../images/Emo13.gif
בזמן המלחמה, חייל נאמן שלח לאימו כל שבוע מכתב כדי שהיא תדע שהוא בסדר. שבוע אחד, האם לא קיבלה מכתב ממנו והתחילה לדאוג. אחרי כמה שבועות היא קיבלה מכתב מהצבא שאומר שבנה מוחזק בידי האויב, והם מבטיחים לה שמתייחסים שם לשבויים בצורה טובה. אחרי כמה שבועות, האם סוף כל סוף קיבלה מכתב מבנה, הוא כותב: "אמא יקרה, תנסי לא לדאוג לי, הם מתייחסים אילנו טוב, ואני ישתחרר בקרוב, כשהמלחמה תיגמר. תוודאי שטדי הקטן יקבל את הבול על המעטפה לאוסף שלו. אוהב אותך, ג´ו.". האשה נורא שמחה לשמוע את החדשות, אבל התבלבלה כי לא ידעה מי הוא טדי הקטן. בכל אופן היא החליטה להוריד את הבול. הסתכלה על הבול ושמה לב שכתוב על הבול מאחורה: "הם חתכו לי את הרגליים". הסיפור הוא על טלי בת ה - 12. ערב אחד ההורים שלה הוזמנו לארוחת ערב אצל הבוס של האבא, ולא מצאו שמרטף לטלי. הם אף פעם לא נהגו להשאיר את טלי לבד בבית, לפחות לא בערבים. אבל טלי, שהרגישה שהיא מספיק בוגרת בשביל להישאר לבד, ניסתה לשכנע את ההורים שלה שהיא כבר לא ילדה קטנה, ושהיא בת 12 כבר, ממש נערה, ושהיא תנעל את הדלת ותשאיר אור במרפסת והכל יהיה טוב. לאחר מסע ארוך של שיכנועים, הסכימו ההורים בלית ברירה להשאיר את טלי לבד. טלי הרגישה כמו גדולה - הכינה לה פופקורן, ראתה טלוויזיה, שיחקה עם רקס. מאז שטלי הייתה ילדה קטנה, היא נהגה לשים את היד שלה מחוץ לשמיכה, להושיט אותה מחוץ למיטה, ורקס היה בא ומלקק את היד, וכך היא הייתה נרדמת. לאחר כמה שעות של צפיה בטלוויזיה, טלי הייתה נורא עייפה והחליטה להירדם בסלון, כי לא היה לה כוח לחזור לחדר. היא הושיטה את היד מחוץ לספה, רקס ליקק אותה וככה היא נרדמה. פתאום, באמצע הלילה, היא התעוררה, היא שמעה טפטוף מעצבן כזה, נורא רועש - פלופ, פלופ, פלופ... היא הלכה לכיור במטבח, לבדוק אם הברז פתוח קצת. הוא לא היה. היא סגרה אותו עוד קצת, כדי להיות בטוחה. שוב, היא חזרה לספה, הושיטה את היד, הוא ליקק אותה, והיא נרדמה. פלופ, פלופ, פלופ... שוב היא התעוררה. הפעם היא הלכה לאמבטיה בקומה התחתונה, וגם שם הברז היה סגור. היא סגרה אותו עוד יותר, ליתר ביטחון. היא חזרה לספה, מותשת, הושיטה את היד, הוא ליקק אותה, והיא נרדמה. פלופ, פלופ, פלופ, פלופ... הפעם זה כבר ממש הרגיז אותה! היא הלכה לאמבטיה בקומה השניה, סגרה את הברז כל כך חזק עד שכאבה לה היד. ושוב, חזרה לספה, הוא ליקק לה את היד, והיא נרדמה. פלופ, פלופ, פלופ... די! כמה כבר אפשר?! הפעם היא קמה, עשתה סבב בכל הברזים בבית, סגרה את כולם טוף טוף, והטפטוף המעצבן לא נפסק! טלי הייתה מיואשת... היא הייתה כל כך עייפה... רגע! היא שכחה את המרתף! היא ירדה למרתף, עייפה כל כך... מדרגה אחר מדרגה אחר מדרגה, באיטיות... פתאום היא קפאה. היא פלטה כזאת צריחה, בכל הבית שמעו אותה. רקסי!!!!!!! היא לא האמינה למראה עינייה... רקסי היה תלוי על חבל, שחוט כולו, והדם שלו מטפטף על הריצפה. פלופ. פלופ. פלופ. טלי הייתה המומה כשהיא ראתה את הכתוב על הקיר: "לא רק כלבים יודעים ללקק"... הכתוב נכתב בדם הכלב.