מישהו כתב המלצה על אתר שאלות באיגרות הקודש

מישהו כתב המלצה על אתר שאלות באיגרות הקודש

בפורום יהדות לחילונים: ‫"אתר מומלץ‬ IDITB1 אגרות קודש - כותבים לרבי מילובאוויטץ' ורואים ניסים גלויים באגרות הקודש, לבקשת ברכה, פרנסה, ילדים, זיווג והכל על טהרת הקודש." ומישהו אחר ענה לו: "‫מה הקשר ליהדות?‬ מאליו יובן איפה שמענו על יהודים שכותבים מכתבים לרבנים שהלכו לעולמם?" ואני עניתי לו, והתחיל דיון שלא מתאים לפורום 'יהדות לחילונים', והצעתי לו להעביר את המשך הדיון לכאן. אז מה דעתכם על התופעה החדשה הזו ביהדות, והאם מותר לעשות כן על פי התורה והקבלה ?
 

ינוקא1

New member
זה מאוד קשור לדיון

שהיה כאן לא מזמן בנושא "ניחוש". לדעתי זה מותר בשני תנאים : 1. כאשר לא סומכים על זה כאמת מוחלטת. (כך כתב רש"י על מה שכתוב "אף על פי שאין ניחוש יש סימן" - שכאשר אין סומכים על מה שיצא כאמת מוחלטת , אלא רק מבקשים "חיזוק" וסימן טוב זה נחשב "סימן" בלבד ומותר . וכך היה רבי יוחנן שואל תינוק "פסוק לי פסוקך"). 2. כאשר לא "שואלים את הרבי" אלא שואלים את הקב"ה ורק נעזרים בספר של הרבי. (ובאותה מידה ניתן להיעזר בכל ספר קודש אחר).
 
השאלה היא

אם באותה מידה משתמשים בכל ספר קודש אחר, האם אז זה לא כבר יותר דומה לגורל הגר"א? שידוע שמותר רק בתנאים מאד מאד מסוימים!
 

ינוקא1

New member
אין "הלכות הפלת גורל"

ואדם יכול להפיל גורל כזה לסימן טוב (הרי זה בדיוק כמו לשאול תינוק). אבל לא לקבל את הדברים כאמת מוחלטת. ולא לשחק עם זה פעם כך ופעם כך , כי מי שמשחק משחקים איתו
(לדעתי כל מי ששואל שאלה את הקב"ה , יקבל תשובה. ויכול כל אחד לפתוח ספר קודש , ויהיה שם רמז. העניין הוא שבדרך כלל אין לנו שכל ולב להבין מה התשובה. כי העולם הזה הוא עולם של הסתר פנים והשגחתו של הקב"ה איננה גלויה. לכן בהכרח גם התשובה שיקבל תהיה נסתרת ולא גלויה. רק שאם האדם הוא צדיק אז הוא יקבל את התשובה הרבה יותר בגלוי , ואם לא , אז הוא יקבל אותה ברמזים וכיסויים רבים עד שכמעט אי אפשר יהיה להבין)
 

REALI

New member
למה לא לשאול את הרבי?

האם נשמתו לא יכולה לדעת מה קורה בעולמינו ולתת את עצתו וברכתו? כמו שקורה שרב שנפטר מתגלה בחלום למישהו ומצווה אותו על משהו. אולי תגיד שאסור להתפלל אליו, כי לא הוא מסדר את המציאות, אבל לבקש ברכה מותר? וכאן זה לא זה ולא זה אלא בקשת עצה מה לעשות. לא מבקשים ממנו לשנות את המציאות, אלא רק מה לעשות?
 

