מישהו כאן מעקל את זה שהוא מתגייס?

[יעל.....]

יופי, נפלא....

עכשיו אני עוד יותר בלחץ, לא נראה לי שאני אהיה מסוגלת להקשיב לאיזה פוסטמה שגדולה ממני בשנה. (הגדנ``ע היתה סיוט...)

 

[כומתה אדומה]

לא לפתוח

ביקשתי מראש לא לפתוח כי אני עומד לשפוך פה את יגוני... עכשיו אני מצטער שהתעקשתי לצאת שבוע שעבר, ולכן אני תקוע פה עכשיו לבדי... בנתיים אני מעביר את הזמן פה או בחיפוש אחר דבר מזון. רוצים לשמוע קטעים משוגעים מהוואי היחידה? טוב נו אם אתם מתעקשים.. אז אחת הבדיחות האל-מותיות היא המשפט המפורסם ``היי אור, רואים מה את אמא שלך!`` (נאמר ע``י רז על הר שומם בדרום הנגב, בלי שום סיבה מיוחדת.). רוצים לשמוע שיר היתולי על היחס``פ? (לפי המלודיה של ``עשר אצבעות``) שבע אצבעות לי יש, כל דבר יודעות הן. לנטרל ולמקש, תוך שניה עפות הן. הנה ז*ן לי קטן, בשמירות אני ניטחן, (יש לזה דווקא המשך מצחיק אבל אני לא זוכר) מה עוד יש לי להגיד לאומה...?שאיזה כיף לכל אלה שיצאו הביתה, והם בטח כבר מנשקים את החברות שלהם (כן כן בטח, מנשקים. זה מה שהם עושים להן ), וכבר התקלחו בטח, ואכלו אוכל של בית.... ורק אני המסכן נשאר פה. לא נורא, ב 1700 קארין תגיע ונהיה פה לבד... אולי סוף סוף יצא לי משהו מהשירות פה??? יאללה ביי גיא פינס

 

[Casus Belli]

מצטער שפתחתי

היי גיא penis (מקווה שדוברי האנגלית שבינינו יבינו) אני חייב להגיד שהבדיחה ``היי אור, רואים את אמא שלך!`` העלתה חיוך רחב על פני. המשפט כל כך טיפוסי לרז, ועם זאת - כל כך מצחיק... גבר, רק רציתי לאחל לך בהצלחה עם ה date שלך ב 1700. אולי בכל זאת יצא משהו מהתקיעה בבסיס. אז... בהצלחה! קח את הבאסה בסבבה, ומקווה שתמצא כבר במבה, Casus

 

[Casus Belli]

עוד משהו

אם באמת כ``כ משעמם שישי-שבת, תמיד אתה יכול לעשות מה שעשה רס``ר חביב מבסיס בצפון הארץ - לבצע מיטווחים בחתולים. למה אתה מחכה...? קח את ה M-203 ויאללה... לרסס... תקרא את הכתבה המצורפת - מצחיקה.

 

[כומתה אדומה]

קסוס יקר, אני לא מסוגל להרים 203

אני יכול אולי לזרוק רנ``ט לאיזה 5 מטר

 

[Casus Belli]

ואם עכשיו...

הסורים מנחיתים כוח קומנדו מיומן בחצר האחורית של הבסיס... מה אתה עושה? זורק עליהם רנ``טים?

 

[כומתה אדומה]

אני לוחץ על הכפתור של הביפרים של

הצוותים ובורח עם קארין

 

[Casus Belli]

אהההה......אוקיי

 

[barakas]

