רייבן שלי T.T
אהובתי, תנחומיי... אוי, דיי, אני לא יכולה לחשוב על זה שאת בוכה T.T עצובלי >': אני לאהוב אותך מאודמאוד >': לי מתה סבתא ומת סבתא, ועוד סבא מת לפני שנולדתי. עכשיו קוברים אותה, אבל הנפש שלה עדיין אתכם ותמיד תהיה. ואם לא אתכם, עם אלוהים, שפשוט רצה יותר טוב בשבילה, כי לצדו זה בטוח יותר טוב מכאן. ולמרות שזה כואב לאלה שאוהבים אותה, תחשבי שעכשיו יותר טוב לה. ואין הולואים, אז זה בסדר. [: לפחות היא עזבה אתכם ביסורים. ושוב, אנחנו כולנו אוהבים אותך פה הכיהכי, ואניאני לא יודעת עוד מה לומר :X *חיבוקמחיצה* ואני ממש משתתפת בצערך ומכירה לצערי את ההרגשה >': אבל את יודעת מה? עכשיו, כשאני חושבת על סבא שלי שנפטר כשהייתי בכיתה ג', כן, אני עצובה ומתגעגעת. וכשאני חושבת הרבה, גם קצת בוכה כמובן. אבל כשאני חושבת על סבא שלי, אני מחייכת. אני לא יודעת למה זה, אבל כשנזכרים בבן אדם אהוב שנפרד ממך, אז לאחר כמה זמן מחייכים כשחושבים עליו. אולי זה בגלל שמבינים כבר שטוב לו עכשיו כי הוא נמצא במקום טוב ומשקיף עליך משם, ואולי פשוט נזכרים בכל הרגעים הטובים אתו. וכל מה שכתבתי כאן יכול להיות מאוד קיטשי, כנראה >.> אבלאבל. אני אוהבת אותך, מותק >': *עודחיבוק*