ינוקא1

New member
בעיקרון אתה צודק

אחד מדרכי רוח הקודש המוזכרים ב"שערי קדושה" הוא שמתגלית לאדם נשמת אחד מהצדיקים הקדמונים והיא מלמדת אותו. כך שבעיקרון אתה צודק וכל עוד לא מבקשים בקשות , מותר לשאול שאלות נשמה של צדיק. (יש כאן שאלה מה עם איסור "דורש אל המתים" אך אין כאן מקומו). אבל כל זה אמור ביחידים ובעלי דרגה גבוהה. לעומת זאת כאשר אומרים להמון העם "תשאלו את הרבי" , בהמשך הם שוכחים שיש את הקב"ה . . . וכמובן יש לחשש זה על מה לסמוך , כי לצערי חלק מהחבדניקים כבר החליטו שהרבי הוא "עצמות ומהות בגוף" וזוהי עבודה זרה גמורה לכל דבר כמו של הנוצרים ! (אינני מדבר על הקשקוש של להכריז "יחי אדוננו" על אדם שנפטר. זו אומנם לא כפירה בעיקר , אבל זו שטות). לכן יש לשאול את הקב"ה בלבד ולא את הרבי ישירות , מכסימום אפשר לבקש שהקב"ה יענה לתפילתינו בזכות הצדיק. ואם אדם מאמין ש"הרבי יכול לענות על שאלות" , למה שלא יאמין שהקב"ה יכול לענות לו על שאלותיו ? ? ? האם אדם מאמין שהרבי יותר גדול מהקב"ה ? ? ? ואם אדם מבקש מהקב"ה על פרנסה וזיווג ובריאות , אז את זה יכול לעשות הקב"ה ולענות על שאלות לא יכול ? ? ? ליצחק ויעקב היו הורים צדיקים - ליצחק היה את אברהם , ליעקב היו אברהם ויצחק. כנ"ל משה כנ"ל כל גדולי ישראל. לא זכור לי בכל התנ"ך שמישהו שאל את אבותיו שאלות . לעומת זאת כן זכור לי שאבותינו התפללו אל הקב"ה וביקשו שתיעשה בקשתם בזכות אבות.
 

REALI

New member
וכשהרב בחיים?

אתה יכול לומר אותו דבר על בקשת ברכות מהרב גם כשהוא חי - לכו לקב"ה! אבל ראינו שלרב יש כח בתפילתו להוריד שפע מוחשי ולנו אין את הכח הזה בתפילתינו. ולא רק אצל החבדניקים יש רבי, לכל החסידים יש את האדמורים שלהם שהם הולכים אליהם (במקום אל הקב"ה...), לספרדים יש את המקובלים, והיום אפילו ליטאים הולכים לקבל ברכות וישועות מהרב. ועכשיו כשאני חושב על זה, היחידים ששואלים את הקב"ה ישירות ורק מעלים את זכותו של הרבי אלו הברסלברים. ודוקא הם אלו שמהללים את הצדיק כצינור השפע היחידי של האדם.
כמובן שהם לא היחידים.
 

ינוקא1

New member
יפה אמרת.

כאשר הרב חי , יש למנהג זה על מה לסמוך - ככתוב "מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש ממנו רחמים" וכן במשנה בברכות : "אמרו עליו על רבי חנינה בן דוסא, שהיה מתפלל על החולין ואומר, זה חיה וזה מת. אמרו לו, מניין אתה יודע. אמר להם, אם שגרה תפילתו בפי, יודע אני שהוא מקובל; ואם לאו, יודע אני שהוא מטורף". גם כאשר הולכים לחכם שנפטר על קברו ומתפללים שם , הפוסקים אומרים שצריך לבקש מהצדיק שיהיה מליץ יושר בעדינו לפני הקב"ה ויבקש מהקב"ה. או לבקש מהקב"ה בזכות הצדיק. לא לבקש מהצדיק ישירות ! כלומר גם כאן וגם כאן לא מבקשים מהחכם ישירות אלא האדם מודיע צערו לחכם , והחכם מתפלל עליו לפני הקב"ה. ומה הסיבה לכך שיש לחכם את הכח הזה ? זו אותה הסיבה שהתורה נתנה את כח הברכות לבני אהרון. כי מכיוון שהכהנים הם מורי ההוראה של עם ישראל , ככתוב "יורו משפטיך ליעקב ותורתיך לישראל" , לכן נתנה להם התורה את כח הברכות כדי שאנשים יבואו אליהם כשיש להם בעיה כדי שיברכו אותם. אז הכהנים יודיעו להם כיצד לתקן את דרכם וכיצד ללכת בדרכים ישרות. אבל כאשר הצדיק נפטר , ובאים אליו ומבקשים ממנו ישירות הרי זו כעבודה זרה.
 

