לי יש לאדה
1.5 זה בין 1 ל 2. בפשטנות מסויימת, כיוון שסוכרת 1 חמורה בהרבה מסוג 2, ו1.5 זה בין לבין, אז לאדה קצת יותר חמורה מסוכרת 2 וקצת פחות חמורה מסוכרת 1.
אבל זה ממש בשיא הפשטנות ומתאר רק תמונת מצב.
 
כמו הרבה סוגי סוכרת אף אחד לא יודע מתי לאדה מתחיל ולמה. יום אחד מגלים שיש. בהתאם לגורמי רקע, לפעמים מזהים את זה בהתחלה כסוג 2 (בעיקר עבור חולים שמנים שעבורם תנגודת אינסולין זועקת לשמיים), ולפעמים מזהים את זה כסוג 1 (בעיקר אם הגילוי היה מאוחר מאד). בכל מקרה, בתחילת הדרך, ובתלות בכל מיני גורמים יופיעו תסמינים שחלקם מזוהים יותר עם סוג 2, וחלקם מזוהים יותר עם סוג 1.
 
למעשה לאדה הוא התפתחות איטית מאד של סוג 1 שמתחילה בגיל מבוגר יחסית. לכן, אחרי כמה שנים (המחקר אומר בין 3 ל 11, תלוי בהמון דברים) רוב הסיכויים שמצב החולה יהיה זהה לגמרי לזה של סוג 1. לפני כן - כאמור תלוי בהרבה דברים אחרים.
 
אין בדיקות מיוחדות ללאדה. מגלים סוכרת כרגיל (בדיקת סוכר בדם וA1C) ואם הרופא רגיש מספיק לאפשרות הזו עושים בדיקת נוגדנים ובדיקת אינסולין/C-PEPTIDE (בדיקות שלא תמיד עושים בסוכרת 2 רגילה). אם מוצאים רמות נוגדנים גבוהות - זה מצביע על סוג 1, אבל אם עדיין מוצאים מספיק אינסולין, זה אומר שהלבלב עדיין מתפקד וכנראה מדובר על שלב בדרך - כלומר לאדה. בכל מקרה הבדיקות האלה לא נותנות תשובה מוחלטת.
 
עניין הזרקת האינסולין הוא תמיד במחלוקת עבור חולים שעדיין מייצרים אינסולין. חלק מאמינים שזה עוזר, חלק מאמינים שצריך לעודד את הלבלב להתאמץ יותר. דווקא בלאדה, כיוון שהלבלב נמצא תחת מתקפה אוטו-אימונית (חלשה, אבל עדיין מתקפה), מנסים לא להרגיז אותו יותר מדי, ודווקא מתן אינסולין עשוי להקטין את הדלקתיות ולעכב את הידרדרות יכולת ייצור אינסולין. לא מצאתי עד היום מחקר שמאשש את הטענה הזו (ששמעתי משני רופאים שונים). בכל מקרה, כנראה שכל עוד שומרים על איזון בדרך כזו או אחרת, לא מאיצים את קצב ההחמרה.
 
אם יש עוד שאלות, אשמח לענות.