אז במרתף...
אחרי שהודעתי קבל פורום ואיש המרתף שאין מצב שאני אוכל להגיע להופעה בגלל מבחן אכזרי במיוחד שממתין לי השבוע - התבשרה הכיתה שלי שחצי מהחומר למבחן יורד (ככה זה שמרצה מבריז מ-4 מתוך ששת השיעורים שהוקצבו לו). רף ההיסטריה ירד והודעתי שמנטלית אני כשירה להצפין, לשמחת המשפחות החיפאיות שלנו. בהתחלה חשבנו שנלך לבד (אני והאישה), אבל אז האישה הציעה לאחיה שיבוא ואחרי שהוא הסכים אחיה השני הודיע שגם הוא יבוא, ושאל אם יהיו שם רווקות נאות. אמרנו שכן: שיהיו הרבה נשים, חלקן יהיו רווקות, חלקן גרושות, אבל סביר שרובן יהיו לסביות
. במקביל הצעתי לאמא שלי לבוא איתנו - והיא הסכימה בזריזות מפתיעה (ויסלח לי הגב שלה על שסחבתי אותה ואותו למרתף). וכך הלכה המשפחה המורחבת למרתף. הגענו ורק אז גילינו שההופעה היא שירים ליואל! אני באמת ובתמים מחבבת את הדברים שרונה עושה, וגם אם היא תוציא דיסק שלה מקריאה את קורות מחנה ההשמדה בירכנאו ביידיש אז אני ארוץ ואקנה אותו. מצד שני, חשבתי לעצמי שאם קצת כבד עלי להקשיב לשירים ליואל מההתחלה ועד הסוף בבית, אז סביר להניח שהופעה לא תרכך בהרבה את החוויה. אבל כבר הגענו, והמשפחה המורחבת, והמרתף, והקול של רונה במרחק מדרגות וקיר - אז נשארנו. המרתף היה ונשאר המקום שמספק את ההופעות הכי אינטימיות והכי מוצלחות בעיני. יש משהו בישיבה הצפופה על הרצפה שמאפשר את החברותא שנוצרת בין האנשים שמגיעים לשם והאנשים בחיפה גם ככה ידידותיים מאלו של המרכז, כך שהמרתף רק דוחף את זה עוד קצת. עוד לפני ההופעה קשקשנו מעט עם הסאונד-מאן-תאורן של ההופעה (הפעם זה לא היה איתי) והוא בעיקר היה בשוק מהמרתף ולא הבין איך אפשר לבוא ולראות ככה הופעות
. הוא שאל מה דעתנו על הביט. מצא את מי לשאול... וההופעה מתחילה: עומר קליין על הפסנתר, רונה בלבוש the women in black. עשו את כל שירים ליואל מההתחלה ועד הסוף, בעיבודי פסנתר נהדרים (אמא שלי הייתה מאושרת מהפסנתר), עם חשיפה ומתן ביטוי גלוי לשירים שמסתתרים בתוך השירים. תוך כדי הם קצת דיברו ורונה סיפרה שבכל פעם שעומר בישראל הם יוצאים לסיבוב הופעות ארוך, והפעם הסיבוב כולל 2 הופעות שלמות, ועומר הוסיף שאנחנו 50% מהסיבוב
. לפני "אתה מתעורר" עומר סיפר שיש בשיר קטע משיר בפורטוגזית (פורטוגזית?), נו, זה שמתי כספי אח"כ הפך אותו ל"ארץ טרופית יפה". אני כבר לא זוכרת מה בדיוק היו המילים שנאמרו, אבל מישהו מהם אמר שזה שיר על אושר, והשני תיקן שלא בדיוק אושר אלא עצב. צחקנו ואמרנו שלא ציפינו שיהיה שיר על אושר
. מה אגיד ומה אומר על החלק של יואל? עיבודי הפסנתר וההופעה השונה בהחלט עשו את ההופעה לאחרת ולמאוד מרגשת ונוגעת, ועדיין, כבד עלי שירים ליואל מההתחלה ועד הסוף
. איך רעות אומרת? שירי חיתוך ורידים? אחרי חלק יואל יצאנו להפסקה ולשיחרור ומתיחת איברינו המסכנים והאומללים שהיו צריכים להתמודד עם עוד הופעה במרתף. עשר דקות עברו מהר וכבר חוזרים לחלק השני. עוד משהו שיש רק במרתף: רק במרתף אומנים צריכים לפלס את דרכם בתוך ההמון שהגיע להופעה שלהם (המון במקרה של רונה, מספר פעוט של אנשים במקרה של אומנים אחרים) ורק במרתף אפשר להשתעשע במשחק "על מי מהקהל ידרוך האומן היום בדרכו לבמה". אין, אין יותר אינטימי מהמרתף. שירים בחלק השני (לא לפי הסדר): נס, prison, במערכת הדם (וואו, איזה ביצוע! זה הפך להיות שיר עם ביצוע מדהים-מדהים), הריקוד המוזר (דואט חמוד עם עומר שמוכיח שגם יש לו קול לא רע בכלל), סוף העונה ואולי עוד איזה שיר או שניים שפיספסתי. סיכום חוויות המשפחה המורחבת: אמי היקרה אמרה שהיה מוצלח מאוד והתרשמה עד מאוד מהקול של רונה תוך שהיא מכנה אותה "מוכשרת מאוד". תוך כדי ההופעה היא גם התעניינה מי בת הזוג של רונה
. נראה לי שמאז שיודית יצאה מהארון ונעמי קניוק נחשפה אז אמא שלי החליטה שלא תתכן לסבית שאינה מפורסמת, ואם היא עצמה לא מפורסמת אז מן ההכרח שהיא לפחות בת של אנשים מפורסמים
. נראה לי שהיא התבאסה כשאמרתי שאני לא חושבת שבת הזוג של רונה מוכרת לקהל הרחב או קשורה גנטית למפורסמים... אח אחד אמר שהיה מוצלח מאוד, והשני אפילו מצא סטרייטית לדבר איתה
. אנחנו: החלטנו ששירים ליואל זה לא נחשב הופעה של רונה ולכן נלך היום להופעה ברחובות.צדק צריך להיות והופעה בלי מבול זו לא הופעה. אגב, שמתן לב שעומר קליין לא מאמין באקורדי סיום לשירים? יש שיר ופתאום הוא מסתיים, ולא ממש ברור אם הוא הסתיים או שזו רק אתנחתא לפני הסיום הדרמטי של השיר. אחרי כמה שניות של שקט מבינים שהשיר הסתיים ורק אז מגיעות מחיאות הכפיים
.