REALI

New member
עכשיו הבנתי,

כל מה שאמרתי לא קשור, כי אני התייחסתי לזה כמו לבקש עצה מנישמת הרב, אבל עכשיו אני מבין שהאגרות אל הרבי זה חלק מהקמפיין להראות שהרבי עדיין חי ואפשר להמשיך לשאול אותו שאלות כאילו לא עזב אותנו מעולם.
 

דוד YY

New member
בעניין דומה יש לי לשאול ...

למה ללכת לקברו של הצדיק, וכי הצדיק נמצא שם ? הלא הצדיק מזמן עזב את הגוף והוא נמצא בעולמות העליונים , מה יש לעשות שם בקבר. וראיתי נוהגים להדליק נר לעילוי נשמת הצדיק ולהתפלל בזכותו, מה הטעם בהדלקת הנר?
 

ינוקא1

New member
יש חלקי נשמה שונים.

בעיקרון יש חלק נשמה הנקרא נפש והוא השוכן על הקבר (בעבר היו קוראים גם למצבה בשם "נפש"). לפחות עד שהבשר מתעכל כולו. כמו כן בתוך העצמות ובפרט עצם הלוז יש חלק הנקרא "הבלא דגרמי" ממנו יקום האדם בתחית המתים. (למי שלמדו את עניין שבירת הכלים , אז הרפ"ח ניצוצין הם ממש עניין ההבלא דגרמי , והאורות של הכלים המאירים עליהם מלמעלה הם כמו הנפש השוכנת על הקבר). חלק הנשמה הנקרא "רוח" עולה למעלה.
 

דוד YY

New member
אז עלינו להסיק שכל אותם קברי הצדיקים אותם

אנו פוקדים עדיין עצמותיהם קיימים אפילו שעברו מאות שנים ? ולגבי הנר כתב שם שיש הנאה לנשמה מאור הנר שהוא דבר רוחני. אז זה יכול להיות מובן אם מדליקים על ציון הצדיק, אבל מה הנאה שייך כמדליקים בבית הכנסת וכי נשמת הצדיק נמצאת בכל מקום שמדליקים ?
 

ינוקא1

New member
אתה שואל שאלות קשות

שאני לא בטוח שאני יודע לענות עליהם. אבל אני מצרף MP3 של הרב מרדכי אליהו שמתאר את מה שטיפלו הוא ורבנים נוספים בעצמות החיד"א לפי הוראתו של הראשון לציון הרב יצחק ניסים. כשהארון הגיע לארץ היו עצמותיו בתוך ארגז קטן , והרב אליהו אמר "מה פתאום ? " וביקש מעצמותיו ש"יסתדרו" וכך אכן קרה. וזה היה בנוכחותם של עוד כמה חכמים. אצל צדיקים שקידשו את גופם , יש קדושה גם בבשרם וגם בעצמותיהם. לגבי הנר - אני מאמין שיש איזושהיא נחת רוח לצדיק מכך , כפי שכאשר אומרים דברי תורה משמו אמרו חכמים ש"שפתותיו (של הצדיק) דובבות בקבר". יש נחת רוח לצדיקים כאשר הם ממשיכים לעשות רושם של מעשים טובים בעולם.
 

