וכל השאר צא ולמד...
באופן בוטה הייתי אומר שאם משהו ( וגם אתה, ונשאר חברים גם אם אומר את זה בחדות) לא יכול לשמור על קו ישר כשהוא רוכב על חירוץ, מוטב לו שאכן לא ירכוב בכביש בארץ, משום שהבורות, המהמורות, עיני החתול ושאר מרעין בישין הם חלק בלתי נפרד מחיי הרוכב
זה לא קשור למקצוענות, זה קשור למקצועיות, וגם קשור למשהו שלמדתי לאחרונה - בטיחותי = מקצועי...
 
הסיכון שכרוך בהרדמות נהג או בסיכוי שיחרוג לתוך השוליים כתוצאה משמוש בסלולרי, משלוח דואר ומסרונים והתעדכנות בוויז עולה עשרות מונים על הסיכוי לפול ולשבור רגל, והחומרה של הסיכון של חריגה של נהג היא בלתי הפיכה בהרבה מדי מקרים, בעוד שנפילה היא בדרגת חומרה נמוכה יותר.
 
משהגדרנו את סבירות הסיכון וחומרתו, מטפלים בכל סיכון להקטנה / מניעה - וזו לא דרישה של אנ בי איי שרוכב בכביש יהיה מסוגל להחזיק את הכידון בצורה בטוחה, גם כשהכביש מקורצף, גם כשיש פסי הרעדה לפני מפגש רכבת, גם על מפגש הרכבת, גם ליד פתחי ביקורת ובורות ניקוז וכ'ו
 
החשוב ביותר בעיני הוא להבין את החשיבות של לשפר את המקצועיות של עצמנו, לא לבלבל את עצמנו עם מקצוענות, ולהתייחס בחשיבה בטיחותית השרדותית ( ובגישה של ניהול סיכונים ) אל הרכיבה שלנו, בין אם המיקוד שלנו הוא יוממות, ספורט, כושר כללי או תחרות.
 
אני מתכוון להרחיב בנוגע לחשיבה בטיחותית ברכיבה באחד מאתרי האופניים ברשת, ואזמין אותכם כשיעלה הפוסט הראשון ואלו שיבואו אחריו
 
רק בזהירות
יוסי