מירי, אני לא מכירה אותך, אבל קחי
ממני חיבוק גדול של תמיכה. הלחץ שנתונים בו בני, והרבה פעמים בנות, דור הביניים, שמטופלים בהורים חולים ומלחיצים מצד אחד ובילדים שכבר יש להם נכדים או עוד אין להם נכדים מצד שני, ומן הסתם את גם אישה עובדת, ומנסה גם לקחת קצת זמן לעצמך וליהנות טיפטיפה - במובן מסוים זה אחד השלבים הכי קשים בחיים. אנחנו כל הזמן תומכים/ תומכות ואין מי שיתמוך בנו. ציפי גון גרוס, פסיכולוגית, כתבה ספר על ההיקרעות הזו בין הטיפול בהורים לבין הטיפול בילדים לבין הנסיון לקחת גם קצת זמן בשבילי. לא קראתי אותו. אולי שווה להציץ. חזקי ואמצי.
ממני חיבוק גדול של תמיכה. הלחץ שנתונים בו בני, והרבה פעמים בנות, דור הביניים, שמטופלים בהורים חולים ומלחיצים מצד אחד ובילדים שכבר יש להם נכדים או עוד אין להם נכדים מצד שני, ומן הסתם את גם אישה עובדת, ומנסה גם לקחת קצת זמן לעצמך וליהנות טיפטיפה - במובן מסוים זה אחד השלבים הכי קשים בחיים. אנחנו כל הזמן תומכים/ תומכות ואין מי שיתמוך בנו. ציפי גון גרוס, פסיכולוגית, כתבה ספר על ההיקרעות הזו בין הטיפול בהורים לבין הטיפול בילדים לבין הנסיון לקחת גם קצת זמן בשבילי. לא קראתי אותו. אולי שווה להציץ. חזקי ואמצי.