simon780

New member
הרבי מליובביטש שליט"א

ב"ה ימות המשיח! משיח נגלה נכסה ונגלה לקט מתוך הספר "הגאולה האמיתית והשלימה", המביא מקורות מחז"ל, המדרשים, ספרי ההלכה והחסידות בנושא מלך המשיח והגאולה, ובנבואות הרבי שליט"א מלך המשיח. ליקטה: ש. שמידע. ספר "הגאולה האמיתית והשלימה" ליקטה: שולמית שמידע י''א כסלו ה'תשע 28.11.2009 עתיד משיחנו להתכסות זמנית משיח מתגלה בזמן הגלות ואחר כך מתכסה לצורך מסוים בעניין הגאולה, כיסוי לשם גילוי, על דרך משה רבינו שהתעלם בהר סיני כדי להביא תורה לישראל, וכדי לזכות את עם ישראל לעשות את העבודה מלמטה למעלה, לאחר שהוא, המלך המשיח, עשה את העבודה מלמעלה למטה, מעין והכנה לגילוי מעלת עם ישראל שיהיה לע"ל. ואחר כך מתגלה שנית בזמן הגאולה האמיתית והשלימה. כדברי רש"י: שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה (רש"י, דניאל י"ב י"ב) וכדאיתא במדרש: ר' ברכיה בשם ר' לוי: כגואל ראשון כך גואל אחרון מה גואל ראשון נגלה וחזר ונכסה מהן ונגלה שנית אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם (במד' רבה פי"א ג', רות רבה פ"ה י) וכדברי החתם סופר, המדגיש שההתכסות היא בשביל הנסיון: וזה נסיון גדול שנעלם הגואל ששה חדשים וכן יהיה בימי משיח צדקנו יהיה נעלם אחר ההתגלות כדאיתא במדרש (פרשת שמות, ד"ה: למה זה שלחתני) השפת אמת על הש"ס מדגיש שעניין הגאולה לחוד ועניין המשיח לחוד. דהיינו, משיח מתגלה קודם הגאולה: דמילתא דפשיטא היא דביאת בן דוד לחוד וגאולה לחוד, שהרי משה רבינו עליו השלום בא למצרים קודם הגאולה וכמו כן יוכל להיות נגלה ונכסה כו', כך גואל אחרון כו' (ר"ה י"א). וכמו כן, מדרש תהילים על הפסוק (תהלים ב', ז'): בני אתה אני היום ילידתיך, מציין שתהיה התגלות מחדש של המלך המשיח: - וכד תיתי שעתי' - אמר להם הקב"ה, עלי לבראתו בריאה חדשה. רבינו בחיי אומר: בגאולתנו זאת העתידה בהיגלות הגואל האחרון… ויהיה הגואל נגלה וחוזר ונכסה… שכן מצינו בגאולת מצרים שנגלה להם משה וחזר ונכסה מהם (פירוש עה"ת שמות ד ט). ובזוהר (פ' שמות, דף ז' עמ' ב): בההוא יומא יתער מלכא משיחא דנפקא מגו גינתא דעדן וכו'. ומקשה האר"י ז"ל, הרי משיח הוא בן אדם שחי בעולם הזה. וא"כ איך יבוא מגן עדן? ומבאר האר"י ז"ל (בספר זוהר הרקיע על דברי הזוהר שם. ובספר ארבע מאות שקל כסף דף ס"ח), כי בודאי המשיח יהיה אדם צדיק נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין. ויזכה במעשיו לנרנח"י ה' בחינות אלו של קדושה. ואז ביום ההוא בזמן הקץ תבוא נשמה שלו הנתונה בג"ע ותינתן לאיש הצדיק ההוא ואז יזכה להיות גואל, וזה על דרך משה רבינו ע"ה, כי היה ילוד אשה והגדיל מעט מעט עד שהשלים חלק נשמתו ושם בסנה השלימה לגמרי… ואז זכה להיות גואל. ובזה יתקיים הקרא: