רועי 25 האחד
New member
מישהו יכול להסביר לי באופן מורחב
מה זה בובות שולחן?
מה זה בובות שולחן?
מישהו יכול להסביר לי באופן מורחב
- פותח הנושא רועי 25 האחד
- פורסם בתאריך
הבובות יכולות להיות גדולות או קטנות...
לרוב נועצים מאחור [בראש] מוט לאחיזה ולתנועה נועצים מוט מעל האחוריים
ישנן בובות עם מנגנונים ,ישנן בובות מקל , לפעמים בובות כפפה [קשה להפעיל בובת כפפה על השולחן] רועי .............לא הלכתה להצגות ???
לילה טוב דבוש
בובת שולחן : לולי שבלולי [בובת כפפה]
לרוב נועצים מאחור [בראש] מוט לאחיזה ולתנועה נועצים מוט מעל האחוריים
רועי 25 האחד
New member
כמובן שהלכתי להצגות אבל כבר עברתי את הגיל
אוי יוי יוי רועי! לעולם לא עוברים את הגיל!!!!
יש הצגות בתאטרון בובות שמתאימות לכל גיל! יש הצגות שלא רק שלא עברת, אלא עוד לא היגעת לגיל של לצפות בהן- גם מבחינת נועזות וגם מבחינת כובד ראש. חובה חובה חובה- רוץ להצגות בפסטיבל הקרוב בירושלים! וכיוון ששאלת ארחיב לטובת כל מי שלא בטוח במונחים: בובות כפפה= גוף מבד, ראש מוצמד מלמעלה- בד"כ מעיסת נייר אך יכול להיות מכל חומר שהוא. הפעלה מלמטה מאחורי פרגוד. בובת הכפפה המפורסמת ביותר היא פאנץ'/פולצ'ינלה/פטרושקה וכו' (לכל עם שם משלו). יתרון בהפעלה- התנועה יוצאת מדוייקת כיוון הבובה היא המשך ישיר של כף היד. מתאים גם למפעילים פחות מקצוענים. חיסרון-תנועתיות מוגבלת, נטייה לקופצניות וקומיות. חיסרון משמעותי בתנועת רגליים (למרות שאפשר להתגבר עליו עם תוספות שונות לבובה הקלאסית). בבימוי היא נחשבת לבובה ייצרית-חייתית, פועלת "מהבטן". במסורת מזוהה לפעמים עם כוחות שטניים. בובת פה= בובה מבד בשילוב אקרילן או ספוג בה כף היד נכנסת דרך אחרוי הראש או דרך תחתיתו אל השפתיים ומניעה אותן. זוהי בובה מדברת. גופים יכולים להיות שונים ומשונים מכל חומר ובכל צורה, ויכולים להעדר. לעיתים קרובות מצמידים לראש של בובת פה גוף של בובת מוט. הרבה מבובות החבובות עשויות בשיטה כזאת. ייתרון- תנועת הפה מאד מדוייקת ונוחה לדיבוב (יחסית למנגנון פה נוקשה הנשלט באמצעות ידית). חיסרון- יותר מידי שחקנים לא מקצועיים חושבים שאם הם ייעמדו על הבמה חצי שעה וידברו עם בובה שעושה פקה פקה יש להם בכיס הצגה. או במילים אחרות-במאים/שחקנים רבים מתחמקים מהתמודדות עם שפת גוף עשירה של הבובה שהיא לב תיאטרון הבובות ע"י שימוש לא מושכל בבובות הפה. ההפעלה או מלמטה או מאחור (תלוי במיקום פתח ההפעלה) בובת מוט= הראש יושב על מוט שמופעל מלמטה ומסתובב בתוך הכתפיים (בבובות יותר משוכללות זז לכל הכיוונים, בפחות משוכללות רק ימינה ושמאלה. הראש בד"כ עשוי מעיסת נייר למרות שאפשר לעשות אותו מכל חומר שהוא. לעיתים בעלת ראש, כתפיים וידיים בלבד, כשבמקום גוף יריעת בד. לעיתים בעלת פלג גוף עליון בלבד, ולעיתים בעלת גוף שלם. בכפות הידיים יש מוטות דקים על ציר שמופעלים בד"כ ביחד ביד האחת הפנויה של השחקן (היד השניה מפעילה את הראש והגוף). לבובות כאלה יש לעיתים קרובות מנגנונים נוספים של עיניים, פה וכו'. ההפעלה בד"כ מאחורי פרגוד. בובות מוט בובות שולחן= בובה המופעלת מאחור על ידי מפעיל גלוי אלא עם משתמשים בשיטת "הקבינט השחור" בו משטח ההתרחשות מואר, וכל שאר הבמה מוחשכת ובנוסף המפעילים לובשים בגדים שחורים וחובשים מעין שק מרשת שחורה על ראשם. בד"כ הבובה כוללת את כל האיברים (מראש ועד הרגליים), ויש לה מפרקים גמישים המאפשרים תנועה במידה ובמקומות הרצויים. מוטות ההפעלה תקועים לבובה באחורי הראש ובגב. וגם בכפות הידיים או במרפקים יש מוטות