מיקרופוניות לא בדיוק וודו של אודיופיילים

[Ron W]

מיקרופוניות לא בדיוק וודו של אודיופיילים

בדוגמא משקף תנודות מתקדם של חברה מובילה שנמצא רגיש לרעידות
הסיבה כנ"ל קבלים קרמיים מינאטוריים שמתנהגים כמו מקרופון קיבולי
בהקבלה אודיופיילים משקיעים במעמדים למגברים ונגנים ורגליות גם
לציוד שאינו פטיפון הרגיש מטבעו ואול יש הצדקה מסוימת שהרי הסאונד מרעיד.
במקרה מכשיר הבדיקה התקלה עלולה ליצור דגימת שווא ואף מפריעה יותר.

 

[אריאל אריאלי]

תופעה ידועה. כבר נתקלתי בה בעבר

בזמנו, בניתי לחיל הקשר, מערכת קשר פנים עבור רכבי ההאמר המשמשים לאימון צוותים.
בשלב מסויים הבחנתי ב"מיקרופוניות" של המכשיר. כל פעם שנגעתי במכשיר באמצעות כלי עבודה כלשהו, התקבל הצליל האופייני של המיקרופוניות.
צליל זה היה מוכר לי מציוד שמע שפופרתי, שעבדתי איתו בעבר ומאחר שציוד הקשר היה טרנזיסטורי, התופעה נראתה לי מאד משונה. הלא ברכיבים solid state אין סריג שיכול לזוז ולשנות את משטר זרימת הזרם ברכיב?
בדיקות שערכתי לחיפוש מקור התופעה, העלו כי טרנזיסטורים מסוג MOSFET, כאשר נתתי עליהם נקישות עם מברג קטן, יצרו את התופעה. רכיבים אחרים - לא.
לכן, אני דוקא חושד כי לא הקבלים הם מקור התופעה אלא דוקא הרכיבים האקטיביים.
כידוע, בטרנזיסטור MOSFET הזרם הזורם בו בין ה-DRAIN לבין ה- SOURCE נשלט ע"י מתח הנמסר ל- GATE, אשר קובע את שטח ההולכה האפקטיבי של ה"תעלה" בה זורם הזרם. תכונה זו יכולה בהחלט להיות מושפעת מרעידות מכאניות וליצור את המיקרופוניות.
אריאל אריאלי

 

[Ron W]

המשותף הוא עכבת כניסה גבוהה

בתכנון בד"כ מנצלים את העכבה הגבוהה של ה mosfet כמו כניסות מכשיר
מדידה 1M בד"כ - אלא ששם יש כמה קבלים לאזון עקומת הענות בהנחתה
מעבר לצ'יפ שעושה את ההגברה. בדקתי בסקופ שלי והתופעה קיימת רק
בהקשה על מחבר ה bnc עצמו (כנראה מהווה חלק ממודול כניסה)
מבחינה זו עדיף מעגל עם עכבות נמוכות ככל שניתן.
הזכרת לי מערכות קש"פ בנגמש (בתותחנים) לקראת השחרור
מהסדיר כשהייתי בהדרכה גם אני פיתחתי משהו.. חווי חזותי לקש"פ -
נוריות לזהוי מקור שיחה קוי חיצוני/פנימי שהיו פורסים בח-10
ומחברים למערכת ההגברה במוגף - הקוקוריקו

וה 1781

 

[מיכאל לנג]

כמה dB SPL זה הקשה על מחבר ה-BNC?

שלום
ע"מ להביא מוצר למצב שתיווצר תהודה אקוסטית בין רכיב לרעש, צריכים להתקיים כמה תנאים. אחד מהם הוא חשיפה ישירה או מוגברת ל-SPL ניכר.
1. רוב ציוד השמע שאני מכיר, לא נמצא בחשיפה ישירה לסאונד מהרמקולים.
2. כאשר עידם הפטיפונים חי (לא הוחיה שוב) לא היו סאב וופרים. גם רמקולים רצפתיים FR היו די נדירים לתחום הבעייתי.
3. לפעמים יש מלכודת באסים בעצם המיקום. יש לזה פתרונות של הזזה, רגליות בידוד וכו'.
4. כן, התופעה קיימת. כמה היא אקוטית בציוד ביתי? לא ממש.

 

[Ron W]

שווה לבדוק

בוקר,
התיחסת דוקא לתהודה למרות שהרגישות יכולה להיות גם ממקור חשמלי
לדוגמא רעידות של ממיר מתח / שנאי שמתאפננות על הסאונד
השפעות גומלין בין מכשירים שמונחים זה על גבי זה, מזגן שמרעיד את המבנה.

1. כדי לא לחשוף את הציוד הוא חייב להיות בארון מבודד. תאורטית הוא חשוף.
2 . בעידן הפטיפון היו רמקולים גדולים והקפידו למקם את הבאס למטה
ואת הפטיפון בגובה לפחות מעל הרמקול
3. ההשפעה לאו דוקא מבאס, רגליות גומי יעילות יותר לתדר ביניים / גבוה
4. איך מודדים הפרעות כאלו, בטוח לא פשוט ויתכן שהן לא רלוונטיות לחווית
ההאזנה בכלל. אפשר להתחיל בבחינת רצפת רעש ספקטרלית בתחום רחב
כאמור גם רעשים אולטראסונים וסאב סוניים עלולים להתאפנן במוסיקה ולתת
בטוי שניתן לשמוע.