כי רחמים עצמיים זה חרא.
תושבי שדרות לא צריכים את הרחמים שלי, או של אף אחד. הם אולי צריכים הזדהות ואמפתיה, ופסיכולוגים של נט"ל, אבל לא רחמים. ואני לא חושבת שלעם שלנו יש שנאה כלפי עצמו, להיפך, ואנחנו לא כאלה אלטרואיסטים, ו"גישת הקורבן" שלנו לא תביא אותנו רחוק ולא תצדיק כל דבר שנעשה בשמה. אם כבר, אז איבדנו אמפתיה לכל מי שהוא לא אנחנו, ואנחנו לא מכירים בסבל שנגרם לצד השני. שאנחנו גרמנו לו. ותסמכי על המדינה שהמיתון לא ישפיע על הוצאות הבטחון שלה, ואם כן, אז האמריקאים ישלמו. ואם כבר, אז סתם לידע כללי, גילו שכל הפיצויים הכספיים האלה שנותנים לנפגעי טראומות לאומיות או בכלל, מגבירות את הסיכון ל-PTSD, כי כל פיצוי כזה מקושר לטראומה ולא ממש עוזר להתגבר עליה. היו מחקרים על זה, ואני גם יכולה להעיד מנסיוני האישי, שמשרד הבטחון מצידי יכול לדחוף את הכסף שלו ל#$%$#@.