הפעלה. ככל שהבובה נדרשת לבצע תנועה מורכבת יותר וריאליסטית יותר, כך נדרשים יותר מפעילים לבובה אחת. לעיתים יש לבובת שולחן מנגנונים בגפיים (מנגנון הליכה למשל) ובראש (עיניים, גבות, פה וכו'). ייתרון- הפעלה יחסית מדוייקת גם למתחילים אם הבובה לא רבת פמרקים ומוטות. חיסרון- אם הבובה כם רבת מפרקים ומוטות נדרשים כמה מפעילים והתיאום ביניהם הוא אמנות בפני עצמה. מריונטה= בובה המופעלת מלמעלה על ידי חוטים. יש לה (בד"כ) את כל איברי הגוף והיא נעה בחינניות. יש מריונטות יחסית פשוטות עם4-5 חוטים ויש מורכבות עם עשרות חוטים. לפעמים אפילו מפעילים אותן שני מפעילים. יש גם "מריונטות טריקים" שהיו נפוצות מאד בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20 אשר מבצעות תעלולים כמו כריתת הראש והקפצתו, מטאמורפוזות שונות (גמד הופך לענק, חתול לאריה....). יש מריונטות שמנגנון ההפעלה שלהן אנכי ויש שהוא מאוזן. יתרונות- תנועה חיננית, גמישה מאד. מתאימה לתנועות בלט ולריחוף. חסרונות- קשה מאד להפעיל. נחוצה מיומנות רבה מאד. לרוב המריונטות היו מגולפות מעץ, אך אפשר לבנות אותן מחומרים רבים ומגוונים. מריונטת מוט= מריונטה שבמקום החוט הראשי שלה שמחובר לראש יש מוט קשיח שמגביל את תנועת הבובה אבל גם מייצב אותה ומקל על מפעילים פחות מיומנים. היא גם מתאימה למפעיל יחיד שצריך להפעיל 2 בובות בו זמנית. באיטליה היו נהוגים מחזות על מלחמות אבירים עם מריונטות מוט. בובות צללית= בובות שטוחות המופעלות מאחור או מלמטה, אטומות או צבועות המעבירות אור (כמו שקף צבוע), מופעלות מאחורי מסך עם תאורה מיוחדת באולם חשוך. בעלות מפרקים נעים. אולי הבובות הראשונות בהסטוריה. מקובלות מאד בכל רחבי אסיה ואירופה. מוזכרות בכתבי אפלטון כמו גם בכתבים סיניים והודיים עתיקים. ככל שיכולת התנועה של הבובה עולה כך גם הקושי בהפעלה עולה. יש עוד סוגים רבים של בובות. זו היתה סקירה קצרה ולא ממצה של הסוגים הקלאסיים המוכרים ביותר.
יש הצגות בתאטרון בובות שמתאימות לכל גיל! יש הצגות שלא רק שלא עברת, אלא עוד לא היגעת לגיל של לצפות בהן- גם מבחינת נועזות וגם מבחינת כובד ראש. חובה חובה חובה- רוץ להצגות בפסטיבל הקרוב בירושלים! וכיוון ששאלת ארחיב לטובת כל מי שלא בטוח במונחים: בובות כפפה= גוף מבד, ראש מוצמד מלמעלה- בד"כ מעיסת נייר אך יכול להיות מכל חומר שהוא. הפעלה מלמטה מאחורי פרגוד. בובת הכפפה המפורסמת ביותר היא פאנץ'/פולצ'ינלה/פטרושקה וכו' (לכל עם שם משלו). יתרון בהפעלה- התנועה יוצאת מדוייקת כיוון הבובה היא המשך ישיר של כף היד. מתאים גם למפעילים פחות מקצוענים. חיסרון-תנועתיות מוגבלת, נטייה לקופצניות וקומיות. חיסרון משמעותי בתנועת רגליים (למרות שאפשר להתגבר עליו עם תוספות שונות לבובה הקלאסית). בבימוי היא נחשבת לבובה ייצרית-חייתית, פועלת "מהבטן". במסורת מזוהה לפעמים עם כוחות שטניים. בובת פה= בובה מבד בשילוב אקרילן או ספוג בה כף היד נכנסת דרך אחרוי הראש או דרך תחתיתו אל השפתיים ומניעה אותן. זוהי בובה מדברת. גופים יכולים להיות שונים ומשונים מכל חומר ובכל צורה, ויכולים להעדר. לעיתים קרובות מצמידים לראש של בובת פה גוף של בובת מוט. הרבה מבובות החבובות עשויות בשיטה כזאת. ייתרון- תנועת הפה מאד מדוייקת ונוחה לדיבוב (יחסית למנגנון פה נוקשה הנשלט באמצעות ידית). חיסרון- יותר מידי שחקנים לא מקצועיים חושבים שאם הם ייעמדו על הבמה חצי שעה וידברו עם בובה שעושה פקה פקה יש להם בכיס הצגה. או במילים אחרות-במאים/שחקנים רבים מתחמקים מהתמודדות עם שפת גוף עשירה של הבובה