אני היום ילידתיך, דקאי על חלק הנשמה לנשמה שתיוולד אז ותצא מג"ע ביום ההוא. וזה הוא מוכרח ופשוט לכל מביני דעת וליודעי חן… וזהו שאמר (בזוהר), דאתער כו' כאילו היה ישן. וכאשר תבוא לו נשמה לנשמה יתוסף בו כוח הנבואה ואז יתעורר משנתו… יזכה המשיח לאותה הנשמה ותתגלה בו. ואז יכיר בעצמו שהוא המשיח, מה שלא היה ניכר מקודם ועתה יתגלה. אך שאר בנ"א לא יכירוהו, ואח"כ יתגלה המשיח לגמרי ואז יכירוהו כל ישראל ויתקבצו אליו. הבעש"ט הבטיח בזמן לידתו של האדמו"ר הזקן, שנשמתו תאיר את העולם בתורת הנגלה והחסידות ויהיה לה מסירות נפש על דרך החסידות, והיא תצליח עד ביאת המשיח. הרבי שהוא השביעי מאדמו"רי חב"ד, וכפי שהעיד על עצמו הוא "ספירת המלכות" (המידה השביעית), ששורשה ועיקרה הוא למעלה מעלה עד אין קץ והיא יורדת למטה מטה עד אין תכלית, לית לה מגרמה כלום והיא רק בבחינת "מקבל". כל מעלותיה לקוחות למעשה מכוח הספירות שקדמו לה. לכן היא תמיד בביטול. אף על פי כן השפעתה היא תמיד באופן של "רוממות", ולכן דוקא היא יכולה לרדת מטה מטה ולהחיות נבראים הרחוקים מאלוקות בתכלית הריחוק. ואכן רואים, שהרבי מבסס את כל מאמריו על מאמרי רבותינו נשיאינו. ומדגיש, שכל מעלתו של השביעי היא שהוא שביעי מן הראשון. ולכן גם החסידים מתייחסים אליו בביטול ובקבלת עול, ומרוב יראה ממעטים בדיבור עימו. ומאותה סיבה, כאמור, בכוחו של הרבי לעורר ולקרב את הנידחים והרחוקים ביותר… ועוד, שבהיותו "ספירת המלכות" הוא בבחינת "גילוי" ובבחינת "העלם" דוגמת הלבנה. וכמו שבלבנה גם כשהיא בבחינת העלם היא קיימת, כך "ספירת המלכות" קיימת ללא שינויים, בין אם רואים אותה בין אם אין רואים אותה, וכמוה המלך המשיח המייצג את "ספירת המלכות", הוא הרבי שחי וקיים אף כשאין רואים אותו יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! © האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה ברדיצ'ב 10, בת ים, עיר הגאולה ת.ד. 3084 טל' 03-6584633 [email protected]
 
ברוך הבא סימון, התגעגענו אליך ../images/Emo245.gif

לגבי הציטוטים שהבאת, יש רק בעיה אחת בניהם לבין הניסיון לומר שאפשר ללמוד או לרמוז מכך לגבי הרבי מלובביץ, מאחר שהם מדברים על משיח שמתגלה כמשיח כבר בחייו, ועושה פעולות של משיח כפי שהרמב"ם כותב בהלכות משיח מה יהיה בזמן התגלותו, כגון: קיבוץ גלויות, בנית בית המקדש, תחיית המתים, וכו', ואז תוך כדי שעושה את הפעולות האלה שמעידות עליו שהוא אכן המשיח, הוא מתכסה ומתגלה כפי הכתוב בציטוט. בכל מקרה אין ספק שאם נשמת משיח הייתה אמורה להתגלות בזמן חייו של הרבי מלובביץ, אז הוא היה יכול להיות אחד הצדיקים הראויים לקבל את הנשמה הזו של המשיח כפי שהאר"י כתב בציטוט שלך, למרות שאין אנו באמת יודעים חשבונות שמים.
 
למעלה