אהיה חריף מקודמיי
חבל שעבודת השיקום נעשית ע"י אנשים שאינם אנשי מקצוע, זו הסיבה שכיום משרד הבריאות מקשיח את התנאים לקבלת אנשי שיקום חדשים (מה שאת קוראית להם בזלזול "מתאמי טיפול"). התפקיד כולל בתוכו הרבה יותר מבניית תכנית שיקום ואני אישית נעלב שיש אנשי שיקום שאינם מבעלי המקצוע הייחודים לחוק שיקום נכי נפש בקהילה. למה? כי בתוך התפקיד יש מרכיבים טיפולים, שמבוססים על תיאוריות שיקום והחלמה, שילוב בין גורמים, בניית תוכנית טיפול, משפחות, זוגיות, מיניות, מעקב רפואי, מעקב פסיכיאטרי, תעסוקה, פנאי, סנגור וגישור ובטח שכחתי משהו פרקטיקום , וזה הרבה יותר מתפקיד של הדרכה שיקומית.
הדרכה שיקומית או התנדבות בבית חולים פסיכיאטרי מלמדת המון אך עדיין איננה התערבות טיפולית שיטתית המבוססת על ניסיון ונמצאת תחת פיקוח והדרכה כפי שמבוצע בכל המקצועות שיש בהם הסמכה לאחר פרקטיקום.
מקצוע הסיעוד (אחיות) הוא מקצוע במצוקה!!! אם את רוצה להתחלף עם אחיות, תתקבלי להסבה קלה וקצרה יחסית לתכניות ההסבה שהיו בעבר, שוחחתי לפני כשנתיים שהמשבר החל להיות בשיאו והמדינה הציעה פתרונות עם אחות מוסמכת שהיום היא אחות בעלת תואר שני ואחות אחראית בבית חולים כללי, היא אמרה שיש בעיה חריפה במקצוע , לא רק שחסרים תקנים כמו בכל מקצועות הטיפול אלא שבסיעוד אין מי שימלא את השורות- יש תקנים ריקים רבים ללא כ"א והרבה מהאחיות יצאו בשנים הקרובות לגמלאות וחלקן עוזבות את המקצוע לאחר סיום הלימודים. יש אחוז נשירה גבוה מהמקצוע. הבעיה הקשה היא שהמקצוע עובר הדירדרות ברמה האקדמית שלו וכולנו תקווה שהרמה ירדה ובסופו של דבר תעלה חזרה לרמות הגבוהות שהיו בשנים האחרונות.
העלאת שכרן נובע מהיות המקצוע במצוקה, ולצערי צעד זה לא מספיק, אין עדיין מספיק אחים ואחיות כדי למלא את השורות.
אומר לך משהו כמי שעשה את המסלול הארוך (והיקר!) של תואר ראשון במדעי ההתנהגות, התנסות בהדרכה שיקומית בדיור מוגן מיוחד במינו ולימודים בתוכנית ההשלמה לעבודה סוציאלית, אם הייתי צריך לעשות זאת למען השכר, כנראה שהייתי בוחר מקצוע אחר יותר מכניס....
אני דווקא נגד אנשים המגיעים למקצוע בשביל הכסף, שבוכים על משך הלימודים הארוך של תיאום טיפול, הם לא מתאימים לא לעולם השיקום ולא לעולם הטיפול. למה? כי בעולם השיקום אני פגשתי עובדים מדהימים שלא הפסיקו ללמוד, לצאת ללימודי תעודה בשיקום וללמוד תארים מתקדמים בשיקום , ואת יודעת מה? זה לא מעלה להם שקל אחד במשכורת - להיפך הם לפעמים צריכים לשלם חלק מזה על חשבונם.
אני אישית משוחד, אני ממליץ על עבודה סוציאלית כי היא אינה מגבילה אותך לשיקום פסיכיאטרי בלבד. אבל השיקום הפסיכיאטרי בארץ עובר ויעבור מהפיכות רבות, מה שנכון להיום לא יהיה נכון לעוד עשור וכך הלאה, יש רצון מזה מספר שנים להתמקצעות יייחודית לשיקום והחלמה בבריאות הנפש, זה הניסיון בברה"ן קהילתית אך זה לא ממש קורה בשטח.
צר לי שאת מתוסכלת משכר החודשי שלך לאחר תואר ראשון , למדת כמוני תואר לא מקצועי, תואר במדעי ההתנהגות\פסיכולוגיה נחשב היום כתואר כללי במדעי החברה, הוא לא מכשיר אותך לכלום. הניסיון שלך לא מעניין אף אחד מאחר ויש חוק במדינה הזו, וכמו שלא תרצי שהאססיטינטית של רופא השיניים שלך תבצע לך עקירה או סתימה כי יש לה הרבה ניסיון בזה, וכמו שלא תרצי שהאחות חדר ניתוח תבצע לך ניתוח , או אני מניח שלא תרצי שהאופטומטריסט שלך ירשום לך טיפות עיניים אנטיביוטיות.
לכל מקצוע יש את הייחודיות שלו, לתיאום טיפול במערך השיקום הפסיכיאטרי אין מקצוע אחד בלבד, אלא רשימת מקצועות הרשומים בחוק שיקום נכי נפש בקהילה. התיאום טיפול מורכב מפרקטיקה מורכבת הרבה יותר מבניית תכנית שיקום אלא ממש שימוש בטכניקות ומיומנויות טיפוליות והתערבויות מבוססות ידע בשיקום . לא כל אחד יכול לבצע התערבויות אלו מאחר שלא לכל אחד יש אחריות המקצועית לכך.