שהיא לב תיאטרון הבובות ע"י שימוש לא מושכל בבובות הפה. ההפעלה או מלמטה או מאחור (תלוי במיקום פתח ההפעלה) בובת מוט= הראש יושב על מוט שמופעל מלמטה ומסתובב בתוך הכתפיים (בבובות יותר משוכללות זז לכל הכיוונים, בפחות משוכללות רק ימינה ושמאלה. הראש בד"כ עשוי מעיסת נייר למרות שאפשר לעשות אותו מכל חומר שהוא. לעיתים בעלת ראש, כתפיים וידיים בלבד, כשבמקום גוף יריעת בד. לעיתים בעלת פלג גוף עליון בלבד, ולעיתים בעלת גוף שלם. בכפות הידיים יש מוטות דקים על ציר שמופעלים בד"כ ביחד ביד האחת הפנויה של השחקן (היד השניה מפעילה את הראש והגוף). לבובות כאלה יש לעיתים קרובות מנגנונים נוספים של עיניים, פה וכו'. ההפעלה בד"כ מאחורי פרגוד. בובות מוט בובות שולחן= בובה המופעלת מאחור על ידי מפעיל גלוי אלא עם משתמשים בשיטת "הקבינט השחור" בו משטח ההתרחשות מואר, וכל שאר הבמה מוחשכת ובנוסף המפעילים לובשים בגדים שחורים וחובשים מעין שק מרשת שחורה על ראשם. בד"כ הבובה כוללת את כל האיברים (מראש ועד הרגליים), ויש לה מפרקים גמישים המאפשרים תנועה במידה ובמקומות הרצויים. מוטות ההפעלה תקועים לבובה באחורי הראש ובגב. וגם בכפות הידיים או במרפקים יש מוטות הפעלה. ככל שהבובה נדרשת לבצע תנועה מורכבת יותר וריאליסטית יותר, כך נדרשים יותר מפעילים לבובה אחת. לעיתים יש לבובת שולחן מנגנונים בגפיים (מנגנון הליכה למשל) ובראש (עיניים, גבות, פה וכו'). ייתרון- הפעלה יחסית מדוייקת גם למתחילים אם הבובה לא רבת פמרקים ומוטות. חיסרון- אם הבובה כם רבת מפרקים ומוטות נדרשים כמה מפעילים והתיאום ביניהם הוא אמנות בפני עצמה. מריונטה= בובה המופעלת מלמעלה על ידי חוטים. יש לה (בד"כ) את כל איברי הגוף והיא נעה בחינניות. יש מריונטות יחסית פשוטות עם4-5 חוטים ויש מורכבות עם עשרות חוטים. לפעמים אפילו מפעילים אותן שני מפעילים. יש גם "מריונטות טריקים" שהיו נפוצות מאד בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20 אשר מבצעות תעלולים כמו כריתת הראש והקפצתו, מטאמורפוזות שונות (גמד הופך לענק, חתול לאריה....). יש מריונטות שמנגנון ההפעלה שלהן אנכי ויש שהוא מאוזן. יתרונות- תנועה חיננית, גמישה מאד. מתאימה לתנועות בלט ולריחוף. חסרונות- קשה מאד להפעיל. נחוצה מיומנות רבה מאד. לרוב המריונטות היו מגולפות מעץ, אך אפשר לבנות אותן מחומרים רבים ומגוונים. מריונטת מוט= מריונטה שבמקום החוט הראשי שלה שמחובר לראש יש מוט קשיח שמגביל את תנועת הבובה אבל גם מייצב אותה ומקל על מפעילים פחות מיומנים. היא גם מתאימה למפעיל יחיד שצריך להפעיל 2 בובות בו זמנית. באיטליה היו נהוגים מחזות על מלחמות אבירים עם מריונטות מוט. בובות צללית= בובות שטוחות המופעלות מאחור או מלמטה, אטומות או צבועות המעבירות אור (כמו שקף צבוע), מופעלות מאחורי מסך עם תאורה מיוחדת באולם חשוך. בעלות מפרקים נעים. אולי הבובות הראשונות בהסטוריה. מקובלות מאד בכל רחבי אסיה ואירופה. מוזכרות בכתבי אפלטון כמו גם בכתבים סיניים והודיים עתיקים. ככל שיכולת התנועה של הבובה עולה כך גם הקושי בהפעלה עולה. יש עוד סוגים רבים של בובות. זו היתה סקירה קצרה ולא ממצה של הסוגים הקלאסיים המוכרים ביותר.
רועי 25 האחד
New member
או.קיי חזרתי בעצמי, מצטער זו היתה תשובה פזיזה
ס נ ר י י ד ר
New member
אחרי שרשור כל כך מקסים ..אין לי מה להוסיף../images/Emo140.gif
תפוזי התגעגענוווווווווווווווווווווווווווווו....
תפוזי התגעגענוווווווווווווווווווווווווווווו....
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.