כמה מילים

הבעיה של הרבה מאיתנו,כולל אנוכי,שאנחנו מורעלים שלא מכירים בזה.שבויים בתפיסה הרומנטית שצבא זה פרק מ``טירונות``,מתמוגגים מהמחשבה על עצמנו במדים עם נשק,רצים על גבעה ומביסים את האויב. אפילו כשאנחנו עוצרים לרגע ומזכירים לעצמנו שצבא זה הרבה יותר מזה ושזה בטח לא פיקניק אנחנו לא מצליחים לצאת מהבועה הזאת. היום הסתפרתי.אחריי שנתיים שאני מגדל שיער הסתפרתי,שלב ראשון,שלב מאוד סימבולי, לקראת הסוף המוחלט של הגיל המדהים הזה שנקרא גיל הנעורים...כולנו מצפים ליום הגיוס,מנסים לדמיין איך יראה העולם החדש והמדהים הזה... אז המלצה קטנה שאני ממליץ על פי המסקנה שהגעתי עם עצמי.נצלו כל רגע שנשאר לכם,אתם אומנם לא הולכים למות או משהו אבל החיים שלכם ישתנו מקצה לקצה,קשה להמשיך לחשוב כמו ילד כשיש חיים של אנשים תלויים בך...אז לנסות לעכל אין טעם,ההפך נסו להתעלם מזה לרגע.לעכל יהיה לכם מספיק זמן כשתשכבו על איזה הר בקצה העולם בטירונות.עכשיו תהנו ושיזדיין העולם... מצטער על המלודרמטיות

 

[jedi knight]

רוצה לדעת מה זה צבא? הנה

 

[Casus Belli]

צבא זה...... כלב?!

 

[jedi knight]

לא סתם כלב

כלב שמירה

 

[jedi knight]

כלבי שמירה = החיילים המסכנים

 

[Casus Belli]

עכשיו הבנתי (נפל האסימון)

 

[פורשת כנפיים]

ענין של זמן ...

היי אנשים בקשר לרגשות הכי מתוחים לפני הגיוס מצאתי שיר מוכר ואהוב אבל נוגע במקום משמעותי בלב : `` קח אותו לאט את הזמן העולם עוד יחכה בחוץ קח עוד שאיפה מן הזמן שתי דקות לפני ההתפתחות להמכר ללב המתפרע לדמיון המתפקע ולאושר הנוגע בעומק הכאב . אתה עוד תשנה את העולם אם תרצה או לא תרצה יש עוד זמן להשתנות מן הקצה על הקצה `` החודשים האחורנים מתקשים לחלוף בראשי זה לא עוד חודשים רגילים של סוף שנה שמנתנחמים ששנה הבאה אנחנו חוזרים אל אותו תהליך מבוזבז אלו חודשים המסיימים ילדות , נעורים מעורבב עם גיל ההתבגרות לפחות מנסים להתבגר כי ככה כל הזמן אומרים לנו ...לא נותנים לנו להיות ילדים החיים מרצי אותך קדימה אתה כבר חייב להיות בוגר ואחראי ולהבין שצריך לקחת אחריות על החיים שלך .מסיבת סיום נראה לפתע כמו ספר זכרונות מעומס 12 שנים של חיים...כאילו ה``לפני`` ובעתיד אולי יצלמו את ``האחרי `` .... ובין בגרות לבגרות את מסתכלת ביומן תאריך גיוס עומד לו באופק בתחילת השנה הוא נרא רחוק ככ את מדברת עם החברות שלך על עוד כמה חודשים את מתגייסת ועד כמה שזה נראה רחוק ....לפתע החודשים הופכים לשבועות ומשם זה רק הולך ויורד ויורד ופיתאום צ ב א - המסגרת הזו שההורים התפללו שלא נלך אליה עוד שכבר בשנות ה- 50 שיש לנו מדינה כבר מבוססת כבר לא נצטרך לראות אנשים עם מדי זית ....אבל כהראה שאחרי 50 שנה המדינה הזו עדיין נלחמת על העצמאות שלה אז את מתגייסת למסגרת שאמורה להכין אותך לחיים שבה את מציבה לעצמך מול העולם ומנסה להבין כיצד לממש את החלומות שלך ואם תצליחי על פי מה שלמדת והתנסת בחייך עד כה להגשים אותו . אז בדיוק כמו חלקכם אני עוד חודש מתגייסת טירונות 05 או 03 עדין לא ברור מחכה לי אני לא בטוחה שאם חיוך על הפרצוף אבל עם ראש מורם בגאווה . גאווה מעורבת עם פחד . פחד להתחיל דרך חדשה ובעיקר פחד להשתנות . פוחדת שהצבא ישנה אותי . יש דברים שהחברים שלך לא מבינים כמה שתנסי להסביר להם על הפחד שמתרוצץ בתוך הנשמה שלך הם לא יבינו כי בוא נאמר שלא כל אחד מהם מעודד את הגיוס שלו לצבא הם מתקשים כמו הרבה אנשים להבין מה המסגרת הזו רוצה מהם ולמה הם חייבים ל``בזבז`` שנתיים מחייהם שבנתיים יכלו ל``כבוש את העולם ``. ת`אמת קשה בזמן האחרון גם להסביר להם למה כן חשוב להתגייס למרות שאת דעתי בנושא אמרתי כבר המון פעמים . הרגשות המובילות אותך עד הגיוס לא מאפשרות התעלמות או ``בריחה `` אני חושבת שזה יותר דרישה להתמודד עם רגשות האלו וכנראה (אלא אם כן הגורל יחליט אחרת ) זה מה שאני יעשה עוד כמה שבועות . מה שאני כן מקווה זה רק שהמסגרת הזאת לא תאכזב אותי או יותר נכון זה שאני לא אאכזב את עצמי . אז בברכה : `` עלה קרב `` פורשת .

