זה בטח יהיה ארוך....
היי לכולם. טוב אז ככה: הגעתי היום לבית הירוק ביפו בשעה 8:30. עד 10 לא התייחסו אליי בכלל למרות שכמה פעמים ניגשתי ושאלתי, פשוט הסתכלו עלי ולא ענו. אחכ" כבר התעצבנתי כי זה כבר היה בלתי נגסבל. אז פשוט צרחתי על אחת החיילות. תוך רגע סידרו לי פגישה עם הסנגורית. בסוף ריתי אותו 5 דקות אצלה, בקושי נתתי לו כוס קפה מהמכונות. אח"כ חיכינו לאישור שופט, להסכם שעשו עם התביעה. המשפט היה אחרי אחת, והוא קיבל לא פחות ולא יותר......21 יום בכלא ועוד 3 חודשים על תנאי לשנתיים. הספקתי לתת לו את מה שהכנתי לו (בגדים וכו´), השוטרים העלימו עין מכמה סיגריות שדחפתי לו ליד, וזהו לקחו אותו. בקשה שהגשתי לקצין העיר לביקור נדחתה, ואין באפשרותנו לבקר אותו עד שבוע הבא ביום ג´. הוא מגיש בקשה למחילה ולחופשה, אבל עם האטימות שלהם נראה לי שגם את זה ידחו. אני בהלם, כאב ראש נוראי, ואני על סף התמוטטות עצבים. עם כל זה שאני חזקה בשביל כולם, אני כבאר מרגישבה שזהו. תומר כל הזמן רוצה את הטלפון לדבר עם אבא, או שהיא עומדת בחלון וקוראצת לו. הלב נקרע לי. התקשרתי לדניאל לובין מפורום החפ"שים ושם הבטיחו לעזור לי. החופשה הזו תהיה הכי גרועה מבחינתי. דווקא עכשיו בפסח נזכרו. אני אעשה סדר רק אם הוא ישוחרר. טוב, אני לא אשגע אתכם אז אולי נשתמע מאוחר יותר בצאט. ביי בנצתיים פנינה
