לפני שנה, שנתיים, דמיינת את עצמך במצב בו אתה נמצא עכשיו? אני מאמינה שהתשובה היא לא, כלומר אתה לא יכול לצפות את העתיד שלך. אני הייתי נישארת לחיות רק בשביל לגלות מה יהיה בהמשך! מה קרה מתוק? תתקשר אם אתה צריך משהו...
ולמעשה אז הייתי במצב מאד דומה, ואם זה שחזרתי לתחושות מאז, אומר שאני כל הזמן חוזר לאותה נקודה, ובעצם כל התקדמות ושינוי הוא רגעי, אבל שהכל כמו שהיה, אזי באמת שאין טעם גם להמשיך. וזה מזכיר לי פסוקים אהובים מקוהלת, מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת. וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה ואין כל חדש תחת השמש.
גם עלי. ולמרות שיש שישה מליארד מאיתנו כאן מסתובבים על הכדור העגול הזה, כשלפעמים נדמה שהם רק חוזרים אחד על מעשי השני, עדיין כל אחד מהם הוא עולם שלם בפני עצמו.
כתבתי תגובה ארוכה ארוכה סופסוף, דא עקא, היא נמחקה. סורי אנשים. אכתוב בקיצור כי אין לי כוח שוב למרוח: הזמן מרפא הכל. גמני הייתי השבוע במצב כזה, עקב השרשור הזה נזכרתי כי הייתי במצב מאוד דומה לפני הרבה זמן ושכחנתי מזה. מסקנה: יהיה טוב. זה לא באמת יפריע לנו לעד, למרות שזה כך נדמה עכשיו. הקיצ'י שלי: גשם משמיים כל היום טיפות המים!!
ים בקיץ. קצפת. נשיקה. חיוך. חיבוק. מישהו שאומר "אני אוהב אותך". אבטיח. מים קרים אחרי פעילות. קוקטיל בטעם מלון. מילקשייק. טבילה בכינרת. לישון מחובקים. וסתם כך כי יש אנשים שחשוב להם לדעת שאתה חי.
אל תגיד לי שאתה לא... שניה, ניסית פעם לחתוך מלון, להקפיא חלקית, לרסק עם קצת קרח סוכר וחלב, להוסיף לזה ליקר בננה ולשתות עם קשית? ואבטיח אדום מתוק וקר על חוף הים בשעת שקיעה? וקצפת אמיתית עם תותים כפרומו לערב מסעיר? ולישון בכינרת מחובקים? אתה רוצה להגיד לי שזה לא עושה לך את זה? ואגב, את הקוקטייל מלון אני המצאתי... תודה תודה... בעדינות עם הפרחים.
שהצחקת אותי נורא, ולא, זה לא מה שיעשה את ההבדל, למרות שזה נשמע טעים נוראאאאאאאא, הרי, אם בריקנות עסקינן, אזי מלונים מסוגים שונים, לא ישלימו את החסר, מפחד להגיד "בנשמה", כי אינני יודע איך להגדירה, אבל זה משהו באיזור.
לרגע חששתי שזה מעבר לכך. ובכן יקירי, מי מאיתנו לא חש את הריקנות הזו? מי לא חשב לשלוח יד בנפשו ולגמור עם הסיפור? אבל תחשוב על זה כך - זה או להמשיך לחיות עם כל הסבל והכיופים או למות וזהו. אם תבחר לחיות אז זה שניים במחיר אחד - גם חיים וגם מוות. ממש רכבת הרים מטורפת. אם אתה ישר בוחר למות אז הלך לך כל המסע ואתה לא לוקח איתך לקבר את כל הזכרונות והחוויות והאהבות שרק יכלת לקחת. ולמרות מה שאתה חושב, אנשים כן זוכרים את החיים שלהם גם אחרי שמתו מספר פעמים וזה הוכח דרך הפנוזה כאשר המהפנט החזיר את האדם לתקופה לפני שנולד ועד כמה שזה מטורף והזוי, אנשים זוכרים כל מה שקרה להם בגלגולים קודמים.
), אבל הסוס האחרון שרכבתי עליו, ניסה למחוץ את הרגלי בקיר, וכשירדתי ממנו, כל כך רעדתי, שדרכתי לו על הרגל, והוא הביא לי סטירה עם הראש. וזה אף פעם לא נעים, ובטח כשזה בא מסוס (נשבע, שלא היתה לי שום כוונה רעה לסוס, ופשוט לא ידעתי להביע את עצמי כמו שצריך, וזה מה שקרה).