אז ככה
אחרי 17 פרקים שראיתי אני יכול ללומר את הדברים הבאים א- באמת, הקטע עם הציורים הוא ממש לא משהו, טוב שהוא לא לוקח את הפריים של המצלמה ומעתיק אותו יותר לפרטים... מה הקטע עם הקומיקס? דוחה. ב- הירו הוא האהוב עלי מכולם, מה שמוזר הוא שאבא שלו זה סולו והוא לא מזהה אותו מTOS. ג- הכי הצחיק אותי שאבא סולו נוסע במכונית שרד עם לוחיות ncc1701 ד- ואני הכי מעריך את זה שבכל פרק אמירת השלום הקבועה שלו היא אמירת השלום הוולקנית יהודית. ה- מעבר לזה, משמח אותי שלקחו את כל "עקרונות הגבורה" ומכניסים אותם לפה של הירו ושל אנדו כאילו את עקרונות הגבורה האלה לא המציאו סופרים, אי שם במאה ה-20. ו- אם יביאו עוד שחקן מסטר טרק (אני מוכן שברנט ספיינר יעשה הופעת אורח, הסדרה הזו תתחרה באורגיה הגדולה מבוסטון (ליגל)
