אני אנסה לסכם
באופן כללי, לאלואיז לא היה מושג לגבי מסע בזמן עד 1977, עד שהלוסטיז באו ואמרו לה שהיא יכולה להציל את הבן שלה, שהגיע מהעתיד ושהיא הרגה, בכך שיעזרו לה לפוצץ את הפצצה שתעשה reset. היא עזרה להם, אבל הreset לא הגיע - הם נעלמו והמציאות נשארה כפי שהיא. היא הגיעה להבנה שאי אפשר לשנות את העתיד, ושגורלה הוא תמיד לשלוח את בנה למות על האי. אולי היא ניסתה עוד ניסיונות לשנות את העבר, אך למדה על הcourse- correcting של היקום, כמו שהיא אומרת לדזמונד. היומן של פראדיי מהעתיד נשאר אצלה, לכן היה לה המון ידע על העתיד, שנגמר בערך ב2007, ברגע שבו היא יודעת שהיא צריכה לשלוח את האושיאניק 6 לאי (פראדיי בטח כתב ביומן שלו על כך לפני שמת). לכן בבי"ח אחרי שירו בדזמונד היא אומרת ש"לאחר הרבה מאוד זמן, אני לא יודעת מה הולך לקרות". מתוך חשש שאם לא תשמור על קו-הזמן כמו שהוא ייווצרו פרדוקסים מסוכנים, היא גם מוודאת שדזמונד לא ישנה שום דבר וייפרד מפני ב1994. בקיצור, היא מינתה את עצמה למעין "שוטרת זמן" בעל-כורחה, כשהיא מוותרת על האפשרות שניתן לשנות את העבר. ב"מציאות ב'", או עולם המעבר, היא מתישהו קיבלה הארה על כך שהיא מתה, אבל במקום לחפש אנשים אחרים ולהמשיך הלאה, היא רוצה להישאר בעולם הזה, כדי לבלות זמן עם בנה דניאל, ולפתור את הבעיות ביניהם.