 

[jedi knight]

תוספת אישית

אני לא חושב שזה עניין של מיצוי עצמי או משהו כי בצבא אנשים בד``כ לא מוצאים את עצמם מכיוון שבצבא אתה הופף להיות חלק מהכלל כלומר חלק מגדוד פלוגה וכו ואין הבדל בינך לבין חברך מוטי או דני כל החיילים אוכלים ביחד את אותו חרה ואני חושב שזה מה שאני באופן אישי מצפה מהצבא לתת את ה 3 שנים שאני מרגיש שאני חייב לתת את תורי בהגנת המדינה מכיוון שבמשך 18.5 וחצי שנים חיילים אחרים שמרו עליי עכשיו זה תורי להגן על האדמה הזאת ואני גם חושב שהצבא מלמד אותך להסתדר עם החברים שלך במצבים קשים וקיצונים אוכלים את החרה ביחד ואתה לומד איך להסתדר טוב יותר עם חברים שלך לקבל ערכים של דבקות במשימה ועוד דבר שרק בצבא תיתקל בהם אין לי ספק שהמסגרת הצבאית משנה אנשים את כולם היא משנה כי זה מסגרת שונה מאוד מהאזרחי ואת העולם אפשר לכבוש גם אחרי הצבא אחרי שאני אתן את חובתי 3 שנים אני אכבוש את כל העולם כל העולם יחכה לי יחי הנח``ל המוצנח גדוד 50 ( כן אני מתגייס לבני משקים בסוף ) ולגבי טירונות פורשת הבנתי שאת הולכת ללוחמת מג``ב ?? אם כן אז הטירונות היא 03 ולאחר מכן אימון מתקדם 05

 

[K-a-M-u-Z-u]

חברה תדעודדו

אני כבר שנה בצבא וכשאני חושב אחורה כשהתייסתי גם אני חשבתי את כל המחשבות האלא... מי שיגיע לטירונות קרבית יסבול בהתחלה אין מה לעשות(לא יודע על ג`ובניקים כי אני עשיתי קרבי). מפקדים בני 19 נחשבים אלוהים בשבילכם ואתם צריכים על כל פעולה שאתם עושים לחשוב 10 פעמים כי כל דבר קטן הם נטפלים אליכם. עכשיו אחרי שאני שנה בצבא ובן 19.5 אני מתייחס למפקדים כמו אל חברים קורא להם בשמות יחס קצת יותר חוצפני...זה מה שנקרא שבירת דיסטנט. בתחילת דרככם בצבא יש דיסטנס כזה גדול שזה מצחיק(תדעו שהמפקדים בניהם מתים מצחוק על איך שהם מתנהגים...). אבל סה``כ הזמן טס בצבא... טייק איט איזי!