טובים. אני חושבת שתמיכה מורלית כגון זו שתארתי לעיל בהחלט נופלת בקטגוריה הזו.
התלבטתי האם לפתוח הודעה חדשה או להשתרשר בשירשור קיים. החלטתי לטובת הודעה חדשה, כי אני חושבת שמה שיש לי לומר חיוני לתחומים רבים בחיינו כהורים לחיילים ולכן לא מתאימה לשירשור מסוים. קודם כל, להזכירכם, הדברים שאומר באים מפיה של אמא חרדנית שלוקחת הכל אישית ישר ללב ולריאות. עם זאת, לפחות מאז שאני אמא, למדתי לתפקד במצבי לחץ ולהתפרק אחר כך. אומנם להיות אמא של חייל זה מצב לחץ מתמשך, אבל חייבים לשמור את הראש על הכתפיים ולתפקד (עם יותר מיגרנות ופחות שינה בלילה אבל חייבים לתפקד). הדברים שרציתי להעלות כאן, נוגעים לתחושות שאנחנו מעבירים לבנים במסרים ישירים ועקיפים והשפעתם על יכולתם לתפקד טוב יותר. אני לימדתי את עצמי לשמור על אופטמיות ולהקפיד לשדר אותה לילד. הילד רותק שבת? לא נורא, אין מצב שתעבור את השרות בצבא בלי ריתוק, זה חלק מהענין (לא קרה בפועל אבל הילד חשש שזה עומד לקרות, שלא באשמתו). לבן הדוד האהוב (הבן של הדודה הכי אהובה)יש בר-מצווה והילד לא מקבל שחרור לארוע? זה אומנם צובט בלב, אבל לא נורא, תודה לאל שהוא לא מגיע כי הוא בריא ויכול להיות חייל ולא מסיבות אחרות. יש הגרלה מי נשאר בבסיס לליל הסדר. אולי הילד לא יבוא לחג? לא נורא, הוא יבוא לחג השני. חוץ מזה, זו חוויה לחוג ליל סדר שונה מהרגיל, יש בזה יופי משל עצמו. בכלל, השנה אנחנו עושים את הסדר בסדר מרכזי ולא בבית, אז זה לא קריטי באיזה סדר מרכזי אתה יושב. כך, בשלווה ובאופטימיות, אני מנטרלת את אלמנט ההיסטריה שלי ומעבירה לילד מסר של הרגעה. בכך גם עוזרת לו לא לשקוע בבאסה ונותנת לו כלים להתמודד עם תחושות לא נעימות. ממליצה בחום. זה עושה את השרות קל יותר לשני הצדדים. עם זאת כשהוא מגיע הוא זוכה למלוא הפינוק. באים לקחת אותו מהאוטובוס האוכל והעוגות הם אלה האהובים עליו (גם סבתא לא מוותרת לשלוח לו את המטעמים שלו) וכל שאר האלמנטים של התלהבות חיובית. המפקדים מקפידים לומר, שהתמיכה של הבית מהווה את הגב של הילדים ומסייעת להם להיות חיילים טובים. אני חושבת שתמיכה מורלית כגון זו שתארתי לעיל בהחלט נופלת בקטגוריה הזו.